בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חלון למוח מיוסר: נמצאו מכתבים אבודים של המתמטיקאי אלן טיורינג

כ–150 מכתבים, שכתב מי שנחשב לאבי המחשוב המודרני, נמצאו בתיקייה אדומה פשוטה בארון תיוק ישן במחסן באוניברסיטת מנצ'סטר. בתכתובות הוא בין השאר מודה שהוא "מתעב את ארה"ב"

23תגובות
התכתובות שנמצאו
The Univesity of Manchester

קובץ אבוד של מפצח צופן האנגימה אלן טיורינג, בו כמעט 150 מכתבים, נמצא בארון תיוק ישן באוניברסיטת מנצ'סטר. התכתובת, שלא נחשפה במשך יותר משלושים שנה, מכילה מעט מאוד פרטים הנוגעים לחייו הפרטיים של טיורניג המיוסר. עם זאת, היא מספקת תובנות בנוגע לדיעותיו על ארה"ב.

בתגובה להזמנה לנאום בכנס שנערך בארה"ב באפריל 1953, אמר טיורינג שהוא מעדיף שלא להשתתף: "המסע לא מתאים לי, ואני מתעב את אמריקה". במכתב, שנשלח לדונלד מקאיי, פיזיקאי בקינגס קולג' בלונדון, אין הסבר נוסף בנוגע לעמדותיו הנחרצות של טיורינג לגבי ארה"ב. עמדות אלה אינן מופיעות ב–147 המכתבים הנוספים שנמצאו.

אלן טיורינג
BLOOMBERG

המכתבים, שנכתבו החל בתחילת 1949 ועד למותו של טיורינג ב–1954, התגלו באקראי בשעה שחוקר פינה מסמכים ממחסן באוניברסיטת מנצ'סטר. טיורינג היה סגן מנהל מעבדת המחשוב של האוניברסיטה מ–1948 ואילך, אחרי שפיצח את צופן האניגמה של הנאצים בבלצ'לי פארק בזמן מלחמת העולם השנייה.

טיורינג היה מתמטיקאי בעל חזון ונחשב היום לאבי המחשוב המודרני. עקב חשדות שהוא הומו, הוא הורשע לאחר המלחמה ב"התנהגות לא מהוגנת", ומת בגיל 41 מהרעלת ציאניד. בשנת 2013 העניקה לו המלכה חנינה שלאחר המוות. ב–2014 יצא לאקרנים הסרט "משחק החיקוי", שעסק בחייו.

פרופ' ג'ים מיילז מבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטה העיד שהוא נדהם להיתקל באקראי במסמכים, שנמצאו בתוך תיקייה אדומה רגילה, ועליה השם "אלן טיורינג" בכתב יד.

"כשמצאתי את התיקייה חשבתי: זה לא יכול להיות מה שאני חושב שזה, אבל בבדיקה חטופה התחוור לי שאלה מכתבים של אלן טיורינג". הוא הוסיף: "נדהמתי לגלות שמכתבים שכאלה נותרו חבויים תקופה כה ארוכה. איש מבין עובדי בית הספר והאוניברסיטה הנוכחיים לא ידע על קיומם. זה ממצא מרגש".

התכתובת מתמקדת בעיקר במחקר האקדמי של טיורינג, בין היתר בפריצות הדרך שלו באינטליגנציה מלאכותית, במחשוב ובמתמטיקה. כמו כן נמצאו בקובץ הזמנות להרצות בכמה מהאוניברסיטאות הידועות ביותר בארה"ב, ובהן המכון לטכנולוגיה של מסצ'וסטס (M.I.T). עוד כולל הקובץ טיוטה משנת 1951 של תכנית רדיו של הבי־בי־סי שעסקה באינטליגנציה מלאכותית, וכותרתה "האם מכונות מסוגלות לחשוב?".

המסמכים מוינו, קוטלגו ואוחסנו על ידי ג'יימס פיטרז, ארכיונאי באוניברסיטת מנצ'סטר, והם עומדים לרשות הציבור באינטרנט. "המכתבים מאששים באופן כללי את מה שידוע לנו על פועלו של טיורינג במנצ'סטר, אבל הם מוסיפים עוד מימד להבנת האיש עצמו ומחקרו", אמר פיטרז.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו