בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מסך העשן שמפזר מקרון עלול להסתיר מהלך בזק דרמטי

יריביו של נשיא צרפת חוששים שפעילותו הדיפלומטית התזזיתית נועדה להסיח את הדעת מיעדו האמיתי: שינוי דרסטי של חוקי העבודה במדינה. כתוצאה, איש בצרפת עוד לא יוצא לחופשה

9תגובות
הנשיא מקרון בטור דה־פראנס, השבוע. לא נתן לאף אחד לצאת לחופשה
JEFF PACHOUD/אי־אף־פי

הוא אוהב להחזיק לי את היד, הסביר דונלד טראמפ ל״ניו יורק טיימס״ כשנשאל על יחסו לעמנואל מקרון. ואכן, האם היה נשיא צרפת חם ואוהב יותר למנהיגים שלא רגילים לקבל אהדה פומבית, מוולדימיר פוטין עד בנימין נתניהו, שמקרון הקפיד לקרוא לו בפגישתם ״ביבי״? השמאל הצרפתי כבר תוהה בקול אם הנשיא החדש מהמרכז אינו ימני נסתר לא רק בסוגיות כלכליות, אלא גם בתחומים רבים אחרים, למשל יחסי חוץ.

הנרי קיסינג׳ר אמר פעם על ישראל שהיא המדינה היחידה בעולם בלי מדיניות חוץ, כי מדיניות הפנים שלה מכתיבה את מדיניות החוץ. צרפת של מקרון מתחילה להצטייר באופן הפוך, מדינה שבה הכל מדיניות חוץ.

למחרת בחירתו טס מקרון לגרמניה לפגוש את אנגלה מרקל, ומאז אמר שוב ושוב שבניגוד לקודמו פרנסואה הולנד, הוא מתכוון להתרכז ביחסי החוץ של צרפת ובביטחונה. באשר לשאלות כלכליות, הוא מתכוון רק ״לקבוע את היעד״ והממשלה היא שתצטרך להגיע אליו.

כל זה יכול היה להישמע סביר אלמלא היה ברור לכל שמבחנו של מקרון לא יהיה שיפור מעמדה הבינלאומי של צרפת, אלא שיפור הכלכלה שלה. לכן חושדים כולם במקרון שפעילותו הדיפלומטית התזזיתית אינה אלא מסך עשן שנועד להסתיר את היעד האמיתי שלו: שינוי דרסטי של חוקי העבודה בצרפת.

וכך קורה שאף אחד לא יצא לחופשה עדיין. האסיפה הלאומית, ועדי העובדים, משרדי הממשלה, הסנאט, אפילו איגודי המורים — בכל מרכז כוח במערכת הכלכלית הצרפתית הושארו תורנים מיוחדים, האמורים להזעיק מיליוני מפגינים למקרה שתוגש פתאום הצעת חוק ממשלתית להגשמת החוק הקיים. מקרון עצמו הורה לכל חברי הקואליציה לא לצאת לחופשה לפני 8 באוגוסט (הנחיה חסרת תקדים בתולדות הרפובליקה החמישית), וגם אז לא להתרחק יותר מארבע שעות נסיעה מפריז.

בארמון האליזה מסבירים שוב ושוב שמקרון אכן שוקד באמת ובתמים על מיצובה מחדש של צרפת כמדינה שאי אפשר שלא להתחשב בדעתה בסוגיות בינלאומיות. בשבוע שעבר פורסם הדו״ח השנתי של מכון המחקר האמריקאי USC למדד העוצמה הרכה, אותו כוח שכנוע דיפלומטי מתעתע שאינו נשען על אלימות, וצרפת זינקה מהמקום החמישי למקום הראשון, אך ורק בגלל בחירתה במקרון.

אבל עוד לפני שנתניהו נפרד ממארחו פרץ בבירת צרפת משבר אשר הזכיר שגם עוצמה רכה עוברת דרך שאלות כלכליות. הרמטכ״ל הצרפתי, הגנרל פייר דה וילייה, העיד בישיבה סגורה של ועדת הביטחון באסיפה הלאומית והאשים את הנשיא בדו־פרצופיות: מקרון הבטיח לו לדבריו להעלות את תקציב הביטחון ל–2% מהתמ״ג, אבל עכשיו הוא מגלה שתקציב הצבא מועמד לקיצוץ הגדול ביותר בשנה הבאה, 25%.

דה וילייה הפליג בנאום המוכר היטב לכל משלמי המסים בישראל: ״אנחנו משלמים בדם… הצבא הוא של כולם… הביטחון קודם לכל… ניאלץ לקצץ במנות הקרב של החיילים בחזית נגד דאעש״ וכדומה.

האמת מורכבת יותר: תקציב הביטחון אכן יגדל ב–1.5 מיליארד יורו, אבל הכסף יילך לתוכניות הביטחון של אירופה, של נאט״ו ושל המודיעין האלקטרוני, אשר שייך למשרד הפנים. תקציב הצבא דווקא יצטמק ב–850 מיליון יורו. כאשר זה התברר לדה וילייה, הוא התפרץ בוועדה ואמר שהוא לא ייתן ״לזיין ככה את הצבא״. ההדלפה של הזעקה הזו היא שהציתה את המשבר.

נאמן לכינויו, ״יופיטר״, מקרון הופיע כבר באותו יום במשרד ההגנה ונזף ברמטכ״ל בפני כל קציני המטה הכללי של צרפת. דה וילייה הרגיש שלא נותרה לו ברירה, ולמחרת התפטר מתפקידו. זו הפעם הראשונה שרמטכ״ל צבא צרפת לא מסיים את כהונתו מאז הפוטש של צבא צרפת נגד שארל דה־גול ב–1961.

כשהם מריחים סדק בשריון של יופיטר, מיהרה האופוזיציה לתקוף את התנהגות הנשיא ולהגן על כבודו של הרמטכ״ל. אבל האם זהו סדק, או קוהרנטיות? מקרון אמר שיתרכז בחוץ וביטחון, ואתמול הודיע על מינויו של מזכירו הצבאי להחליף את הרמטכ״ל, משלים בכך השתלטות על תחומי חוץ וביטחון בתוך פחות מחודשיים.

כל זה הטעיה, מזהיר מנהיג השמאל הרדיקלי ז׳אן־לוק מלאנשון: למקרון אין שום עניין בחוץ וביטחון, הוא רק רוצה לפזר כמה שיותר עשן לפני שיטיל את הפצצה האמיתית שלו, זו שתהווה פגיעה בזכויות העובדים. נתניהו, פוטין, מרקל וטראמפ, כל אלה הם חלק מהתפאורה שמסתירה את העשייה האמיתית של האליזה.

השבוע הודיע הפרלמנט האירופי שהוא פותח בחקירה נגד מלנשון בחשד לשימוש אסור בעוזרים פרלמנטריים למטרות מפלגתיות. מלנשון רואה גם בהחלטה הזו את ידו הארוכה של הנשיא הצעיר. ייתכן שהוא צודק; וייתכן גם שמלנשון מכין תירוץ לאפשרות הבלתי נתפסת שמקרון יצליח להעביר שינוי דרמטי בחוקי העבודה, למרות הכל. כמו יופיטר, ייתכן שמקרון מסוגל לדאוג במקביל גם ליחסי החוץ וגם למשמעת הפנים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו