החזית הבאה של ארדואן: הבית הלבן

המהלומות שטורקיה וארה"ב מחליפות ביניהן מעמידים במבחן את התועלת של וושינגטון מאנקרה, והדבר מערער את ההשפעה של שתיהן במזרח התיכון. הנשיא הטורקי מנצל את ההזדמנות כדי ללחוץ על ארצות הברית – ולנסות לגרוף הישגים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הנשיא הטורקי רג'פ טייפ ארדואן בעצרת תמיכה בקוניה, בחודש שעבר

הממשל האמריקאי לא העניק לנשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, אפילו יום אחד כדי לנוח על זרי הקוצים של תוצאות הבחירות המקומיות. שלשום (שני) הוא הודיע על הקפאת משלוח של ציוד חיוני שקשור לקליטתם של מטוסי F-35 שטורקיה רכשה מיצרנית המטוסים לוקהיד מרטין. אם הממשל האמריקאי הסתפק עד כה בצפירות אזהרה נגד ההסכם שטורקיה חתמה עם רוסיה לרכישת מערכות טילים נגד מטוסים מדגם S-400, זוהי הפעם הראשונה שבה מפעיל הממשל סנקציה מעשית.

דובר משרד החוץ האמריקאי צירף לצעד הזה אזהרה חמורה, לפיה טורקיה צפויה לספוג סנקציות נוספות אם לא תבטל את העסקה עם רוסיה. בקונגרס האמריקאי כבר הונחה הצעת חוק שדורשת להקפיא את מכירת מטוסי החמקן האמריקאיים כל עוד הממשל לא קיבל התחייבות טורקית מספקת לביטול העסקה. נציגי המדינות החברות בנאט"ו, שנפגשו השבוע בוושינגטון, הבהירו כי הצבת מערכות הטילים הרוסיות מהוות סכנה ממשית על מערך ההגנה של הארגון, משום שהן עלולות לאסוף מידע על שיטות ההגנה של מטוסי הארגון.

לדברי בכירים בנאט"ו, הארגון יידרש לשקול האם אפשר יהיה לשתף את טורקיה באימונים או בתכנונים משותפים שנועדו לשרת את אסטרטגיית ההגנה נגד רוסיה. השבוע התפרסם שהפנטגון עצר גם את המשך אימונם של הטייסים הטורקים על מטוסי ה-F-35, אולם הדיווח הזה הוכחש על ידי דובר הפנטגון.

הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ בבית הלבן, בשבוע שעברצילום: AFP

שר ההגנה האמריקאי, פטריק שנהאן, ניסה להרגיע את הצדדים כאשר אמר כי הוא משוכנע שטורקיה תחליט בסופו של דבר לרכוש את מערכות טילי הפטריוט האמריקאיות ותרד מעסקת ה-S-400, אולם במקביל נבחנת האפשרות לבטל את חברותה של טורקיה בפרויקט בניית המטוס. לא ברור על מה נסמכת הערכתו האופטימית של שנהאן אחרי שבשבוע שעבר שר החוץ הטורקי, מולוד צ'אבושאולו, קבע כי העסקה עם רוסיה היא "עניין גמור", ושטורקיה אינה מתכוונת לחזור בה.

ביטול מכירתם של מטוסי ה-F-35 עלול להסב נזק כבד הן ליצרנית האמריקאית והן לטורקיה, שכן האחרונה, כחברה בפיתוח הפרויקט, תייצר רכיבים עבור המטוס, כמו חלקי גוף ומערכות נחיתה וחלק מחלקי תא הטייס, אבל שאלת הנזק הכספי והפיצוי הופכת להיות משנית לדילמה האסטרטגית והמדינית.

פרשת הטילים הרוסיים מביאה לשיאו את החשש במערב בכלל ובארצות הברית בפרט מפני כוונותיה האסטרטגיות של טורקיה. האם היא מתכוונת לפרוש מנאט"ו ולהפוך את שיתוף הפעולה הצבאי והכלכלי שלה עם רוסיה לברית אסטרטגית, או שארדואן מנסה להפעיל מנופי לחץ על ארה"ב כדי לגרוף הישגים בשני נושאים שאותם מגדיר הנשיא הטורקי כחיוניים לביטחונה הלאומי של המדינה.

הנשיא טראמפ עם יו"ר לוקהיד מרטין, מרלין יוסון, על רקע מטוס אף-35, בשנה שעברהצילום: Carlos Barria/רויטרס

האחד נוגע לאבטחת גבולה הדרומי של טורקיה באזור שגובל במובלעות הכורדיות הסוריות, והשני היא דרישתו מדונלד טראמפ להסגיר לטורקיה את המטיף הדתי פתהוללה גולאן, אותו מאשים ארדואן בייזום ובאחריות לניסיון ההפיכה הצבאית הכושל במדינה בשנת 2016. הנושא הדחוף מבחינתה של טורקיה הוא סילוק התמיכה וההגנה שהאמריקאים מעניקים למורדים הכורדים והלחץ האמריקאי עליה כנגד שאיפתה להשתלט על המחוזות הכורדיים הנמצאים מזרחית לנהר הפרת שבשטח סוריה, כדי "לטהר את האזור מארגוני טרור", כהגדרת ארדואן את המורדים הכורדים.

אולם מארג הקשרים והמחויבויות שמנהלת טורקיה עם רוסיה, מעצימות את החשד לפיו אין מדובר רק במאמץ לכופף את ידיה של וושינגטון, אלא במהלך ארוך טווח. בין היתר, דווח שטורקיה בוחנת את האפשרות לרכוש מרוסיה את מטוסי הקרב מהדור החמישי מדגם SU-57E, ושהיא אף הביעה עניין ברכישת מערכות טילים נגד מטוסים מדגם S-500. המטוסים הרוסיים המתקדמים נחשבים לחלופה טובה למטוסי ה-F-35, ומחירם זול בכ-40% ממחיר ה-F-35.

בנוסף לפרשת מערכות הטילים הרוסיות, הולכת ופוחתת חשיבותה הטקטית של טורקיה כמדינה שמארחת את מטוסי נאט"ו בבסיס חיל האוויר בעיר אינג'רליק, אחרי שארה"ב העבירה חלק ממטוסיה לאפגניסטן, ואילו גרמניה החליטה לפני כשנה וחצי להעביר את מטוסיה לירדן, לאחר שטורקיה אסרה על חברי פרלמנט גרמניים לבקר בבסיס. לאחרונה דנה טורקיה עם רוסיה על ביטול הצורך באשרות כניסה לאזרחי רוסיה, אחרי שזו ביטלה בחודש פברואר את הצורך בוויזות לאזרחי טורקיה שמבקשים להגיע אליה. לעומת ארה"ב שגינתה את ההשתלטות הטורקית על העיר עפרין במחוז הכורדי המערבי, רוסיה לא התערבה ואף סילקה את כוחותיה מסביבת העיר כדי למנוע חיכוך עם הכוחות הטורקיים.

חילופי המהלומות בין וושינגטון לאנקרה מעמידים במבחן את התועלת האסטרטגית שארה"ב מפיקה מיחסיה עם טורקיה, ומזינים את הדאגה מפני זליגתה של טורקיה למרחב ההשפעה הרוסי, ומטלטלים את מעמדה של ארה"ב במזרח התיכון. באופן מסורתי, מעמד זה נשען על שני אדנים עיקריים, טורקיה וסעודיה, הראשונה כמדינת חיץ כנגד התפשטות ההשפעה הרוסית, והשנייה כחיל החלוץ של המדיניות האמריקאית במזרח התיכון וכחומת מגן נגד איראן.

סעודיה, שאיבדה ממעמדה בארה"ב ובמערב בעקבות פרשת רצח העיתונאי ג'מאל חאשוקג'י, ממשיכה להיות שותפה ובעלת ברית במאבק נגד איראן, אבל גם היא פיתחה לאחרונה מערכת יחסים צבאית וכלכלית ענפה עם רוסיה. טורקיה, שמקיימת קשרים הדוקים עם איראן ועם רוסיה, איננה נחשבת עוד לעוגן איתן של האסטרטגיה האמריקאית. כשלמדיניות החוץ של טראמפ קשה לייחס רציונליות אסטרטגית, וכשיחסים אישיים ואגו רב עוצמה מכתיבים את מדיניותו, כמו את זו של ארדואן, אפשר להעריך שהקרע המלא בין טורקיה לארצות הברית עלול להגיע לנקודת האל-חזור.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ