מדענים מגדלים "מוחות זעירים" במעבדה כדי להבין טוב יותר את האדם הניאנדרטלי

צוות מחקר מגרמניה מדגיר במעבדה קבוצות קטנות של תאי גזע אליהם הוחדר דנ"א ניאנדרטלי, בניסיון לראות איך נוצרות הסינפסות ולהבין את הפעילות החשמלית במוח של קרוב המשפחה ההיסטורי שלנו

האנה דאבלין, גרדיאן
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מוזיאון האדם הניאנדרטלי בקרואטיה, 2010
מוזיאון האדם הניאנדרטלי בקרואטיה, 2010צילום: רויטרס
האנה דאבלין, גרדיאן

מדענים מתכננים ליצור "מוח זעיר" שיכיל דנ"א של ניאנדרתל, בניסיון ראשון וחסר תקדים להבין כיצד האבות הקדומים של האדם המודרני שונים מאיתנו. בחודשים הקרובים יגדלו החוקרים במעבדה "מוחות זעירים" – כינוי לקבוצות קטנות של תאי מוח שמיוצרים במעבדה – שיורכבו מתאי גזע אנושיים שלהם יוחדרו פיסות דנ"א של ניאנדרתל.

האיברים הזעירים, שגודלם כגודל עדשים, מסוגלים לסגל תכונות מסוימות של המוח האנושי, אך לא רגשות או מחשבות. "הניאנדרטלים הם הדבר הכי קרוב שיש לנו מבחינת קרובי משפחה בהיסטוריה, כך שאם נרצה להבדיל את האדם המודרני כקבוצה מקבוצות אחרות בהתפתחות האנושית, אנחנו צריכים להשוות את עצמנו אליהם", הסביר פרופסור סוואנטה פבו, מנהל מחלקת הגנטיקה במרכז מקס פלנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית בלייפציג, גרמניה, בו מתנהל המחקר.

ההבדל בין מוח האדם המודרני לניאנדרטלי

המעבדה בלייפציג כבר הצליחה בעבר להחדיר גנים ניאנדרטלים המשפיעים על צורת הפנים ועל חישת הכאב לעכברים ולצפרדעים, אך כעת, לראשונה, מתמקדים החוקרים בייצור מוחות. "אנחנו רוצים לבדוק אם ניתן למצוא הבדל משמעותי בתפקוד תאי העצב, ואם ניתן לקשור את ההבדל הזה ליכולות הקוגניטיביות של בני האדם", אמר פבו.

בתקופה האחרונה חלו גילויים משמעותיים בנושא חייהם ויכולתם של הניאנדרטלים. בין השאר, גילו כי הניאנדרטלים נהגו לקבור את מתיהם וציירו על קירות מערות. המחקר על המוחות בלייפציג החל עוד ב-2010, אז זיקקו החוקרים דנ"א משרידים ארכיאולוגים של ארבע נקבות ניאנדרטליות שנמצאו במערות באירופה.

מתוצאות המחקר שהחל ב-2010 הסיקו החוקרים כי חלקים גדולים מהדנ"א נחשבים ל"אזור מת" – גנים שלא הועברו לצאצאים ונכחדו לאורך ההיסטוריה, ככל הנראה בגלל שהובילו למחלות או לנזקים בפוריות. החוקרים כיום ממשיכים את חקר ההבדלים, באמצעות בחינת האזורים שנשתמרו לאורך האבולוציה. "אנחנו רוצים לדעת אם יש בסיס ביולוגי לעובדה שבני האדם המודרנים הצליחו לשרוד ולהתפתח למיליארדים, שנפוצו בעולם ויצרו תרבויות רבות", ציין פבו.

במחקר הנוכחי, מתמקדים החוקרים בשלושה גנים ספציפיים שידוע כי הם הכרחיים להתפתחות מוחית. באמצעות טכנולוגיה לעריכה גנטית בשם קריספר (Crisper), החדירו החוקרים את הגנים הניאנדרטלים לתאי גזע אנושיים, וכעת הם מדגירים אותם במעבדה בתנאים סטריליים במשך תשעה חודשים. בתקופה הזו התאים ירכיבו את המוחות הזעירים, שיגדלו לגודל של כמה מילימטרים. "עם גדילת המוחות, ניתן לראות איך אזורים מתפתחים ובאיזה אופן", הסביר גריי קמפ, אחד ממובילי המחקר, "זה נותן אינדיקציה לגבי התפתחות הסינפסות והפעילות החשמלית במוח".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ