בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

השפעתה של בריטניה בעולם נחלשה – אבל הברקזיט יכול לשנות את עתיד הגלובליזציה

אם ההתנתקות מהאיחוד תגבה מהבריטים מחיר כלכלי כבד, תומכי הגלובליזציה בממלכה ובכלל בעולם עשויים לקבל רוח גבית שתסייע להם להחזיר את הגלגל אחורנית בדעת הקהל הנוטה לבדלנות

4תגובות
ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי עם  ראש הנציבות האירופית ז'אן-קלוד יונקר בבריסל, בשבוע שעבר
AFP

בעשור האחרון אנחנו מבחינים בתנועה ההדרגתית, אך עקבית של העולם המערבי מכיוון של גלובליזציה והכלת השונה והאחר לכיוון של לאומנות ובדלנות. כך קיבלנו שינוי מהותי בסגנון המשטר של מנהיגים ותיקים כמו ויקטור אורבן בהונגריה ורג'פ טייפ ארדואן בטורקיה ואפילו – בהבדלים המתחייבים – בנימין נתניהו בישראל, ולצדם מנהיגים חדשים שבמהותם שונים לחלוטין מקודמיהם, כמו דונלד טראמפ בארה"ב וז'איר בולסונרו בברזיל. כמובן שקיבלנו בעקבות משאל העם בבריטניה ב-23 ביוני 2016 גם את הברקזיט, ההחלטה העקרונית על הביטול הראשון אי פעם של חברות מדינה באיחוד האירופי. השאלה המתבקשת היא מה יעלה בגורל התופעה הזו: האם היא הפיכה, ואם כן, האם משמעות הדבר היא התגברות מחודשת של הגלובליזציה.

שאלת תפנית הפרסה היא לכאורה טריוויאלית: מאחר שמדובר בדמוקרטיה, על פי הגדרה, בחירה של מנהיג חדש או שינוי כיוון של מנהיג קיים הם אירועים הפיכים במשטר דמוקרטי. במוקדם או במאוחר יגיעו בחירות חדשות והציבור יידרש לחוות את דעתו על ההנהגה הקיימת מול החלופות שיעמדו לבחירה, ויוכל לבחור אם להמשיך בכיוון הנוכחי של בדלנות או שאולי עדיף ללכת בכיוון אחר, כמו למשל לחזור לגלובליזציה.

מפגינים בבריסל נגד הברקזיט, בשבוע שעבר
Francisco Seco/אי־פי

מציאות החיים שונה, לצערנו: יש תהליכים לא הפיכים, במיוחד אם הפיכתם דורשת התערבות של הציבור שטעמו משתנה כל הזמן, למשל עם הצטרפותם של מצביעים צעירים לספר הבוחרים ועם התרגלותם של אחרים עם הזמן למציאות שהשתנתה. כך למשל – למרבה השמחה – לגבי הצבעת נשים, שנחשבה בדמוקרטיות המערביות לרעיון קיצוני רק לפני 150 שנים והיום היא מובנת מאליה. גם שינויי חקיקה בכיוון לא-דמוקרטי, כדוגמת אלה שמונהגים בשנים האחרונות בטורקיה ובהונגריה, יכולים להיות חד-כיווניים.

ייתכן שאפשר להפוך את כיוונם של תהליכים אחרים רק אחרי שהם מגיעים למיצוי: כך למשל הניסיון של רפובליקת ויימאר לעצור את תהליכי הלאומנות והאנטישמיות שפקדו את גרמניה החל מתחילת המאה ה-19 נכשלו, ונדרש לחוות את המשטר הנאצי ואת הזוועות שהביא על העולם כדי ליצור גרמניה אחרת. כנראה שניאלץ לחכות ולענות על שאלת שינוי הכיוון רק לאחר מעשה.

גורל הבדלנות קשור קשר אמיץ במחיר שמשלמות מדינות שבוחרות בה. אין ספק שטראמפ כנשיא ארה"ב משנה מהותית את המציאות. אם בעבר נאלצו מדינות שבחרו לבטל את הדמוקרטיה שלהן לשלם מחיר כבד כי אמריקה ראתה זאת כמנוגד לאינטרסים שלה (ויעידו שורה ארוכה של רודנים דרום אמריקאים ששילמו על כך מחיר), המציאות השתנתה וכעת ארדואן הוא שותף לגיטימי של נשיא ארה"ב בביצוע המדיניות שלו, למשל בסוריה, למרות המתקפות החוזרות ונשנות שלו על הדמוקרטיה בארצו.

ואם כך בנוגע לאבדן הדמוקרטיה, בבדלנות על אחת כמה וכמה. הנשיא טראמפ עצמו הוא הרי בדלן מוצהר שסיסמת הקמפיין שלו היתה Make America Great Again ושאינו מחמיץ הזדמנות לנקוט במדיניות של אנטי-גלובליזציה (למשל על ידי הטלת מכסים על יבוא) ולהפגין את העדפתו לריכוז משאבי הממשל בארה"ב, על מנת שהעולם יפתור את בעיותיו בעצמו. מכאן שהמחיר שנאלצת מדינה לשלם על בחירותיה הבדלניות הוא נמוך משהיה בעבר - ואולי אפילו לא קיים - בעולם שבו טראמפ הוא מנהיג העולם החופשי.

הברקזיט הבריטי הוא אבן בוחן מצוינת בשאלת עתיד הבדלנות בעולם. בריטניה עומדת על סף התנתקות מהאיחוד האירופי, ממנו היא מייבאת בהיקף של 341 מיליארד ליש"ט בשנה (53% מסך הייבוא הבריטי) ואליו היא מייצאת בהיקף של 274 מיליארד ליש"ט בשנה (44% מסך הייצוא הבריטי).

המחיר הכלכלי של ההחלטה שלה לבחור באנטי-גלובליזציה ולהיפרד מהאיחוד האירופי עומד להיות מוטח בחודשים הקרובים הישר בפניה במקרה של ברקזיט קשה (יציאה מהאיחוד שלא בהסכם) ואפילו במקרה של ברקזיט רך (יציאה מהאיחוד לפי התנאים המוצעים).

תחזיות האימה במקרה של ברקזיט קשה כוללות מחסור במזון ובתרופות בטווח הקצר, ובטווח הבינוני פגיעה בתוצר הכלכלי, האמרה במחירי מוצרים מיובאים, אובדן מקומות עבודה לחו"ל, ואפילו חזרה לתקופת ה״Troubles״ בצפון אירלנד בעקבות הניתוק הכפוי מהרפובליקה של אירלנד שמדרום. גם במקרה של הסכם יציאה מסודר עלול להיות מורגש מחיר כלכלי במידה שכעבור זמן יתברר שבריטניה צומחת במידה נמוכה מתחזיות תומכי ההיפרדות מהאיחוד. בכל צורה של ברקזיט שלא תתרחש, קשה לתאר את ההשפעה על כ-3 מיליון אזרחי האיחוד שמתגוררים כעת בבריטניה ועל כ-1.7 מיליון אזרחי בריטניה שמתגוררים כעת באיחוד.

הבחירה עומדת כעת בפני מנהיגי בריטניה: יציאה מהאיחוד ללא הסכם, יציאה מהאיחוד בהסכם המוצע לה, ניסיון למשוך את המשא ומתן (למרות שהאירופים הודיעו שאין בכוונתם לשנות את ההסכם הנוכחי), או העמדת השאלה מחדש בפני העם (מה שעשוי להביא לבחירה בהישארות באיחוד). הבחירה שתבחר בריטניה בחודשים הקרובים תלמד רבות על עתיד תופעת הבדלנות. אם הבדלנות הבריטית תוביל למחיר כלכלי כבד שניתן יהיה להשתמש בו בטיעונים של מצדדי הגלובליזציה ברחבי העולם, תומכי הגלובליזציה יקבלו מכך רוח גבית חזקה שעשויה לסייע להם להחזיר את הגלגל אחורנית בדעת הקהל.

מעבר לכך, האם ייתכן שבריטניה - על הברקזיט שבו בחרה והמציאות הכלכלית הקשה שהוא עלול לגרור בעקבותיו - היא פשוט המדינה הראשונה שמגיעה למצב שבו היא חווה על בשרה את הנזק הכלכלי-לאומי של האנטי-גלובליזציה וצריכה להחליט אם היא משנה כיוון בחזרה למסלול של גלובליזציה (למשל: לבטל את הברקזיט ולהישאר באיחוד) או להמשיך ״עם הראש בקיר״ במסלול של בדלנות? אם בריטניה היא רק הראשונה, ייתכן שהדוגמה שלה (והבחירות שתבחר) תשפיע מהותית על מדינות אחרות שיגיעו למצב שבו הבדלנות מביאה לנזקים כלכליים מדידים ומורגשים.

בריטניה היא מדינה חשובה ואימפריה לשעבר אבל השפעתה זניחה ליד זו של ארה"ב, וכך גם בשאלת הבדלנות. הרבה יותר מאשר תוצאת הברקזיט, עתיד הבדלנות תלוי בעיקר בשאלת הכהונה השנייה של טראמפ כנשיא ארה"ב. קשה לתאר מצב שבו העולם המערבי סב על עקבותיו וחוזר למתווה של גלובליזציה מבלי שארה"ב מובילה את השינוי הזה.

ד"ר יגאל נוימן הוא מרצה מן החוץ במרכז הבין־תחומי ובפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו