הבטחות מקרון להילחם באנטישמיות מתקבלות בספקנות בקהילה היהודית

גל תקיפות אנטישמיות בצרפת הוציא רבבות לרחובות וגרם לנשיא להכריז על מאבק, אך בקהילה היהודית הגדולה באירופה נזכרים ביוזמות קודמיו שכשלו ואומרים: "המצב רק יחמיר, גורלנו נחרץ"

שירלי סיטבון
פריז
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מקרון באירוע של ארגון הגג של יהודי צרפת, אתמול בפריז. אינו המנהיג הראשון שמכריז על מלחמה באנטישמיות
מקרון באירוע של ארגון הגג של יהודי צרפת, אתמול בפריז. אינו המנהיג הראשון שמכריז על מלחמה באנטישמיותצילום: AFP

הנושא המרכזי שנדון מדי שנה בארוחת הערב של קריף, ארגון הגג של יהודי צרפת, הוא המאבק השנתי באנטישמיות - ה"ישנה" מצד הימין הקיצוני וה"חדשה" מצד פעילי איסלאם. אמש (רביעי) נאם שם נשיא צרפת, עמנואל מקרון, שלא נזקק לתזכורת לאנטישמיות בארצו - משום שהיא עומדת כעת בראש סדר יומו גם בלעדיה: השחתת עשרות קברי יהודים בצלבי קרס ותקיפת הפילוסוף היהודי אלן פינקלקראוט הוציאו לרחובות רבבות צרפתים, ואילצו את הנשיא להצהיר מיד כי הממשלה תעניש את האנטישמים ותעביר חוקים נגדם. הוא אף הבטיח לקדם תוכנית פעולה חדשה שתכלול מאבק באנטישמיות באינטרנט.

מקרון אף הצהיר אמש כי ממשלתו תאמץ את ההגדרה של ברית זיכרון השואה הבינלאומית (IHRA) לאנטישמיות - הכוללת גם טענות השוללות את זכות קיומה של מדינת ישראל - ותקדם חוק למניעת הפצה ברשת של שיח שנאה. זאת, בין היתר, בעקבות מעצרו של חשוד בהטחת עלבונות גזעניים בפילוסוף היהודי אלן פינקלקראוט בהפגנה בפריז בסוף השבוע האחרון. לדברי מקרון, בצרפת ובחלקים נוספים של אירופה, יש בשנים האחרונות "התעוררות של אנטישמיות שלא נראתה מאז מלחמת העולם השנייה". הנשיא חזר על דברים שאמר בעבר לפיהם "אנטי-ציונות היא אחת הצורות המודרניות של אנטישמיות".

משתתפים בהפגנה נגד אנטישמיות, שלשום בליל. הנשיא הבטיח תוכנית למאבק בתופעה באינטרנט
משתתפים בהפגנה נגד אנטישמיות, שלשום בליל. הנשיא הבטיח תוכנית למאבק בתופעה באינטרנטצילום: AFP

שלשום, כשביקר באנדרטה לזכר השואה בפריז ובבית הקברות בעיירה קצנהיים שהושחת, נשמע מקרון נחוש כשדיבר על חיזוק המאבק באנטישמיות - אך חברי הקהילה היהודית בעיירה עוד נראו הלומים. "לא חלמנו שזה יקרה אצלנו", אמר אחד התושבים, והנשיא ענה: "זה יכול לקרות בכל מקום, ואסור שזה יקרה בשום מקום".

אבל בקהילה יכולים להטיל ספק באפקטיביות של דבריו, מאחר שהוא אינו המנהיג הצרפתי הראשון שמכריז על מלחמה באנטישמיות. הנשיאים לשעבר פרנסואה הולנד וניקולא סרקוזי עשו זאת לפניו, וכמוהם ראש הממשלה לשעבר מנואל ואלס. הם תיקנו את תוכניות הלימוד בבתי הספר, חוקקו חוקים והכפילו את העונש על פשעי שנאה בהשוואה לפשעים רגילים, אך מספר התקריות האנטישמיות ממשיך לעלות.

מלבד השחתת המצבות ותקיפת הפילוסוף, בימים האחרונים רוססו צלבי קרס גם על תיבות דואר שהציגו את סימון וייל, פוליטיקאית ניצולת שואה; חנות רוססה במילה הגרמנית "Juden" (יהודים), והושחתה האנדרטה לזכר אילן חלימי, צעיר יהודי שנחטף ונרצח ב-2006. עץ שניטע בעיר שבה התגלתה גופתו נכרת, וראש העיר אמר: "הם רוצים לרצוח אותו פעם נוספת".

מצבות שהושחתו בקצנהיים, שלשום. יו"ר קריף ל"הארץ": "לא יעיל להילחם באנטישמיות כמו בפשעי שנאה אחרים"
מצבות שהושחתו בקצנהיים, שלשום. יו"ר קריף ל"הארץ": "לא יעיל להילחם באנטישמיות כמו בפשעי שנאה אחרים"צילום: AFP

נתונים ממשלתיים שפורסמו בשבוע שעבר מראים כי אשתקד היו בצרפת 541 תקריות אנטישמיות, עלייה של 74% לעומת 2017. משום כך אומרים ראשי הקהילה היהודית - הגדולה באירופה (כ-550 אלף איש) - כי השלטונות צריכים לשנות את דרכי הפעולה: "המוסדות האחראים למלחמה באנטישמיות פועלים נגדה כפי שפועלים נגד שאר פשעי השנאה - אנטישמיות, גזענות והומופוביה - אבל זה לא יעיל", אמר ל"הארץ" פרנסיס כליפת, יו"ר קריף. "אנשים שונים עושים פשעי שנאה מסיבות שונות, ובכל סוג של פשע יש לטפל בדרך אחרת". מנהיגים יהודים נוספים הגיעו למסקנה זהה, אך לעומתם אומר הרב מישל צרפתי, מקים "אגודת הידידות היהודית-מוסלמית", כי אסור לשלטונות להתייאש ממלחמתם באנטישמיות וכי יש להגביר את המאמצים: "ברור שיש אנטישמיות רבה, וזו מלחמה ממושכת. יידרשו שני דורות כדי להביס אותה. אסור להרים ידיים בשדה קרב".

אלפי יהודים צרפתים שעזבו לישראל בשנים האחרונות החליטו לצאת משדה הקרב הזה, וראשי הקהילה מנסים לבלום את המגמה. ז'ואל מרגי, ראש הקוניסטואר (המועצה המנהלת את בתי הכנסת ואת בתי הספר היהודיים בצרפת, ש"ס), אומר כי גל העזיבה אינו מדאיג רק בשל ממדיו, אלא גם משום שהעוזבים היו חברים פעילים בקהילה. כדי להתמודד עם היעדרם, הוא מנסה לרתום יהודים שלא היו פעילים במוסדות הקהילה לתפקידים תובעניים יותר, אך מודה: "אם יהודים נוספים יהגרו מצרפת, נתקשה מאוד להקפיד על כך שהחיים היהודיים יישארו עשירים כפי שהם כיום".

ממדי העזיבה מועצמים בדיווחי הקהילה היהודית והתקשורת הצרפתית, אך כאשר המהגרים שבים לצרפת או מביעים אכזבה מישראל - הן ממעטות לדווח על כך. לפי שעה, רבים - בעיקר המבוגרים - עדיין אינם ממהרים לשלוף את הדרכון. "נראה איך המצב יתפתח, ואם יורע - נעזוב את צרפת", אמרה ז'וסלין, בת 45, לקוחה ב"היפר כשר", המרכול שבו נרצחו ארבעה בפיגוע ב-2015. עם זאת, סיפרה, "כבר שלחתי את הילדים שלי לישראל. אין להם עתיד בצרפת".

ז'אן-ברנאר, לקוח נוסף, מספר: "האנטישמיות גורמת לי לחבוש את הכיפה שלי לעתים קרובות יותר. אני חושב שאסור לנו להיכנע לטרור. אני לא מפחד". עם זאת, גם הוא אינו מתכוון לעלות בקרוב, משום ש"אסור ללכת לישראל רק כדי להימלט מהאנטישמיות". גם מרי-הלן, שבעלה וילדיה יהודים, אינה מרימה ידיים ומנתקת קשר עם כל מי שמשמיע הערה אנטישמית, כי "המלחמה באנטישמיות היא מאמץ בלתי פוסק", אך חברתה שנטל כבר מוותרת על כך, משום שלדבריה "המצב רק יחמיר. גורלם של יהודי צרפת נחרץ".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ