בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"אסור לי להתקרב לאחותי"

כפר אחד לשתי מדינות: גדר אחת הפכה לסמל הפרדת המשפחות בסכסוך הרוסי־אוקראיני

רוסיה הציבה גדר תיל בלב כפר הגובל עם אוקראינה - צעד שממחיש עוד יותר את הניתוק הגובר בין המדינות מאז פרוץ הסכסוך ב-2014. מי שמשלם את המחיר הן משפחות שגרות משני צדי המתרס

3תגובות
האחיות ולנטינה וראיסה בולדירבה והגדר המפרידה, השבוע
Evgeniy Maloletka/אי־פי

את רחוב "הידידות בין העמים" חוצה גדר תיל גבוהה שמפרידה בין רוסיה לאוקראינה. בצד האוקראיני יצאה ולנטינה בולדירבה ביום שלג מעונן כדי לנופף לאחותה, ראיסה יאקובלבה, המתגוררת בצד הרוסי. "הנה אחותי, היא הולכת בצדה האחר של הגדר", אמרה בולדירבה. "ואיך נוכל לדבר זו עם זו?"

"אסור לי להתקרב אליה", אמרה האחות שניצבה במרחק מאה מטרים מהצד האחר של הגדר. "החלונות שלנו פונים לגדר התיל ביום ובלילה, כאילו שאנחנו בכלא", הוסיפה בולדירבה. אך הגבול ביניהן אינו מעיד על מחנה מעצר: רוסיה הציבה אותו בתחילת השנה, בלב הכפר שבו גרות האחיות, כדי להמחיש עוד יותר את הניתוק הגובר בין שתי המדינות מאז סיפוח חצי האי קרים ב–2014.

על המפה מדובר בכפר אחד שנקרא בשני שמות: מילובה מצד אוקראינה, צ'רטקובו מצד רוסיה. שם הרחוב העומד בלבו, "הידידות בין העמים", נראה אירוני לרבים מתושביו. בדומה לשתי האחיות, כמעט לכל תושב באחד מחלקי הכפר יש קרובי משפחה בחלקו האחר. התושבים מדברים רוסית ואוקראינית. בעבר יכלו התושבים לעבור בין צדי הכפר בלי בעיות, אך היום שוטרי הגבולות מפטרלים ברחוב הריק שנראה כחזית מלחמה.

ביום שישי הודיע נשיא אוקראינה פורושנקו על איסור כניסתם לאוקראינה של גברים רוסים בני 16 עד 60. למעשה, המגבלות על כניסת אזרחים רוסים לאוקראינה קיימות בכפר כבר שנים. רוסים רבים מספרים שהפסיקו לחצות את הכפר לפני ארבע שנים, בשל דיווחים על כך שאזרחי ארצם הסתבכו במעבר הגבול. אלכסנדר פטוחוב, בעל חנות לכלי עבודה, אמר שבעקבות זאת ניתק את העסקים עם הספק הראשי שלו. "חיינו כאנשים חופשיים, הכול נגמר כשהתחילו הקרבות", הוא אומר.

בשבת התמלא צדו האוקראיני של רחוב הידידות ברוכלים. השוק, שהיה מקום מפגש תוסס בין תושבים משני עברי הגבול, משרת היום רק קונים אוקראינים שמתגעגעים לזמנים אחרים: "במקור אני מצ'רטקובו, אמא שלי עוד חיה שם", אומרת אולגה ייבגניבנה, שהתחתנה עם תושב מצדו האוקראיני של הגבול ועברה להתגורר שם בסוף שנות השמונים. עכשיו אמה הקשישה ואחיה, המתגוררים ברוסיה, אינם יכולים לבקר אותה. לפני המלחמה, היא אומרת, "כולם חצו בחופשיות, הלוך חזור, לאף אחד לא היה אכפת. אני אומרת לאמא שלי, כשאמות אף אחד לא יבוא לקבור אותי, כי אסור לקבור כאן רוסים".

לכתבה באי־פי של נטליה וסילייבהומסטיסלב צ'רנוב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו