זעם בסקוטלנד: ציידת אמריקאית הצטלמה עם גוויית "עז יפיפיה" שבה ירתה

"כזה ציד כייפי", כתבה לריסה סוויטליק מפלורידה בטוויטר, תוך שהיא מתארת כיצד צדה עז בר נדירה ואכלה את בשרה של חיה אחרת. "זה לא סוג התיירות שאנחנו צריכים לעודד בסקוטלנד", אמרה דוברת ארגון למען חיות במדינה

לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

ממשלת סקוטלנד הודיעה כי היא בוחנת מחדש את חוקי המתת בעלי החיים שלה אחרי שצילום של ציידת אמריקאית לצד גופת עז בר במהלך טיול ציד בסקוטלנד פורסם ברשתות החברתיות ועורר כעס רב בשבוע שעבר.

הציידת, לריסה סוויטליק, שלפי חשבון הטוויטר שלה מגיעה מפלורידה ומנחה תוכנית בשם "לריסה ללא מעצורים" בערוץ הקנדי Wild TV, פרסמה את תמונת העז המתה בעמוד האינסטגרם שלה. "עז בר יפיפיה באי איילה בסקוטלנד. כזה ציד כייפי", כתבה סוויטליק שמתארת את עצמה בטוויטר "רואת חשבון לא טיפוסית, ציידת מקצועית ודייגת חובבת". סוויטליק המשיכה ותיארה גם את האופן בו היא צדה את החיה הנדירה.

בטוויטר היא פרסמה תמונות של חיות מתות אחרות אותן הרגה במהלך הציד, בהן תיש, איל אציל ואף תיארה כמה היא נהנתה לאכול את האיל תוך שהיא מפרסמת תמונה של חתיכות בשר לצד ירקות ומתחתיה כיתוב: "אין יותר מהנה מלאכול את מה שצדת!! בשר איל אציל טרי מהציד שלנו בגבעות סקוטלנד!!!".

גולשים רבים ברשתות החברתיות יצאו נגד תצוגת התמונות אותה תיארו כמרושעת ויהירה, אף שגם היו כמה שהצדיקו את הציד החוקי כהכרחי לצורך מיון חיות בר שמוגדרות כמינים פולשניים שאינם מקומיים בסקוטלנד, ושבנוסף אין להם טורפים טבעיים.

עם זאת, שרה מיוס, דוברת מטעם הארגון OneKind שמקדיש את פועלו לשמירה על החיות בסקוטלנד, אמרה כי "זה לחלוטין מדהים לראות את התמונות של לריסה סוויטליק ושל ציידים אחרים לצד חיות בר שהם הרגו בטיולם האחרון בסקוטלנד. שוב, במקום להלל את הטבע המופלא של סקוטלנד, אנחנו עדים לניצולן של חיות יפהפיות למטרות ספורט". לדבריה, "זה לא סוג התיירות שאנחנו צריכים לעודד בסקוטלנד, או בכלל לאפשר במאה ה-21".

לפי דו"ח שיצא ב-2015, תיירות הספורט בסקוטלנד מכניסה לכלכלה המקומית 155 מיליון ליש"ט מדי שנה. אבל ציד, או הצגת גופות של חיות ניצודות לראווה, הפכו למוקד להשתלחות ציבורית ברשתות החברתיות. הריגתו של ססיל האריה על ידי רופא השיניים האמריקאי וולטר פלמר בזימבבואה ב-2015 הציתה מחאה בינלאומית והביאה לבחינה מחודשת של התופעה הפופולרית בקרב לא מעטים. שנתיים לאחר מכן גם בנו של ססיל, שנדה, ניצוד במהלך ציד ספורטיבי סמוך לאותו מקום שבו ניצוד אביו.

מתוך ערוץ היוטיוב של סוויטליק

מאז תמונות של ציידים שמצטלמים לצד גופות של חיות שצדו, כמו ג'ירפות או משפחה של בבונים, גוררות שוב ושוב מחאות וגינויים בינלאומיים. רבים מבקרים את תומכי הספורט השנוי במחלוקת וטוענים כי מדובר בבזבוז לא הכרחי בעידן מודרני בעל השלכות מזיקות לסביבה ולחיות שמשוטטות בטבע.

אבל נראה שמדובר בנושא מורכב שלא מסתכם רק בהתנגשות בין תרבויות. כמה מדינות, כמו זימבבואה, מעודדות ציד למטרות ספורט כמקור להכנסה כלכלית. אחרות מאפשרות את הפעילות הזו כדי לרסן התפשטות של אוכלוסיות מסוימות בעזרת ציד מבוקר או לשלם עבור תחזוקת השמורות בהן מתבצע הציד – חוקרים התריעו באחרונה כי 90% מתוך כמעט 300 אזורים שמורים ביבשת אפריקה עומדים בפני גירעונות תקציביים ועשויים אפילו להיעלם.

אולם במקביל, ישנם מחקרים שהוכיחו כי הציד עלול להיות הרסני לאוכלוסיות בסיכון. מחקר שפורסם ב-2010 על ידי קרייג פקר, ראש מרכז האריה באוניברסיטת מינסוטה, מצא כי ציד למטרות ספורט תורם ישירות לירידה במספר האריות ברוב שמורות הציד בטנזניה. הוא מצא כי במשך 12 שנה, 40% מהאזור הפך לשומם בגלל הירידה במספר המינים שנחשבים לשלל ציד נחשק.

אל הכתבה של יונט ג'וסף ב"ניו יורק טיימס"

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ