בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המופע של סטאלין: 400 איש חיו שלוש שנים כמו בתקופה הסובייטית בשביל מיזם אומנותי

המשתתפים גרו במתקן שהוקם במיוחד במזרח אוקראינה, עם המזון, הבגדים והכללים של ברית המועצות. במהלך המיזם נולדו 14 ילדים, והוא יוצג בהופעת בכורה בברלין בחודש הבא

7תגובות
משתתפי הפרויקט במתקן שהוקם באוקראינה
Gruber

מיזם האומנות שיוצג בהופעת בכורה בברלין בחודש הבא כבר הושווה לאח הגדול, למופע של טרומן ולסרטו של צ'רלי קאופמן "סינקדוכה, ניו יורק". כדי ליצור אותו, שילם אמן רוסי ל–400 בני אדם כדי שיחיו שלוש שנים במכון מחקר מדומה — אך מתפקד — מתקופת סטאלין.

איליה חרז'נובסקי יצר בניסוי שלו מכון לפיזיקה תיאורטית במזרח אוקראינה, שעוצב על פי המתקנים האפלים שפעלו בברית המועצות משנות ה–30 עד שנות ה–50 של המאה הקודמת. יותר מ–400 בני אדם מן השורה הסכימו להיכנס אליו, ובמשך שלוש שנים, בין 2008 ל–2011, הם חיו מחדש 30 שנים משנות קיומה של ברית המועצות. הם אכלו את אותם מאכלים, לבשו את אותם בגדים וצייתו לאותם הכללים שלפיהם חיו אזרחי המדינות הסובייטיות.

מתוך תיעוד החיים במתקן
Glaeser

לדברי המפיקה בפועל, מרטין ד'אנגלז'אן־שאטיון, אחדים מהם התאהבו, אחרים חדלו לאהוב, נרקמו יחסי ידידות, וגם עוינוּת, ואף נולדו 14 ילדים.

כבסיס לעולמו הפיקטיבי, השתמש חרז'נובסקי בסיפורו של הפיזיקאי הסובייטי לב לנדאו, שכינויו DAU הפך גם לשם המיזם. "הפרויקט נועד למעשה להראות מה הם בני אדם, וזה לא קשור באופן פרטיקולרי לאותה תרבות או לאותה תקופה", אמרה ד'אנגלז'אן־שאטיון. "הסרט מציג מצד אחד למה מסוגל הטבע האנושי, בבחינה מיקרוסקופית, ואת הפוטנציאל שלו ליופי, לאינטלקט ולאופטימיות, ולעומת זאת את היכולת ההפוכה לכך. מבחינה מסוימת, איליה יצר אנציקלופדיה של יחסים אנושיים וטבע אנושי, ושל השאלה כיצד דברים מתפתחים עם הזמן בתוך אנשים".

מתוך תיעוד החיים במתקן
Gruber

זה היה פרויקט רחב ידיים ואפוף בסודיות. מעט מאוד עיתונאים הורשו להתבונן בו. אחד מהם, מייקל אידוב, כתב עליו ב–2011 בכתב העת GQ תחת הכותרת "הסרט שאכל את עצמו", ותיאר בו את חרז'נובסקי כ"בלתי שפוי". ג'יימס מיק, סופר וכתב גרדיאן במוסקבה לשעבר, הוזמן ב–2015 לבניין בפיקדילי שבו תכנן חרז'נובסקי את המיזם במשך שנים. הוא כתב על כך: "הרגשתי שחציתי ממברנה ועברתי לממד קיומי אחר".

מתקן המחקר היה למעשה סט צילומים ענק, שמשתתפיו צולמו בחלק מהזמן על ידי צלם הקולנוע יורגן יורגס. בסך הכל צולמו יותר מ–700 שעות, והתוצר הוא סרט שקיבל את השם DAU Freiheit (חופש DAU). הסרט יוצג בהצגת בכורה עולמית באוקטובר בברלין. "זה סרט שהעולם ממתין לו זמן רב", אמרה ד'אנגלז'אן־שאטיון.

מתוך תיעוד החיים במתקן
Orlova

לרגל האירוע ייבנה מחדש קטע מחומת ברלין בשדרת אונטר דן לינדן בבירת גרמניה, וכך תיווצר לכאורה "עיר בתוך עיר" מוקפת בחומה. מי שירצה לבקר בה יצטרך לקנות "אשרת כניסה" באינטרנט, ולמסור את הטלפון שלו בכניסה.

הפרויקט יסתיים בהפלה טקסית של החומה ב–9 בנובמבר, 29 שנים בדיוק לאחר הפלת החומה ב–1989. בתערוכה יכללו גם מיצגים חיים ומופעים של אמנים, בהם בריאן אנו ורוברט דל נאג'ה מהלהקה הבריטית הפופולארית "מאסיב אטאק".

מתוך תיעוד החיים במתקן
Orlova

"לעתים קרובות מתארים פרויקטים כ'שאפתניים', אבל מעולם לא נתקלתי במשהו שקרוב לשאפתנות של DAU", אמר אנו על המיזם. "זהו הפרויקט המדהים ביותר ובעל הרבדים הרבים ביותר שעליו שמעתי. היו מעורבים בו אלפי אנשים — אמנים, בעלי מלאכה, תאורנים, עורכים, צלמים, פקידים, קרטוגרפים, מדענים, שאמאנים ואלפי אנשים מן השורה, והוא ממשיך לגדול".

הפרויקט של חרז'נובסקי עורר את סקרנותם של אמנים ומדענים מפורסמים רבים. בין המבקרים והמשתתפים היו האמנים מרינה אברמוביץ' וקארסטן קולר, מנצח האופרה פיטר סלארס, חתן פרס נובל הפיזיקאי דיוויד גרוס והמתמטיקאי שינג טונג יא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו