שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

עשרות נזירות צרפתיות מורדות בוותיקאן כי הדיח את ראשת המסדר שלהן

המחאה הנדירה פרצה אחרי שהוותיקאן הורה להחליף את ראשת מסדר "הנזירות הקטנות" בטענה כי היא קשוחה מדי. על רקע הירידה במספר הנזירות, המוחות מאיימות לוותר על נדריהן

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נזירות ממתינות להגעתו של האפיפיור לקתדרלה בפלרמו, בספטמבר
נזירות ממתינות להגעתו של האפיפיור לקתדרלה בפלרמו, בספטמברצילום: Andrew Medichini/אי־פי

הוותיקאן עומד בפני דילמה נדירה לאחר שכל הנזירות במסדר צרפתי זעיר איימו לוותר על נדריהן ולא לציית להחלטת הכס הקדוש להדיח את ראשת המסדר. הנזירות טוענות שהממונות שהוותיקן שלח להחליף את ראשת המסדר, שהיא גם אחיינית של מייסדת המסדר, אינן מבינות את דרך החיים או הרוחניות שלהן. בסיכום מסקנות הכנסייה נאמר שמסדר "הנזירות הקטנות של מריה, אם המושיע" נתונות ל"פיקוח הדוק וקשה" של ראשת מסדר "סמכותנית" ושהנזירות שרויות ב"ניגוד נאמנות חמור" כלפיה.

המבוי הסתום הוא עדות למלחמת רצונות יוצאת דופן בין בעלי השררה בוותיקאן וקבוצה של 39 נזירות, מרביתן בשנות ה–60 וה–70 לחייהן, המנהלות בתי אבות באזורים הכפריים במערב ודרום צרפת. האיום שלהן נמסר בתקופה שבה הכנסייה הקתולית אינה יכולה להרשות לעצמה לוותר עליהן, לנוכח הצניחה החדה במספר הנזירות באירופה וביבשת אמריקה.

המרד הלא צפוי מתבשל כבר שנים אך פרץ רק ב–2017, כשהוותיקאן השעה את הנהלת ה"נזירות הקטנות" והורה על הדחת אם המנזר, הנזירה מרי דה סן מישל. לפי הוותיקאן, החלטתו נובעת מממצאי החקירות של הכנסייה המקומית ב–2010 ו–2016 על שררה סמכותנית מוגזמת ובעיות מינהל קשות. לא נמסרו פרטים של הניצול כביכול של סמכותה, אולם בתוך שנתיים מאז נבחרה לאם המנזר בשנת 2000, עזבו שש נזירות את המסדר, כך מסרו בעלי תפקידים בכנסייה. "הוקעו מעשיה החמורים של האם מרי דה סן מישל, והנזירות נקראות לנהוג באופן דתי ואחראי", כתב לנזירות הממונה מטעם הוותיקאן על קהילות אנשי דת, הקרדינל ז'ואו בראז די אוויז.

באותה עת כבר מינה בראז נציבה ושתי סגניות שינהלו את המסדר. אבל "הנזירות הקטנות" סירבו לקבל את מרותן והותירו את סן מישל במקומה בבית אם המנזר. עם החמרת המבוי הסתום, פרסמו 34 מתוך 39 הנזירות הצהרה פומבית נדירה ובה אמרו שאין להן ברירה אלא לבקש את ביטול נדריהן הדתיים. "הקורבן הזה איננו נעשה בקלות ראש", הן כתבו. "אנחנו מייחלות להמשיך את חיינו בקרבה מוחלטת עם הכנסייה, אבל איננו מסוגלות לומר בבירור ובכאב רב יותר, את חוסר היכולת המצפונית שלנו לציית למה שפוקדים עלינו".

נזירות בוותיקאן, בחודש שעבר
נזירות בוותיקאן, בחודש שעברצילום: Andrew Medichini/אי־פי

הנזירות ממעיטות בחשיבות הבעיות שהתעוררו בנוגע לממונה עליהן, והן אומרות שהסכסוך האמיתי סובב סביב החלטת ההגמון המקומי לפצל את הניהול של בתי האבות שלהן שמוזגו בשנים האחרונות. הן אומרות שההגמון השתמש בסמכותו כדי לאלץ אותן לקבל החלטה לא צודקת, בלא התחשבות בדעתן ובתוצאות הכלכליות של החלטתו. הנזירות ערערו על החלטתו לבית המשפט העליון של הוותיקאן "כדי לכונן מחדש את האמת, אולם טחנות הצדק ברומא טוחנות לאט", כתבו הנזירות לתומכיהן.

את קהילת הנזירות ייסדה מרי נו ב–1954 בטולוז. על פי האגדה, נו הפסיקה את לימודיה בגיל 11 כדי לעבוד בחווה המשפחתית, אבל הרוחניות שלה היתה גדולה כל כך שפיתחה סטיגמאטה — הפצעים המדממים בדומה לפצעי ישו על הצלב. נו בחרה לה בשם האם מארי דה לה קרואה ("של הצלב") וייסדה ארבע קהילות במערב צרפת ובדרומה. ב–1989 קיבלו הקהילות את אישור ההגמון והיו למנזרים רשמיים.

מארי נולדה ב–1901 ומתה ב–1999. אחייניתה, אם המנזר המודחת, מונתה לתפקידה שנה לאחר מכן. היא הייתה אמורה לעזוב את תפקידה בתום כהונתה ובחירתה של אם מנזר חדשה, אבל כעת לא ברור אם ומתי תיערך הבחירה.

המבוי הסתום עם ה"נזירות הקטנות" מתרחש בתקופה של צניחה מתמשכת במספר הנזירות ברחבי העולם — נזירות זקנות מתות ופחות ופחות נזירות צעירות באות במקומן. הסטטיסטיקה האחרונה של הוותיקאן מ–2016 מראה שמספר הנזירות ירד ב–10,885 לעומת 2015, וכיום יש בכל העולם 659,445 נזירות. לפני 11 שנה היה מספרן בעולם 753,400, כלומר הכנסייה הקתולית איבדה כמעט 100 אלף נזירות בתוך עשור. הירידה הגדולה ביותר מתחוללת באירופה: ירידה של 8,370 ב–2016 ו–8,394 בשנה קודמת, על פי מספרי הוותיקאן.

לדברי הוותיקאן, הכס הקדוש סבור שמרבית הנזירות במסדר זה "רוצות באמת ללכת בדרכי האל ולחיות חיים של תפילה והקרבה". בד בבד עם הבעת צער על "הפיקוח ההדוק והקשה" של אם המנזר על הנזירות, נציבות המסדרים דתיים בוותיקאן אמרה שמרבית הנזירות אינן מודעות כלל לסכסוך בדבר ניהול בתי האבות, ואפילו השליחים מטעם הוותיקאן אינם יודעים את מלוא הפרטים, שכן לא ניתנה להם גישה לספרי החשבונות של בתי האבות.

גבריאלה צארי, פרופסור להיסטוריה בדימוס ומומחית למסדרים דתיים של נשים, אמרה שהמבוי הסתום עם "הנזירות הקטנות" הוא אירוע נדיר. "העניין רציני, אבל גם מעשה הנזירות קשה — האיום לנטוש את חיי הדת", אמרה. "קשה להבין זאת, אלא אם כן מדובר בקשר שלהן לכריזמה של המייסדת" ושל אחייניתה.

לכתבה באי-פי של ניקול וינפילד

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ