פרשנות

בחירות ברוסיה: השקט שפוטין השיג בבית יאפשר לו להמשיך לערער את המערב

סביר להניח שפוטין היה נבחר לכהונה רביעית גם אם נאמניו לא היו מפקחים על ספירת קולות. מי שעקף בשנות כהונה את כל מנהיגי רוסיה מהמאה ה-20, למעט סטאלין, לא הולך לשום מקום

אנשיל פפר
אנשיל פפר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
פוטין בעצרת בחירות במוסקבה, היום
פוטין בעצרת בחירות במוסקבה, היוםצילום: Alexander Zemlianichenko/אי־
אנשיל פפר
אנשיל פפר

ולדימיר פוטין הציג לאנשיו דרישה לתוצאת "70-70" בבחירות לנשיאות שנערכו היום ברוסיה: לפחות 70% הצבעה, וש-70% מהקולות יהיו לפוטין - כדי לשמור על מצג הלגיטימיות. מתוצאות המדגם הרשמי, נראה שקיבל כמעט את כל מה שביקש.

פוטין זכה בעוד שש שנות שלטון עם כ-75% מהקולות, אבל אחוזי ההצבעה נעו סביב 60%. יש גבול כנראה למה שניתן להשיג, אפילו כשמועמד האופוזיציה היחיד - אלכסיי נבאלני, נפסל מהתמודדות; כשמנהלים במקומות העבודה מאלצים את עובדיהם לצאת ולהצביע ואף להצטלם בקלפי עם פתק מסומן ״פוטין״ לשם הוכחה; כשבאזורים עניים מחלקים מוצרי מזון בקרבת הקלפי; וכשעל ספירת הקולות מפקחים נאמני השלטון.

אזרחי רוסיה לא התלהבו לצאת להצביע. הם ידעו שאין לזה יותר מדי משמעות. מי ששולט ברוסיה מאז היום האחרון של 1999 וכבר עקף בשנות כהונה את כל מנהיגי רוסיה מהמאה העשרים, למעט יוסף סטאלין, לא הולך לשום מקום.

ובכל זאת, לא ניתן לומר שהתוצאות אינן משקפות את הלך הרוח בעם הרוסי. כל הסקרים מצביעים על כך שרוב האזרחים מרוצים בסך הכל מתפקודו של פוטין ולא רואים לו תחליף. גם אם נבאלני היה מתמודד בבחירות, קשה מאוד להאמין שהיה מצליח למחוק את הרוב העצום של הנשיא המכהן.

המסע לכס הצאר

ב-18 שנות שלטונו, פוטין כבר צבר מורשת משמעותית. הוא ייצב את המדינה, אחרי העשור הפוסט-סובייטי הראשון והכאוטי. הוא פיקח על תקופה ממושכת של צמיחה ושפע יחסי, הפיח רוח חיים בחברה משוסעת ומבולבלת והחייה את רוח הפטריוטיזם הרוסי. פוטין אינו אידיאולוג, הוא לאומן, ובזכות זה הצליח לאחד בין הרוסים ״האדומים״, אלה שעוד מטפחים נוסטלגיה לברית המועצות, זו שעוד מתגעגעת לימי האימפריה הצארית.

כקצין ק-ג-ב. צעיר, הוא חזה בימיו האחרונים של המפעל הסובייטי, והוא לגמרי מודע לכך שהוא טמן בחובו את זרעי חורבנו. כנשיא צעיר אמר ש"כל מי שלא מתגעגע לברית המועצות הוא חסר לב. וכל מי שרוצה לחזור אליה הוא חסר שכל". זה לא אומר כמובן ששמח על התפרקות האימפריה הסובייטית. הוא כינה זאת ״האסון הגיאופוליטי הגדול ביותר של המאה העשרים״, אבל הוא מכיר בכשלים של השיטה הקומוניסטית וטוען שהקומוניזם ממילא היה רעיון "גרמני", ולא חלק מהנשמה הרוסית הגדולה.

אלכסיי נבאלני בתדרוך לעיתונאים במוסקבה, היום
אלכסיי נבאלני בתדרוך לעיתונאים במוסקבה, היוםצילום: MAXIM ZMEYEV/אי־אף־פי

מישל אלטחנינוף, בספרו המרתק ״בתוך ראשו של פוטין״ מסביר שיש שלושה חלקים בתוכניתו של פוטין. לאומנות רוסית, שמרנות ואירו-אסייתיות. את שני החלקים כבר הצליח להנחיל במלואם לעם הרוסי. כעת הוא עובד על השלישי – השבתה של רוסיה למעמד של מעצמת על השולטת גם על המדינות השכנות אליה ומרחיקה מגבולותיה את השפעתם הזרה של ברית נאט״ו והאיחוד האירופי.

בעשור האחרון הוא שוקד על החלק השלישי. הפלישה לגאורגיה ב-2008, סיפוח חצי האי קרים והפלישה למזרח אוקראינה ב-2014, פריסת מטוסי הקרב הרוסיים בסוריה ומתקפות הסייבר על ממשלות מערביות - ששיאן החבלה במערכת הבחירות לנשיאות ארה״ב. עכשיו כשמובטחות לו שש שנות כהונה נוספות, עם התמיכה הציבורית שאותה ביקש, הוא יוכל להמשיך לכוון את מאמציו כלפי חוץ, אל המשך ערעור המערב. בבית אין מי שיפריע לו.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ