"תנו להם לטבוע" |

הפליטים שמגיעים בסירות מפלגים את עיר הנמל האנגלית דובר

דובר נחשבת זמן רב ליעד נחשק עבור פליטים, שבעקבות הידוק הגבול מגיעים באחרונה יותר ויותר בכלי שיט. תושבים רבים מדברים על משבר "שיוצא משליטה" בשעה שהם עצמם במלחמת קיום

לוגו גרדיאן
גרדיאן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סירה של משמר החופים הצרפתי מול חוף עיר הנמל האנגלית דובר, אתמול
סירה של משמר החופים הצרפתי מול חוף עיר הנמל האנגלית דובר, אתמולצילום: Gareth Fuller/אי־פי

על רצפת הבטון במרינה בעיר דובר מוטלת סירה ריקה וחלונותיה שבורים – עדות מוחשית למסע הימי של 12 מהגרים שהסתיים לפני כמה שבועות בעליית כלי השיט על שרטון.

על פי הדיווחים, מספר הולך וגדל של אנשים החוצים את תעלת למאנש מצרפת לבריטניה, מגיעים למחוז קנט האנגלי. על פי הערכות,220 בני אדם חצו את התעלה בששת השבועות האחרונים, 40 מהם ביום חג המולד לבדו, ועוד 40 נוספים מאז. ילד בן עשר היה בין 12 המהגרים שהגיעו לחוף בסמוך לעיירה ליד־און־סי בקנט.

מבט על חופי צרפת מעיר הנמל האנגלית דובר, ב-2016
מבט על חופי צרפת מעיר הנמל האנגלית דובר, ב-2016צילום: Toby Melville/רויטרס

במרינה בדובר אפשר היה לחוש היטב בתחילת השבוע את השפעת המתרחש על התושבים המקומיים. רבים מהם דיברו על משבר ש"יוצא משליטה" ומפלג את העיר.

דובר, עיר הנמל החשובה בחופי התעלה, היתה זה זמן רב יעד של מהגרים, אבל הפרסום והדיווחים האחרונים על בואם של אנשים שחצו את התעלה יוצרים בה תחושת תסכול.

"נשבר לנו מהמצב הזה", אומר סטיב גאש בן ה-59, "יש זרם בלתי פוסק של הגירה לא חוקית ואנחנו לא מסוגלים להגן על קו החוף שלנו. באיזו מידה נבדקים האנשים האלה כשהם נכנסים?", הוא שואל. לדבריו, קבוצות אחדות של תושבים נוטות לקבל אותם בברכה, אבל הוא סבור שהם לא מבינים "למה יכולים האנשים הבאים לגרום".

מהגרים בעיר קאלה בצפון צרפת, ב-2016
מהגרים בעיר קאלה בצפון צרפת, ב-2016צילום: Emilio Morenatt i/ אי־פי

"אומרים שהאנשים האלה רוצים חיים טובים יותר, גם אני רוצה חיים טובים יותר", אמר גאש, "אבל הממשלה לא הולכת לספק לי אותם. עבדתי כל ימי חיי ואם הייתי תובע משהו לא הייתי מקבל כלום". הוא אמר גם שרבים בדובר סבורים שהמהגרים שמגיעים רוצים לקבל קצבאות גם אם אינם שרויים במצוקה של ממש. "בחדשות אומרים שהאנשים האלה משלמים למבריחי בני אדם 25 אלף דולר כדי לחצות את התעלה לכאן. אם יש להם 25 אלף דולר, יש להם כנראה יותר ממה שיש לעניים במדינה הזאת", אמר תושב עיר הנמל האנגלית. "אז למה הם רוצים לבוא ולהשתמש במערכת הבריאות והחינוך שלנו ובקצבאות?".

לא רחוק מגאש מצביעים סטיבן וג'יין איסטון על הסירה הנטושה שעלתה על שרטון. "היא מתפרקת, 12 בני אדם היו על סיפונה; היא התנגשה בקיר הנמל והתהפכה", אמר איסטון. "זה יוצא משליטה, זה מטורף, במוקדם או במאוחר מישהו ייהרג, אם זה כבר לא קרה. אנחנו זקוקים כאן ליותר סירות של משמר הגבול".

טניה לונג, מנהלת ארגון הצדקה "סמפייר" המסייע למהגרים, אמרה שהאירועים האחרונים באזור אכן יצרו מתיחות. "מבקשי מקלט בצרפת מקבלים יותר הטבות סוציאליות, ומי שחושבים אחרת לא מבינים מה הסיבות האמיתיות שבגללן האנשים האלה מנסים להגיע לכאן", היא אמרה, "המצב מורכב הרבה יותר". לדברי לונג, מבקשי מקלט תמיד הגיעו לדובר. "אנחנו שומעים הרבה דברים שליליים, תגובות מחרידות בנוסח 'תנו להם לטבוע', אחרים אומרים שמדובר בפלישה. לצד זה יש גם גילויי תמיכה", היא אמרה. "הארגון שלי עובד עם תושבים מקומיים על תוכנית 'דובר מקבלת את כולם בברכה', הפועלת לקירוב קהילות מהגרים והפלת חומות", היא אמרה. "בדובר וסביבתה יש גם גילויי חמלה והבנה למצוקת הפליטים, אבל הקולות האלה אולי לא נשמעים. מתנגדי ההגירה קולניים יותר. התומכים והמבינים חוששים אולי מתגובה ולא רוצים להתבטא בגלוי".

איירין, אחת מתושבי המקום, אמרה שלא מדובר בדעות קדומות אלה בכך שתושבים מקומיים רבים נשכחו וננטשו. "ילדים קטנים מתרוצצים ברחובות, העיר הרוסה ומתפרקת", היא אומרת, "חסרי הבית הם כולם צעירים, אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים, אבל ברור שהם פשוט ימותו בקור. וישנם גם תושבים רבים שלחמו בצבא וננטשו". בן זוגה מיק הוסיף: "ברגע שהאנשים האלה באים כמהגרים, דואגים להם, לא שולחים אותם חזרה למקום שממנו באו".

רזיה שריף, מנכ"לית "קראן", ארגון צדקה המסייע לקטינים שמגיעים בגפם לקנט, אמרה שהתגובות השליליות ל"משבר" אמנם מייאשות, אבל לא מפתיעות. "לכל סוג של הגירה התלווה נרטיב, גם כשדובר בפליטים ומבקשי מקלט הזכאים לבקש לעצמם ביטחון", היא אמרה. "אבל עמדה זאת של 'לשלוח אותם בחזרה' היא תגובת רפלקס במקום לשקול את הדברים ולקחת בחשבון את הגורמים השונים שגורמים לאנשים לקבל החלטות קשות אלה". לדברי שריף, ארגון הצדקה שלה עובד באופן קבוע עם פליטים שמגיעים לאזור, אבל ההגעה בסירות לדובר היא תופעה חדשה על רקע הגברת הפיקוח בגבול צרפת-בריטניה.

זוג תושבים שחלפו במקום הביעו הבנה רבה יותר. "לו היינו במצב דומה, לו באנו מארץ שסועת מלחמה והיינו מנסים להשיג לעצמנו חיים טובים יותר, היינו עושים את אותו הדבר", אמר פרד, שנמנע מלמסור את שם משפחתו. "אבל אנשים לא חושבים על זה. מבחינה מסוימת, כולנו מהגרים, אנשים שוכחים את זה". בת זוגו קטיה הוסיפה: "אנשים נוטים לחשוב על עצמם וחושבים שאחרים מנסים לעבוד על המערכות הקיימות, אבל לו היינו במצב כזה, כולם היו מנסים ללכת למקום אחר שבו אפשר להרגיש בטוחים ולקבל סיוע".

לכתבה של שרה מארש ואלכסנדרה טופינג ב"גרדיאן"

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ