בני הרומה מופלים וקוראים להם גנבים - ועכשיו מאשימים אותם ברשת בחטיפת ילדים בפריז

פוסטים עמומים וסרטונים עלומים ברשתות החברתיות שכנעו תושבים בפרבריה העניים של בירת צרפת שבני הרומה מעוניינים לחטוף את ילדיהם או לפרוץ לבתיהם. הרשויות הכחישו את השמועות, אך ההסתה והאלימות לא פוסקים

לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ילדים משחקים במחנה בני רומה בוביני ליד פריז, בחודש שעבר
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

השמועות שהסתובבו ברשתות החברתיות בשבועות האחרונים וגובו בפוסטים מדאיגים, סרטונים רועדים וצילומי מסך מטושטשים, עוררו פחד גדול: קבוצות של חוטפים נוסעות בוואנים בפרברים העניים יותר של פריז כדי לחטוף ילדים. השמועות גם עסקו בסחר באיברים. בפייסבוק העלו משתמשים תמונות של חוטפים כביכול, וקראו לציבור לשים לב לנוכחותם. בסנפצ'אט ובטוויטר הועלו סרטונים של וואנים שממהרים לנסוע מהמקום, הוכחה שאכן הם בורחים.

ההאשמות מתמקדות בבני רומה, המכונים צוענים. על פי ההערכות, כ–15 אלף עד 20 אלף בני רומה באו לצרפת ממזרח אירופה, בעיקר מבולגריה ורומניה, והם גרים במחנות עלובים בשולי הערים בצרפת. הם סובלים שם מאפלייה מתמשכת ומדביקים להם סטריאוטיפים של גנבים.

בני רומה במחנה בוביני ליד פריז, בחודש שעברצילום: AFP

אף שהתברר כי השמועות היו שקריות, ושום חטיפות, ואפילו ניסיונות חטיפה, לא דווחו למשטרה, התלקח בשבוע שעבר פרץ אלימות, שסיפק דוגמה נוספת לשימוש שנעשה ברשתות החברתיות לעידוד דעות קדומות. לדבר היו תוצאות מסוכנות ואפילו קטלניות.

בתחילת השבוע שעבר תקפו עשרות צעירים במוטות וסכינים מחנה של בני רומה ושרפו שני ואנים בבוביני שבפרברים הצפון מזרחיים של פריז. תקרית נוספת אירעה באותו לילה בין קבוצות של צעירים חמושים ובני רומה. בני רומה הותקפו גם בקלישי סו בואה, עוד פרבר צפון-מזרחי של פריז, ולמחרת אושפזו שני בני רומה לאחר שהוכו בעיירה הסמוכה אולני סו בואה. אחד הסרטונים שהועלה לרשתות, ולא ברור מתי צולם, מראה קבוצה של גברים סוקלים ואן באבנים ומאיימים על היושבים שבתוכו.

19 בני אדם, בהם שני קטינים, נעצרו, כך הודיעה לשכת התובע בבוביני. ארגוני זכויות אדם אומרים שגם הם קיבלו דיווחים על איומים נגד בני רומה ועל ירי לעברם שנועד להפחידם.

בני רומה במחנה בוביני לאחר שהותקף בידי מקומיים, בחודש שעברצילום: AFP

אנינה צ'וצ'ו, דוברת הארגון La Voix des Rroms, אמרה שהרשתות החברתיות והאפליקציות להעברת מסרים מקלות מאוד על הפצת שמועות שליליות על בני רומה. היא אמרה שנעשה מעט מדי להסרת דברי שטנה והגנה על בני רומה. "לא רק מפיצים מידע שקרי, הם גם קוראים לרצח", אמרה. "כמו כולם, גם בני רומה זכאים לביטחון". האשמה בחטיפת ילדים אינה דבר חדש, הוסיפה צ'וצ'ו. "זוהי שמועה עתיקה שמקורה אי שם בימי הביניים", אמרה. "זה סטריאוטיפ שניזון מהפחדים העמוקים ביותר שיש לבני האדם ומצית תגובות אי־רציונליות לגמרי, כמו אלה שאנחנו רואים עכשיו".

תולדות האלימות כלפי בני רומה ארוכות מאוד. ב–2014 הכתה כנופייה של צעירים נער בן 17 מבני רומה עד אובדן הכרתו כנקמה על פריצה לשיכון בפרברי פריז, שהנער נחשד בביצועה. השבוע מיהרו הרשויות לעצור את חרושת השמועות בטרם יתחוללו עוד תקריות אלימות. "שמועות כוזבות וידיעות כוזבות", צייצה משטרת הפרבר הצפוני ואל דואז בטוויטר. "לשמועות על חטיפת ילדים בוואנים אין כל יסוד", פרסם מטה המשטרה בפריז. כמה ראשי ערים ועיירות פרסמו הודעות כדי להרגיע את ההורים המודאגים. נוכחותן של הרשתות החברתיות בכל מקום והאפליקציות מאיצות את הפצת השמועות, שמגיעות לציבור גדול יותר. הבריות נחשפות במהירות להודעות מעוררות חשש, לתצלומים ולסרטונים נטולי הקשר שמוצגים כראיות לפשע.

במדינות אחדות התוצאות היו קטלניות. אספסוף הרג עשרות בני אדם בהודו אשתקד כתוצאה משמועות שקריות על חוטפי ילדים שנעשו ויראליות בווטסאפ. שמועות דומות הביאו לביצוע מעשי שפטים באינדונזיה ובמקסיקו, והרשתות החברתיות מילאו תפקיד מכריע בהתפרצות אלימות אתנית ודתית במדינות כסרי לנקה ומיאנמר. בנז'מן גריבו, שהיה דובר ממשלת צרפת עד התפטרותו בשבוע שעבר כדי להתמודד על ראשות העיר פריז, כינה השבוע את האלימות "מתועבת", ואמר שהיא מצביעה על "הצורך החיוני להילחם נגד ידיעות כוזבות".

מחנה בוביני ליד פריז, בחודש שעברצילום: AFP

צרפת חוקקה אשתקד חוק מעורר פולמוס כדי להיאבק נגד "מניפולציה של מידע", אלא שהחוק כוון במיוחד למסעות בחירות ונותן למועמדים את האפשרות לבקש משופטים לחסום תכנים שקריים לכאורה בשלושת החודשים הקודמים לבחירות.

הצעת חוק אחרת, שאמורים לדון בה באסיפה הלאומית במאי, תקבע כללים חדשים להילחם נגד שיח השטנה ברשת, אבל הוא לא נועד ספציפית לעצור הפצת שמועות באינטרנט. החוק הצרפתי כבר קבע שהפצת ידיעות כוזבות היא עבירה על החוק, והעוברים על החוק עלולים להיקנס ב–45 אלף אירו.

ואף שהאינטרנט מקל על הפרכת שקרים, הוא גם מסוגל להצית מחדש שקרים שהיו מתפוגגים אלמלא קיום הרשת, אמר פסקל פרואסר, סוציולוג באוניברסיטת פריז 8, שהתמחה בחקר השמועות. שמועות על חוטפי ילדים בוואנים, לדוגמה, עלו מחדש בחודשים האחרונים וגם בשנים האחרונות. "הבעיה באינטרנט היא שנותרות עקבות", אמר פרואסר לרדיו אירופה 1 בשבוע שעבר. "כל מה שצריך הוא שהודעה תעלה שוב לרשת ותובן לא נכון או תובן בדרך אחרת, ואז הסיפור חוזר על עצמו".

לכתבה של אורלין ברידין בניו יורק טיימס

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ