מסמך היסטורי מאשר: פטן דאג אישית לרדיפת יהודי צרפת במלחמת העולם השנייה

מקרון אמנם חזר בו מההחלטה להוקיר את הגנרל שעמד בראש משטר וישי ושיתף פעולה עם הנאצים, אך הפרשה פתחה את פצעי העבר בצרפת, שבה מנסה הימין הקיצוני לטהר את שמו של פטן

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מקרון בחנוכת אנדרטה להרוגי מלחמת העולם הראשונה, השבוע
מקרון בחנוכת אנדרטה להרוגי מלחמת העולם הראשונה, השבועצילום: POOL/רויטרס
עופר אדרת
עופר אדרת

על חגיגות המאה לסיום מלחמת העולם הראשונה, שהתקיימו בסוף השבוע בצרפת, העיבה התבטאותו של נשיא צרפת עמנואל מקרון. בשבוע שעבר הציע הנשיא לחלוק כבוד ממלכתי לאנרי פיליפ פטן, שהוביל את צרפת לניצחון ב-1918, אך גם עמד בראש משטר וישי ששיתף פעולה עם הנאצים במלחמת העולם השנייה.

בעקבות הביקורת ירדה מסדר היום כל תוכנית להכליל את שמו של פטן לצדם של הגנרלים הצרפתים מהמלחמה, שקיבלו הוקרה בטקס שהתקיים היום (שבת) בצרפת. ואולם, ההתבטאות פתחה מחדש את פצעי העבר של צרפת, ובמרכזם העובדה כי משטר וישי קידם - באופן עצמאי ובלתי תלוי בנאצים - חקיקה אנטי-יהודית ונשא באחריות לשילוחם למוות של עשרות אלפי יהודים מצרפת. 

ציולום של פטן מ-1917 ובולים עם דמותו
ציולום של פטן מ-1917 ובולים עם דמותוצילום: CHARLES PLATIAU/רויטרס

ההוכחה המשמעותית ביותר לכך נמצאת במוזיאון השואה בפריז. בארכיון שלו מתועד מסמך רשמי מ-1940 עם הערות בכתב ידו של פטן, שמוכיחות כי מילא באופן אישי תפקיד מכריע בדחיקתם וברדיפתם של יהודי צרפת. את המסמך חשף ב-2010 סרז' קלרספלד, צייד הנאצים וחוקר השואה הצרפתי הנודע. חלק ממנו פורסם בשעתו בתקשורת, אך הוא נשכח מאז. בסוף השבוע העביר ל"הארץ" פרנסואה היילברון, סגן נשיא המוזיאון, סריקה מלאה של המסמך, על רקע העניין המחודש בחלקו של פטן בשואה.

עיון במסמך, שהיה טיוטה לחקיקה האנטי-יהודית החדשה, מעלה כי פטן התערב להרעת מצבם של היהודים באופן אישי, אף כי לא נדרש לכך. כך, בשעה שבמקור תיכננה הממשלה הצרפתית שלא להטיל הגבלות על צאצאי יהודים ילידי צרפת או כאלה שהתאזרחו לפני 1860, פטן מחק בכתב ידו את השורה הזו, ודאג לכך שיוחמר מצבם של כלל יהודי צרפת, ללא יוצא מן הכלל. "כתב היד של פטן אומת בידי היסטוריונים. זה הוא בוודאות. התיקונים שלו מחריפים את הטקסט", הוסיף היילברון ל"הארץ". לקריאת המסמך המלא:

ההתבטאות של מקרון, לפיה "לגיטימי לגמרי להוקיר את הגנרלים שהובילו אותנו לניצחון", ובכללם פטן, אשר אותו הגדיר "חייל נהדר במלחמת העולם הראשונה", לא נאמרה בחלל ריק. אחרי המלחמה פטן אמנם נידון למוות (בסוף עונשו הומתק והוא מת במאסר), אך שנים לאחר מכן מוקירי זכרו, כולל נשיאי צרפת, נהגו להניח פרח על קברו מדי שנה ביום שביתת הנשק, שמציין את סיום מלחמת העולם הראשונה. המנהג הופסק ב-1992, כשהנשיא פרנסואה מיטראן, שבעצמו שירת בממשלת וישי, נכנע ללחץ הציבורי וחדל מכך. ב-1995, הנשיא ז'אק שיראק קידם בשלב נוסף את ההתמודדות של צרפת עם עברה, בכך שהודה כי צרפת, כמדינה, היתה אחראית לגירוש היהודים בשואה.

ואולם, בשנים האחרונות חלה רגרסיה בנושא, ובמרכזה ניסיון לטיהור שמו של פטן, במיוחד בידי הימין הקיצוני בצרפת. מארין לה פן כתבה בשבחו בספר שפורסם השנה. כך עשה גם אריק זמור, הסופר והעיתונאי הימני, שטען בספר שפירסם לאחרונה כי פטן ניסה להציל הן את צרפת והן את יהודיה מידי הנאצים. שני הספרים זכו להצלחה רבה בצרפת.

בתגובה לביקורת, אמר מקרון: "אינני מסתיר שום חלק מההיסטוריה", והוסיף כי ניסה להצביע על התמונה המורכבת. לדבריו, בשעה שפטן עשה "בחירות הרסניות" במלחמת העולם השנייה, "הוא היה חייל גדול, זו המציאות. החיים הפוליטיים, כמו הטבע האנושי, לעיתים מורכבים יותר משהיינו רוצים להאמין".

מבקריו של מקרון חוששים כי אמירתו תחזק את הגורמים הקיצוניים במדינה. "הבעיה היא שהאמירה הזו באה מנשיא הרפובליקה", אמר לורן ז'ולי, היסטוריון צרפתי המתמחה במשטר וישי, בראיון ל"וושינגטון פוסט", בשבוע שעבר. לדבריו, מקרון החזיר את צרפת עשורים לאחור, ומחק את הקונצנזוס שהיה סביב הנושא מאז 1992.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ