מול לובשי האפודים הצהובים מקרון ינסה להתחזק בעזרת הנשק הכי טוב שלו - דיבורים

גם אחרי שבע שעות של עמידה מול קהל לא אוהד במיוחד, נשיא צרפת לא מפגין סימני לאות. אחרי ההפגנות האלימות ששטפו את ארצו, מקרון נלחם בתדמיתו השלילית ונפגש פנים מול פנים עם האזרחים שחשים נטושים

לוגו ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
לוגו ניו יורק טיימס

בשעה 21:23, שש שעות לתוך המפגש בינו לבין אזרחים , החל נשיא צרפת עמנואל מקרון לדון בסוגיית בתי האבות. בשעה 21:48 הוא כבר דיבר על הצורך ב"עצמאות מזון" בצרפת. אחרי השעה 22:00, כשרבים ממאזיניו כבר נראו במפורש עייפים, הוא פנה לדבר על שכר המינימום במדינה.

הנשיא בעניבתו ובחולצתו הלבנה המעומלנת - פשיטת המקטורן אחרי השעה החמישית היתה בבחינת התפשרותו היחידה - לא הפגין שום סימני לאות. "אנחנו נקדם חקלאות אורגנית", אמר לקהל ראשי הערים בשעת ערב מאוחרת. חצי בדיחה מפיו של אחד מראשי הערים על שבירת שיא כושר הנאום של פידל קסטרו, כבר הספיקה בינתיים להישכח.

זוהי אם כן האסטרטגיה של נשיא צרפת הצעיר כדי לפתור את משבר מחאת האפודים הצהובים: דיונים, או לפחות שורה של מפגשים בנוסח אסיפות מועצה עירוניות, עם ראשי ערים ועיירות ברחבי המדינה. לפי שעה לפחות, היא עשויה לבלום את תנופת מתנגדיו, אף שהיא מעמידה את סבלנותם במבחן.

סימנים מוקדמים יותר - סקרים מעודדים, ירידה באלימות, פיגור הימין הקיצוני אחרי מפלגתו בסקרים הנעשים לקראת הבחירות לפרלמנט האירופי במאי - מאותתים שמקרון בן ה-41 מצוי אולי לפני תפנית אחרי שבועות של ספיגת חבטות.

הופעתו של מקרון בשבוע שעבר בסוייאק, עיירה בדרום מערב צרפת המונה כ-3,300 נפש, חנכה את יוזמת הדיונים המקומיים, שמכונה בלשכתו "השיח הלאומי הגדול", ואמורה להימשך חודשיים. שיח אזרחי דומה, בלעדיו, כבר מתנהל בכל רחבי המדינה.

לכינוס עם מקרון הגיעו יותר מ־600 ראשי ערים, נציגיהם של אותם אזרחים שמקרון כינה בעבר בבוז "אלה שהינם לא כלום". ניכור זה כלפי אזרחים מהשורה והיעדר אמפתיה כלפי קשייהם לגמור את החודש, הציתו על פי הערכות רבות את מרד האפודים הצהובים.

כמה ממקורבי הנשיא אומרים שהמשבר עולה לו בבריאות. מקרון נראה רזה יותר ומתחת לעיניו נוצרו טבעות כהות. "האלימות המכוונת נגדו הנחיתה עליו מהלומה", אמר סאשה הולייה, חבר פרלמנט צעיר מחוגו של מקרון, "הוא הזדעזע מכתובות הגרפיטי ששורבטו על שער הניצחון ומהאלימות נגד המשטרה".

מקרון מנסה לפוגג את תחושת הניכור באסיפות, המשמשות לתושבים הזדמנות להוציא קיטור ולמחות על המסים הגבוהים, השכר הנמוך והשירותים המתמעטים. באסטרטגיה שלו יש כמובן סיכונים, אבל בעצם צלילתו לפולמוס, כובש הנשיא לעצמו חזרה טריטוריות שאבדו.

"הוא עושה מה שהוא יכול ונראה שיש לו הישגים מסוימים", אמר ז'רום פורקה ממכון הסקרים IFOP. "הפופולריות שלו עולה במקביל לכוונות הצבעה למפלגתו. נראה שהחלק החמור ביותר של המשבר מאחורינו ושאנחנו בדרך להיחלצות הדרגתית ממנו".  

מוקדם עדיין לדעת אם מקרון מצליח לשכנע את מתנגדיו או לנטרל אותם בדיבורים כדי לשכך את ההפגנות הרחוב האלימות, המאיימות על נשיאותו. הקולות הקובעים מצויים מן הסתם בשורות האפודים הצהובים, אבל עדיין לא ברור אם הם קונים את מה שמקרון מוכר. "זו פשוט דרך להרדים את כל העסק", אמרה לא מכבר אחת ממייסדי תנועת המחאה, פריסיליה לודוסקי לכתבים צרפתים.

עשרות חלונות ראווה נטושים ושלטי "למכירה" במרכז סוייאק מעידים על מצוקת אזרחיה "הנטושים של צרפת", שהזינה את התקוממות האפודים הצהובים. ביום האסיפה בעיר, קראו מפגינים קולניים ברחובותיה הראשיים למקרון להתפטר. בתוך אולם הכינוסים האווירה לא היתה חמימה הרבה יותר, לפחות לא בהתחלה. "תפסיק להשליך את הכי חלשים, הכי עניים לכלבים",הטיחו בו בראשית הדיון. אבל בסופו, כולם הסכימו שהופעתו של מקרון היתה מרשימה. "נכנסנו מדוכדכים ויצאנו מעודדים", אמר פרנסיס שאסטרוס, ראש עיריית נדיאק־דה־רוז, יישוב של 162 תושבים.

אם יש משהו שבא לידי ביטוי באסיפות, זה כושר הנאום של מקרון. אבל מה שצריך עכשיו, אומרים רבים, זה פחות דיבורים ויותר הקשבה מצד הנשיא. הצרפתים משתוקקים לשפוך באזניו את מצוקותיהם. חלק מהצרפתים מחכים להשתכנע שהנשיא, המכונה בפיהם "יופיטר", אל האלים במיתולוגיה הרומית, בגלל מה שמתפרש בעיניהם כסגנונו השחצני, מסוגל להתכופף. "אני רוצה שיוכיח שהוא קשוב לסוגיות של צדק חברתי", אומר ז'אן מארק ואייסוז־פור, ראש עיריית קהור, "ושיגנוז את דרכו היופטריאנית למשול".  

לכתבה של אדם נוסיטר ב"ניו יורק טיימס"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ