פרשנות |

חודש לתאריך היעד, דחיית הברקזיט הפכה לאפשרות הסבירה ביותר

הקרעים הפנימיים במפלגות הגדולות בבריטניה הופכים את הצעת הדחייה האירופית, אם אכן תתממש, לחבל הצלה

אנשיל פפר
אנשיל פפר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מיי בכינוס האיחוד האירופי והליגה הערבית, היום בשארם א-שייח'
מיי בכינוס האיחוד האירופי והליגה הערבית, היום בשארם א-שייח'צילום: Francisco Seco/אי־פי

חברים בשתי המפלגות הגדולות בבריטניה, שתומכים בהישארות הממלכה באיחוד האירופי, חלוקים בדעתם כבר חודשים ארוכים כיצד לנסות למנוע את המהלך שבו תמכו 52% מהבוחרים הבריטים במשאל עם לפני שנתיים וחצי. האם לנסות לקדם משאל עם שני, או להילחם על תנאי עזיבה "רכים"? ואולי עדיף לפעול לדחיית מועד הפרישה, שנקבע ל–29 למארס. הם גם מתקשים להסכים באיזו מסגרת פוליטית עדיף לפעול. האם הם משפיעים יותר כחברים במפלגת השלטון השמרנית ובאופוזיציה המרכזית, הלייבור, או שמא עליהם לפרוש ולהקים גוף פוליטי חדש במרכז המפה הפוליטית?

בשבוע שעבר החליטה חברת הלייבור היהודיה לוסיאנה ברג'ר שהיא לא ממתינה יותר. כבר שנים שהיא נתונה למטר של שנאה אנטישמית ומיזוגינית, חלקה מחברי הלייבור, ולא זוכה לתמיכה מהנהגת המפלגה, ולכן החליטה לפרוש. התזמון נבע בין היתר מכך שהיא בחודש התשיעי להריונה והיא העדיפה לפעול לפני שתצא לחופשת לידה. החלטתה הניעה קבוצה של חברי פרלמנט נוספים להצטרף אליה מתוך הזדהות, וכך פעלו יחד גל האנטישמיות בשמאל הבריטי ומשבר הברקזיט כדי ליצור פילוג בלייבור.

ההתפתחות הבאה היתה הצטרפות של שלוש חברות פרלמנט מהשמרנים אל חבריהן מהלייבור, במחאה על ההיסחפות של מפלגתן אל עבר תמיכה אפשרית בברקזיט ללא הסכם. מהלך כזה יגרום לכך שבריטניה תמצא את עצמה ביום שאחרי הפרישה ללא הסכמי סחר עם העולם, מה שעלול לגרום למהומה רבתי במדינה התלויה בייבוא סחורות, בעיקר מהיבשת השכנה. עשרות חברים נוספים משתי המפלגות, כולל שרים בכירים, מאיימים להצטרף לפורשים, אם מנהיגי שתי המפלגות לא יגבשו מדיניות ברורה.

ראשת הממשלה תרזה מיי, שכבר שנתיים וחצי לא מצליחה להגיע להסכם עם האיחוד שגם יזכה לרוב בפרלמנט, תקועה כעת בסוגיית הגבולות בין צפון אירלנד, חלק מבריטניה, לרפובליקה האירית, חברה באיחוד. הצבת גבול בתוך האי האירי תפוצץ את הסכם השלום בצפון אירלנד, אבל החלת חוקי מכס בין צפון אירלנד לאי הבריטי תהיה ויתור על ריבונות. כבר חודשים מנסים לפתור בבריסל את הבעיה, ללא הועיל.

מיי ונשיא הנציבות האירופית יונקר, בשבוע שעבר בבריסל
מיי ונשיא הנציבות האירופית יונקר, בשבוע שעבר בבריסלצילום: Francisco Seco/אי־פי

אתמול, בפסגה משותפת למנהיגי האיחוד והליגה הערבית בשארם א־שייח, אמרו למיי כמה מנהיגים אירופים, כולל קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, שאם לא יושג הסכם בקרוב אפשר לדחות את הפרישה המתוכננת — אפילו עד 2021. אבל עבור מיי, שהתחייבה לבצע את הברקזיט בזמן, ושממשיכה לאיים, למרות הפצרות שריה שתחדל מכך, שאם האירופאים לא יתגמשו, בריטניה שומרת את האופציה לברקזיט ללא הסכם, דחייה תהיה מכה פוליטית, שתוביל למרד מהאגף הימני במפלגתה שחושש לאבד את ההזדמנות ההיסטורית לעזוב את אירופה. כעת היא ניצבת בפני מרד בשתי חזיתות במקביל.

הבעיה של מיי היא שגם כשתיפתר הסוגיה האירית, היא עדיין עומדת מול סיעה גדולה בתוך מפלגתה המתנגדת להסכם שהשיגה עם האיחוד, לפיו בריטניה תישאר תלויה באירופה בכל הנוגע לתנאי סחר, ללא יכולת להשפיע עליהם. היורוסקפטים האידיאולוגים לא מקבלים את הטיעון שהסדר זה חיוני כדי להגן על הכלכלה הבריטית מפני הטלטלה הצפויה עם היציאה מאירופה. מיי לא הצליחה לשכנע את רובם שזהו מחיר שראוי לשלם בשביל ניתוק פוליטי מהיבשת ושליטה עצמאית בהגירה. אישור ההסכם בפרלמנט יהיה תלוי עדיין בשיתוף פעולה עם חברי הלייבור באופוזיציה — ובלייבור, מצב העניינים סבוך עוד יותר.

מפגינים נגד הברקזיט מול מטה הנציבות האירופית בבריסל, בשבוע שעבר
מפגינים נגד הברקזיט מול מטה הנציבות האירופית בבריסל, בשבוע שעברצילום: Virginia Mayo/אי־פי

מנהיג הלייבור, ג'רמי קורבין, אמנם תמך באופן רשמי בהישארות באיחוד האירופי בתקופת המשאל ב–2016. אבל חוסר ההתלהבות שלו במשך הקמפיין ודברים קשים שאמר בעבר, לפני שנבחר למנהיג, נגד האיחוד שנתפס בעיניו כמועדון קפיטליסטי־צבאי המסונף לברית נאט"ו, מעידים שישמח על הפרישה. האסטרטגיה הפוליטית של קורבין ויועציו הקרובים היתה עד כה לחכות למשבר הכלכלי שיבוא בעקבות הברקזיט, ולנצלו במערכת הבחירות הבאה, אותה הם עדיין מקווים לנצח.

אבל מרבית חברי הפרלמנט של הלייבור מעדיפים להישאר באירופה, ובוודאי לא רוצים לחזות בכאוס של יציאה לא מסודרת. מה שנתפס בעיניהם כ"שיתוף פעולה" של קורבין עם תומכי הברקזיט הוא אחד המניעים המרכזיים של חברי הפרלמנט שפרשו מהמפלגה ושל עשרות נוספים ששוקלים זאת.

בינתיים, הלייבור לא רק מתפצלת, היא גם מתחילה להתרסק בסקרים, שכן מרבית המצביעים שלה הם פרו־אירופאים. חלק ממקורביו של קורבין הבינו שצריך לשנות כיוון וכעת מדברים בסביבתו על תמיכה מאוחרת במשאל עם שני, אם לא תושג הסכמה בפרלמנט על הסכם פרישה. ועם זאת, קשה לראות את קורבין תומך באופציה הזאת. המשך הדשדוש שלו בנושא, כמו ההתנהלות הדומה מאוד של ראשת הממשלה מיי, מגבירים את הסיכוי שחברי פרלמנט מכל המפלגות יצביעו לכפות את דחיית מועד הפרישה. בין אם מכפייה, או מחוסר ברירה, 32 ימים למועד, הדחייה נראית פתאום אפשרות סבירה מאוד.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ