בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שתי גופות נמצאו בקרחון בשוויץ, 75 שנים לאחר שנעלמו

גופותיהם של מרסלין ופרנסיס דומולין, שנעלמו ב-1942 לאחר שהלכו לחלוב את פרותיהם במחוז ואלה שבשוויץ, נשמרו היטב בקרח. הגופות נמצאו על ידי עובד בעקבות הפשרת חלקים מהקרחון

39תגובות
הגופות שנמצאו בקרחון, היום
/אי־פי

גופותיהם הקפואות של זוג שוויצרי שהוכרז כנעדר לפני 75 שנים באלפים נמצאו בקרחון שהופשר, כך דיווחה היום (שלישי) התקשורת השוויצרית. מרסלין ופרנסיס דומולין, הורים לשבעה, הלכו לחלוב את הפרות שלהם במרעה מעל שנדולין שבמחוז ואלה, ב-15 באוגוסט 1942. 

"כל החיים חיפשנו אותם, בלי הפסקה. חשבנו שנוכל להעניק להם את ההלוויה שמגיעה להם יום אחד", אמרה בתם הצעירה מרסלין אודרי דומולין, בת 79, לעיתון המקומי. "אני יכולה לומר שלאחר 75 שנים של ציפייה, החדשות הללו משרות עליי תחושת שלווה".

בהצהרה שניתנה אמש, אמר נציג משטרת המחוז בוואלה שהגופות נשאו מסמכים מזהים ונמצאו על ידי עובד סמוך לאתר הסקי דיאבלרה, בגובה 2,615 מטרים מעל פני הים. עוד הוא אמר כי ייערכו בדיקות דנ"א על מנת לאשר את זהות הגופות, ושהם נמצאו שכובים זה לצד זאת. 

"הם לבשו בגדים התואמים לחיים לפני מלחמת העולם השנייה. הגופות השתמרו היטב בקרחון וכן החפצים שקפאו עמם", אמר ברנרד שנאן, מנהל אתר הסקי, לעיתון המקומי. "אנחנו חושדים שהזוג נפל לתוך סדק עמוק בקרחון, ושם נכלאו. כעת, כאשר חלקים מהקרחון הפשירו, הגופות שוחררו". 

מרסלין דומולין, בת 40 בעת העלמותה, הייתה סנדלרית, ובעלה פרנסיס, בן 37, היה מורה. הם גידלו חמישה בנים ושתי בנות. "זו הייתה הפעם הראשונה שאמי הלכה עם אבי למשימה כזאת. היא תמיד הייתה בהריון ולא הייתה מסוגלת לטפס במעלה ההר", אמרה הבת. "זמן מה לאחר העלמותם, אנחנו הילדים הופרדנו והושמנו במשפחות מאמצות. אני הייתי בת מזל ונשארתי עם דודתי", הוסיפה מרסלין אודרי, "למעשה, הפכנו זרים".

בראיון היא מספרת שתתקיים הלוויה להוריה. "בהלוויה לא נלבש שחור, אלא לבן. אני חושבת שזה יהיה יותר הולם. לבן הוא סמל לתקווה, שמעולם לא איבדתי". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו