70 שנה אחרי, נורווגיה מתנצלת על יחסה לנשים שהיו בזוגיות עם חיילים נאצים

ראשת ממשלת נורווגיה פרסמה השבוע התנצלות רשמית על היחס שספגו הנשים - רובן כבר לא בחיים - אחרי שנישאו או ילדו ילדים לחיילים גרמנים במלחמת העולם השנייה, בסופה חלקן אף גורש מהמדינה

לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

ממשלת נורווגיה פרסמה התנצלות רשמית בפני נשים וילדיהן, שנודו, הוכפשו וגורשו מהמדינה בגלל מערכות יחסים עם חיילים גרמנים בתקופת מלחמת העולם השנייה. ההתנצלות הגיעה מראשת הממשלה ארנה סולברג, שהביעה צער על כך שנשים ספגו יחס לא הוגן בגלל שניהלו מערכות יחסים או נכנסו להיריון מחיילים גרמנים – גם במקרים שלא היו הוכחות לטענות נגדן.

לפני 70 שנה, נשים אלה נתפסו בעיני החברה הנורווגית כבוגדות. רבות מהן אף נעצרו באופן לא חוקי על ידי הרשויות. "הרשויות הנורווגיות הפרו את העיקרון הבסיסי שלפיו אף אזרח לא יכול להיענש ללא משפט או לעמוד לדין מחוץ לחוק", אמרה סולברג השבוע באירוע לציון 70 שנה להכרזה העולמית על זכויות האדם. רוב הנשים – הידועות בכינוי "נערות גרמניות" – לא זכו לשמוע את ההתנצלות משום שרובן מתו מזמן. ראשת הממשלה סולברג הכירה בכך שההתנצלות הזו היתה אמורה להתפרסם כבר מזמן.

ראשת הממשלה סולברג עם הקאנצלרית מרקל בברלין, השבוע
ראשת הממשלה סולברג עם הקאנצלרית מרקל בברלין, השבועצילום: AFP

ב-1935 הציגו הנאצים את רעיון "לבנסבורן" שפירושה "מעין החיים" בגרמנית. הם הקימו בתים שהיו חלק מתוכנית של ה-SS להשביח ולהרבות את הגזע הארי. המוח מאחורי התוכנית היה היינרייך הימלר, ראש ה-SS. "הרעיון היה לחזק את הגרמנים ובהמשך את הגזע הארי", אמר פטריק ברנהארד, פרופסור להיסטוריה מודרנית באוניברסיטת אוסלו. אל בתים אלו הגיעו נשים, שנחשבו לחלק מ"הגזע העליון", כדי ללדת ולקבל תמיכה עבור ילדיהן.

ב-1941, שנה אחרי שנורווגיה נכבשה בידי הנאצים, הוחלה בה התוכנית הזו גם כן. "הרעיון היה שצריך לדאוג לילדים בעלי ערך גזעי", אמרה קיירסטי אריקסון, פרופ' לקרימינולוגיה באוניברסיטת אוסלו. וכך נבנו ברחבי נורווגיה שמונה בתים של תוכנית לבנסבורן – מספר גבוה יחסית למדינות כבושות אחרות. "זה קשור לאיך שהנאצים ראו את נורווגיה", אמר פרופ' ברנהארד, "כמדינה וכחברה שקרובות מבחינה גזעית לגרמניה".

אלפי ילדים נולדו מיחסים שניהלו נשים נורווגיות עם חיילים גרמנים, רבים מהם באותם "מתקני ילודה" שנוהלו על ידי ה-SS. אחרי שהמלחמה הסתיימה, סבלו ילדים אלה מהכפשות ולעתים אף התעללויות. אימותיהם ונשים אחרות כונו בידי המדינה "נערות גרמניות". אחרי שנורווגיה שוחררה, נשים שנישאו לחיילים גרמנים איבדו את אזרחותן הנורווגית וגורשו מהמדינה יחד עם ילדיהן לגרמניה.

"הן נעצרו והועברו למחנות מיוחדים שם חיכו לגירוש", הסבירה פרופ' אריקסון. לדבריה, אף שזה לא היה לא חוקי לנהל מערכת יחסים עם חייל גרמני, נשים אלו קיבלו יחס של עברייניות. מדיניות זו עומדת בלב ההתנצלות הנוכחית של הממשלה באוסלו.

אזרחית גרמניה שנולדה בנורווגיה כחלק מתוכנית "לבנסבורן" מציגה תמונה שלה בידי אביה, ב-2006
אזרחית גרמניה שנולדה בנורווגיה כחלק מתוכנית "לבנסבורן" מציגה תמונה שלה בידי אביה, ב-2006צילום: AP

"במחנות הנשים שהו במשך שבועות ואף חודשים. מחוץ למחנות לא חסכו מהם גינויים פומביים והתעללות. כמה מהן נתפסו בידי אספסוף ברחובות ושערות ראשן נגזזו – משפט שדה", הוסיפה אריקסון, "הרשויות ראו את הכעס נגד הנשים האלה והן רצו להעניש אותן". לפי פרופ' ברנהארד, "האלימות נגד הנשים האלה בנורווגיה היתה ממוסדת", וכמה מהן אף נשלחו לבתי חולים פסיכיאטריים.

ב-2002 הציעה הממשלה פיצויים לקורבנות ההתעללויות והכירה רשמית בסבלם של הילדים הגרמנים למחצה. אבל רק 16 שנים מאוחר יותר פרסמה אוסלו התנצלות רשמית. "הנשים האלה תוארו כזונות וייחסו להן מחלות נפשיות, שכן הן היו צריכות להיות משוגעות כדי לנהל יחסים עם חיילים גרמנים", הוסיף ברנהארד.

אל הידיעה של ליאנה מגרה ב"ניו יורק טיימס"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ