שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

היעדים בסוריה, המטרה באירופה: מה הניע את מיי ומקרון להצטרף לתקיפה

נשיא צרפת מעוניין לקדם עצמו כמתווך בינלאומי, ואילו מיי רצתה להדגיש את נאמנות בריטניה לארה"ב, שהתייצבה לצד לונדון בפרשת הרעלת המרגל הרוסי

אליסה רובין וסטיבן קאסל, ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מקרון וראשי מערכת הביטחון בארצו בפריז, אתמול
מקרון וראשי מערכת הביטחון בארצו בפריז, אתמולצילום: FRANCOIS GUILLOT/אי־אף־פ
אליסה רובין וסטיבן קאסל, ניו יורק טיימס

בשביל נשיא צרפת עמנואל מקרון, היתה זו הזדמנות לקיים את הבטחתו להעניש את משטר הנשיא בשאר אל-אסד על השימוש בנשק כימי. בשביל ראשת ממשלת בריטניה תרזה מיי, היתה זו הזדמנות נדירה להראות תמיכה בממשל הנשיא דונלד טראמפ, בנושא שלא ירגיז את הציבור הבריטי. לשני המנהיגים היו סיבות פוליטיות לתמוך בתקיפה בסוריה בהובלת טראמפ, וההחלטה לעשות כן הפכה קלה בהרבה בזכות העדויות על תקיפה כימית.

בהצהרה רשמית מסר מקרון כי התקיפה הכימית בדומא שבה נהרגו עשרות אזרחים היא "הפרה בוטה של החוק הבינלאומי" והוסיף: "ייתכן שהקו האדום שנקבע בצרפת במאי 2017 – נחצה".  

אבל ההשתתפות בתקיפה גם סייעה לקדם את מעמדו של מקרון כמתווך בין רוסיה לבין ארה"ב והאיחוד האירופי. שעות ספורות לפני התקיפה, מקרון שוחח בטלפון עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על סוריה, והוא עדיין מתכנן לבקר במוסקבה בסוף מאי. במקביל, מקרון מנסה לקבע את צרפת כמדינה שאוכפת הסכמים בינלאומיים.

מיי היתה במצב מסוכן יותר, לאחר עימות ישיר מול רוסיה, אותה האשימה בהרעלת המרגל סרגיי סקריפאל ובתו יוליה בגז עצבים. היא היתה נתונה ללחץ לפעול נגד מוסקבה. אתמול היא תיארה את ההפצצה בסוריה כ"צודקת וחוקית", והזכירה את הרעלת סקריפאל. לדבריה, המטרה היא להרתיע את "אלה שמאמינים שהם יכולים להשתמש בנשק כימי ולא להיענש".

מיי מצהירה על התקיפה

מיי רצתה להדגיש את נאמנות בריטניה לארה"ב הן כתגמול על תמיכת וושינגטון בלונדון סביב הרעלת המרגל והן לקראת פרישתה מהאיחוד האירופי. "אני לא חושב שהיו לה הרבה ברירות", אמר ג'סטין ברונק, חוקר במכון המחקר הבריטי RUSI, "בכך שקרא לתקיפה בטוויטר, הנשיא טראמפ שם את הדימוי שלו על כף המאזניים". 

ראשת הממשלה גם נהנתה מהתזמון של ההפצצה, שאירעה יומיים לפני שהמחוקקים חוזרים מהפגרה. אף שהיא לא חייבת להתייעץ עם הפרלמנט בנושא, ייתכן שהיתה מרגישה מחויבת לעשות זאת ומפסידה בהצבעה.

מרכז המחקר והפיתוח ברזה - לפני ואחרי התקיפה

"כלי בידי ארה"ב"

ההחלטה חשפה את שני המהנהיגים לביקורת מבית, בעיקר מצד יריבים פוליטים. מנהיג מפלגת הלייבור הבריטית ג'רמי קורבין תקף את מיי ואמר: "פצצות לא יצילו חיים או יביאו לשלום". השרה הראשונה של סקוטלנד ניקולה סטרג'ון הוסיפה כי מיי היתה צריכה להיוועץ בפרלמנט.

מקרון ספג ביקורת מהמשאל ומהימין הקיצוני. מנהיגת החזית הלאומית, מארין לה פן, אמרה כי צרפת איבדה את ההזדמנות "להיראות כמעצמה עצמאית". סגנה במפלגת הימין היקצוני, ניקולס ביי, כינה את מקרון כלי בידי ארה"ב.

משמאל, מנהיג מפלגת Insoumise, ז'אן לוק מלנשון, האשים את מקרון בתקיפת סוריה לפני שהושגו הוכחות לשימוש בנשק כימי וללא הסכמה מהא"ום, האיחוד האירופי או הפרלמנט בפריז. "זו נקמה של צפון אמריקה", אמר מלנשון, "הסלמה לא אחראית".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ