בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחקר: כלבים מסוגלים לזהות מלריה באמצעות רחרוח גרביים

במסגרת הבדיקה זיהו הכלבים גרביים של ילדים מגמביה שנושאים את המחלה ב–70% מהמקרים. מוביל המחקר: יש לבחון את העיקרון על בני אדם, ובמקומות נוספים בעולם

5תגובות
פריה, אחד משני הכלבים שהשתתף במחקר
\ Durham University / Medical Det

חוקרים סבורים כי כלבים מסוגלים לזהות בני אדם שנושאים את טפיל המלריה לפני הופעת תסמיני המחלה בגופם. במסגרת המחקר שהוביל סטיבן לינדזי, אנטומולוג המתמחה בבריאות הציבור באוניברסיטת דרהאם שבאנגליה, נמצא כי כלבים מסוגלים לזהות את המחלה ברחרוח גרב של אדם שנגוע במלריה. "אם אדם אחד מתוך אלף נושא את טפיל המלריה, לא ניתן לבצע בדיקות דם לאלף איש כדי לאתר אותו — יש צורך בשיטה לא פולשנית", אמר לינדזי

במחקר, שהוצג בכינוס השנתי של האגודה האמריקאית לרפואה וגהות טרופית בניו אורלינס ומומן על ידי קרן ביל ומלינדה גייטס, התבקשו תלמידים בגמביה לישון לילה שלם כשלרגליהם גרבי ניילון, ולתת דגימת דם. הדגימות נסרקו במטרה לגלות נוכחות של סימני מלריה מפיהם ומעורם של בני אדם הנגועים בטפילי מלריה נודפים ריחות המעידים על קיומה של המחלה", הסביר לינדזי.

בדיקת מלריה בהודו, באוקטובר
AMIT DAVE/רויטרס

במסגרת הבדיקה נבדקו 30 גרביים של ילדים נושאי מלריה, ו-145 ילדים שלא נדבקו במחלה. הגרביים הוקפאו ונשלחו לבריטניה, שם הונחו בפני שני כלבים — לברדור ולברדור מעורב. הכלבים קיבלו מספר קטן של גרביים בכל פעם, כשכל גרב היתה מונחת בתוך צנצנת זכוכית. הצוות עקב אחר הנעשה כדי לראות אם הכלבים יעצרו ליד גרב מסוימת, כפי שלמדו לעשות במקרים שבהם גרב אותה אדם נושא מלריה.

וכך, הכלבים זיהו גרביים שנגרבו על ידי ילדים נושאי מלריה ב–70% מהמקרים, וזיהו גרביים שנגרבו על ידי ילדים שלא נשאו מלריה ב–90% מהמקריםלדברי לינדזי, כאשר טפילי המלריה לא התרבו באופן א־מיני בתוך גופם של הילדים, שני הכלבים התקשו להבחין בנוכחות המחלה באמצעות רחרוח הגרביים. "ייתכן שהריחות שמפיקים הטפילים משתנים בהתאם לשלב המיני של הטפיל — מיני או א־מיני", הוא אמר, והוסיף כי המקרים בהם כלבים זיהו גרביים נגועות במלריה וטעו התקבלו במקרים שבהם ילדים שאינם נשאי הטפיל חלקו מיטות עם ילדים חולים. 

"לא סביר שהכלבים פשוט זכרו למי שייכות הגרביים, וזאת משום שהם לא יכלו לזהות את הטפילים המיניים. אני מסיק מכך שהם בעצם מזהים את הטפילים ולא את האדם", אמר לינדזי, והדגיש כי המחקר מדגים עיקרון שאותו יש לבחון באמצעות בני אדם ולא גרביים, ובאזורים אחרים שבהם נפוצים זנים אחרים של טפילי מלריה.

לדברי לינדזי, בעיה מרכזית בהתפשטות המלריה היא שבני אדם יכולים לשאת את הטפילים של המחלה מבלי ללקות בתסמינים. "מדינות רבות הצליחו למגר את המחלה, או למגר אותה כמעט לגמרי. למשל, באחרונה סרי לנקה הוכרזה כנקייה ממלריה, וזה הישג יוצא דופן", אמר לינדזי. "כעת יש להתמקד בשמירה על ההישג, שכן היתושים ממשיכים להתקיים באותם אזורים".

לכתבה המלאה של ניקולה דיוויס ב"גרדיאן"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו