בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בני מהגרים משתלטים על סמל הצרפתיות - הבגט

בן לאופה מתוניסיה כבש השנה את אחד המעוזים המקודשים בצרפת: תחרות הבגט של פריז. בימים בהם הנשיא מחמיר את היחס למהגרים, הזכייה היא הרבה מעבר להכרה בכישורים עם בצק

2תגובות
"המעבדה שלי". מחמוד מסדי במאפיה שלו בפריז
DMITRY KOSTYUKOV / NYT

דברים מעטים מזוהים עם צרפת כמו הבגט, מקלון המאפה הפריך, שמכריז על לאומיותו יותר מכל לחם אחר. הבגט הקלאסי כה קדוש בפריז עד כדי כך שייצורו מוגדר, מוגן ומוסדר כאן בקפידה בחוק.

לכן השליטה בייצור סמל מובהק כל כך של צרפתיות שהפגין מחמוד מסדי, בן מהגרים שזכה השנה בתחרות הבגט הפריזאית, אינה מעידה רק על כשרון אפיה. בימים שבהם הנשיא עמנואל מקרון מחמיר את מדיניות ההגירה, עצם ניצחונו של מסדי בתחרות קורא תגר על תפישת הזהות הצרפתית.

אם תשאלו אותו אם יש משמעות כלשהי לכך שאביו הגיע מתוניסיה לפני יותר מ־30 שנה, הוא יענה בכעס "אני צרפתי, זה הבית שלי". בהיותו אזרח צרפתי נאמן, הוא הפנים את השקפת העולם של הרפובליקה הצרפתית, לפיה אין הבדלים אתניים, רק אזרחים צרפתים. אמא צרפת ממזגת את כל הזהויות לאחת.

ברוח זו כבש מסדי, צעיר טוב מזג בן 27, את אחד המעוזים המקודשים של צרפת. ולא רק הוא. בעצם, המהגרים או צאציהם הם היום אלה שמשמרים מסורת מקודשת בצרפת. בתחרות הבגט המושלם זכה בשנה שעברה סמי בואטור, גם הוא בן למהגר מתוניסיה; לפני שלוש שנים הזוכה בתחרות היה אופה ממוצא סנגלי, דג'יברי בודיאן, שניצח בה בפעם השנייה; שנתיים קודם לכן, המנצח היה תוניסאי נוסף.

כתבה בטלוויזיה הצרפתית על מחמוד מסדי שזכה בתחרות הבגטים - דלג
כתבה בטלוויזיה הצרפתית על מחמוד מסדי שזכה בתחרות הבגטים

השנה הזוכה הוא מסדי, שחקן חוץ שניצח את שחקני הבית, ויספק את מרכולתו במשך שנה לארמון האליזה, מקום משכנו של הנשיא. בחלל העבודה שלו במונפרנאס שבגדה השמאלית של נהר הסיין, המכונה בפיו "המעבדה שלי", שם הוא הופך בצק לבגטים פריכים, עולים צלילי מוזיקת פופ ערבית. "אנשים אוהבים להזכיר לי את מוצאי, אבל אני לא עושה הבחנות, ממש לא איכפת לי", אומר מסדי הלובש חלוק אופים מעוטר בדגל צרפתי על שרוולו. "גדלתי פה, למדתי פה, אני משלם פה מסים; נכון שהתקשרו אליי מתוניסיה אחרי שזכיתי; הם מתגאים, אבל גם הפירזאים מתגאים", הוא אומר ומוסיף שהלקוחות שלו לא מפסיקים לחבק ולנשק אותו.

איכות הלחם שלו גבוהה בעליל מזה של דודניו המתועשים וסרי הטעם הנפוצים בפריז. ניחוח הקרום הכהה של הבגטים של מסדי עולה מרחוק וכשנוגסים בהם מרגישים את טעם החיטה, לא הכימיקלים. רוח הנעורים והשקדנות, זה מה שקובע, לא המורשת, הוא אומר; "עבדתי קשה כדי להגיע עד כאן", הוא מוסיף, "אני רואה את עצמי כאמן, קוסם, אני לוקח חומר גלם ועושה ממנו משהו ומשמח בכך אנשים".

נשיא איגוד האופים של פריז, פרנק תומאסה, אומר כי "12 מיליון בני אדם נכנסים מדי יום למאפיה בשביל לקנות בגט", בדברים שאמר בהענקת הפרס למסדי הוסיף תומאסה כי "מחוץ לצרפת הבגט הוא אחד מסמליה".

עובדה אחת חמקה, כך נראה, מעיניהם של הנכבדים בפסטיבל הלחם: קרוב למחצית משמות האופים שהשתתפו בה לא היו שמות צרפתיים. מסדי, הלש את הבצק במעבדה שלו עד חצות, למד את המלאכה בגיל צעיר; אביו מוחמד, "האליל שלו הוא חייב הכול", קם בארבע בבוקר כדי לאפות בצק במאפיה אחרת.

מדי שנה נסגרות בצרפת קרוב ל־1,200 מאפיות; עבודת האופה קשה ומסדי האב ניסה להניא את בנו מלעסוק בה. "העובדה שבני מהגרים זוכים שוב ושוב בפסטיבל הבגט משקפת את אופיה הקוסמופוליטי של אזור פריז", אומר דני בורדן, אחד השופטים בתחרות הבגט.

ראש עיריית פריז, אן הידלגו, שנולדה בספרד ונודעת בתמיכתה במהגרים, רואה לקח בניצחונו של מסדי. "זה יוצא מן הכלל כי זו לא הפעם הראשונה", אמרה בריאיון קצר במהלך הפסטיבל; ניצחונו הוא סטירת לחי לתנועות לאומניות כמון החזית הלאומית, הוסיפה; "לא זו בלבד שהמהגרים אינם גורעים לחם מפינו, הוא מאכילים אותו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו