בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מדענים מגדלים "מוחות זעירים" במעבדה כדי להבין טוב יותר את האדם הניאנדרטלי

צוות מחקר מגרמניה מדגיר במעבדה קבוצות קטנות של תאי גזע אליהם הוחדר דנ"א ניאנדרטלי, בניסיון לראות איך נוצרות הסינפסות ולהבין את הפעילות החשמלית במוח של קרוב המשפחה ההיסטורי שלנו

19תגובות
מוזיאון האדם הניאנדרטלי בקרואטיה, 2010
רויטרס

מדענים מתכננים ליצור "מוח זעיר" שיכיל דנ"א של ניאנדרתל, בניסיון ראשון וחסר תקדים להבין כיצד האבות הקדומים של האדם המודרני שונים מאיתנו. בחודשים הקרובים יגדלו החוקרים במעבדה "מוחות זעירים" – כינוי לקבוצות קטנות של תאי מוח שמיוצרים במעבדה – שיורכבו מתאי גזע אנושיים שלהם יוחדרו פיסות דנ"א של ניאנדרתל.

האיברים הזעירים, שגודלם כגודל עדשים, מסוגלים לסגל תכונות מסוימות של המוח האנושי, אך לא רגשות או מחשבות. "הניאנדרטלים הם הדבר הכי קרוב שיש לנו מבחינת קרובי משפחה בהיסטוריה, כך שאם נרצה להבדיל את האדם המודרני כקבוצה מקבוצות אחרות בהתפתחות האנושית, אנחנו צריכים להשוות את עצמנו אליהם", הסביר פרופסור סוואנטה פבו, מנהל מחלקת הגנטיקה במרכז מקס פלנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית בלייפציג, גרמניה, בו מתנהל המחקר.

ההבדל בין מוח האדם המודרני לניאנדרטלי - דלג
ההבדל בין מוח האדם המודרני לניאנדרטלי

המעבדה בלייפציג כבר הצליחה בעבר להחדיר גנים ניאנדרטלים המשפיעים על צורת הפנים ועל חישת הכאב לעכברים ולצפרדעים, אך כעת, לראשונה, מתמקדים החוקרים בייצור מוחות. "אנחנו רוצים לבדוק אם ניתן למצוא הבדל משמעותי בתפקוד תאי העצב, ואם ניתן לקשור את ההבדל הזה ליכולות הקוגניטיביות של בני האדם", אמר פבו.

בתקופה האחרונה חלו גילויים משמעותיים בנושא חייהם ויכולתם של הניאנדרטלים. בין השאר, גילו כי הניאנדרטלים נהגו לקבור את מתיהם וציירו על קירות מערות. המחקר על המוחות בלייפציג החל עוד ב-2010, אז זיקקו החוקרים דנ"א משרידים ארכיאולוגים של ארבע נקבות ניאנדרטליות שנמצאו במערות באירופה.

מתוצאות המחקר שהחל ב-2010 הסיקו החוקרים כי חלקים גדולים מהדנ"א נחשבים ל"אזור מת" – גנים שלא הועברו לצאצאים ונכחדו לאורך ההיסטוריה, ככל הנראה בגלל שהובילו למחלות או לנזקים בפוריות. החוקרים כיום ממשיכים את חקר ההבדלים, באמצעות בחינת האזורים שנשתמרו לאורך האבולוציה. "אנחנו רוצים לדעת אם יש בסיס ביולוגי לעובדה שבני האדם המודרנים הצליחו לשרוד ולהתפתח למיליארדים, שנפוצו בעולם ויצרו תרבויות רבות", ציין פבו.

במחקר הנוכחי, מתמקדים החוקרים בשלושה גנים ספציפיים שידוע כי הם הכרחיים להתפתחות מוחית. באמצעות טכנולוגיה לעריכה גנטית בשם קריספר (Crisper), החדירו החוקרים את הגנים הניאנדרטלים לתאי גזע אנושיים, וכעת הם מדגירים אותם במעבדה בתנאים סטריליים במשך תשעה חודשים. בתקופה הזו התאים ירכיבו את המוחות הזעירים, שיגדלו לגודל של כמה מילימטרים. "עם גדילת המוחות, ניתן לראות איך אזורים מתפתחים ובאיזה אופן", הסביר גריי קמפ, אחד ממובילי המחקר, "זה נותן אינדיקציה לגבי התפתחות הסינפסות והפעילות החשמלית במוח".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו