שוודיה מקווה שביקור ראש ממשלתה בפורום השואה יביא למפנה ביחסים עם ישראל

בעוד ששטוקהולם מגבירה את מאמציה להיאבק בגילויי אנטישמיות ובפשעי שנאה של ארגונים גזעניים, יחסיה עם ירושלים נותרו קרירים. בריאיון ל"הארץ" הביעה שרת החוץ השוודית רצון בחיזוק הקשרים עם ישראל, לקראת כנס זיכרון דומה שיתקיים במאלמו באוקטובר

דיויד סטברו
דיויד סטברו
שטוקהולם
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ראש ממשלת שוודיה סטפן לופבן בביקורו בפורום השואה בירושלים, ביום חמישי
ראש ממשלת שוודיה סטפן לופבן בביקורו בפורום השואה בירושלים, ביום חמישיצילום: אוהד צויגנברג
דיויד סטברו
דיויד סטברו
שטוקהולם

בין עשרות המנהיגים מכל רחבי העולם שהגיעו לירושלים השבוע היה גם ראש ממשלת שוודיה, סטפן לופבן, שיחסיה של ארצו עם ישראל בשנים האחרונות היו מתוחים במיוחד. הגעתו היא ביקור רשמי ראשון של ראש ממשלת שוודיה מאז 1999. לופבן אמנם ביקר בישראל ב-2012 כשכיהן כמנהיג מפלגת אופוזיציה, אך מאז נבחר לראשונה לראשות הממשלה ב-2014 ידעו יחסי ירושלים-שטוקהולם טלטלות רבות.

אמנם, כבר בראשית שנות ה-2000 היו היחסים מתוחים בשל שורת תקריות דיפלומטיות, אך הכרתה של הממשלה בראשות לופבן במדינה פלסטינית – אחד מצעדיה הראשונים – עוררה זעם גדול בירושלים. שר החוץ דאז, אביגדור ליברמן, זימן את השגריר השוודי לשיחת נזיפה ושגריר ישראל בשטוקהולם הוחזר ארצה להתייעצויות. ב-2015 חלה החרפה נוספת ביחסים כששרת החוץ דאז, מרגוט וולסטרום, קשרה בין הסכסוך הישראלי-פלסטיני לבין הפיגועים בפריז ואף הזהירה מ"הוצאות להורג ללא משפט" של מחבלים פלסטינים. השוודים טענו שהדברים הוצאו מהקשרם, אך ראש הממשלה בנימין נתניהו, כינה את אמירתה "שערורייתית, לא מוסרית וטיפשית".

יו"ר הרשות הפלסטינית עבאס מעניק עיטור כבוד לשרת החוץ הקודמת של שוודיה, מרגוט וולסטרום, ב-2016
יו"ר הרשות הפלסטינית עבאס מעניק עיטור כבוד לשרת החוץ הקודמת של שוודיה, מרגוט וולסטרום, ב-2016צילום: Nasser Nasser/אי־פי

בעקבות דבריה לא התקיימו פגישות רשמיות בין בכירי שתי המדינות במשך כשלוש שנים וישראל סירבה בהזדמנויות שונות לבקשות להיפגש מטעם וולסטרום ולופבן. אולם בסוף 2017 חל שיפור מסוים ביחסים כאשר שני בכירים שוודיים - יו"ר הפרלמנט אורבן אהלין (שהוחלף גם הוא מאז) ושרת המסחר אן לינדֶה - הגיעו לביקורים בישראל. אהלין הגיע לביקור כאורחו של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין ולינדה - שבספטמבר האחרון מונתה למחליפתה של וולסטרום במשרד החוץ - ביקרה בישראל על מנת לקדם שיתופי פעולה כלכליים בין המדינות ואף נפגשה עם שר המדע אופיר אקוניס.

במקביל מונה שגריר ישראלי חדש בשטוקהולם, אילן בן דב, שלדברי בכירים במשרד החוץ השוודי הביא "אווירה חדשה וגישה חדשה" ליחסים בין המדינות. עם זאת, ראש הממשלה השוודי האחרון שקיים ביקור רשמי בישראל היה יוראן פאשון ב-1999. פאשון, סוציאל-דמוקרט הנחשב לאוהד ישראל, קידם בכהונתו את לימוד והנצחת השואה בשוודיה, נקט צעדים משמעותיים נגד האנטישמיות במדינה ואף יזם את "הצהרת שטוקהולם" שהובילה להקמת "הברית הבינלאומית להנצחת זכר השואה" (IHRA) שבה חברות כיום 34 מדינות.

ראש הממשלה הנוכחי לופבן, אף הוא איש המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, חוזר במידה רבה למדיניות של סוף שנות ה-90. זו מדיניות מורכבת וייחודית למדי בנוף הבינלאומי. מצד אחד, שוודיה ממשיכה לעסוק בעניין הפלסטיני, לתמוך ברשות הפלסטינית ולדבוק בפתרון שתי המדינות בעידן שבו, כך נראה, הקהילה הבינלאומית איבדה עניין בנושא. מצד שני, שוודיה, שסובלת בשנים האחרונות מעלייה במספר התקריות האנטישמיות, הופכת שוב למובילה עולמית בכל הקשור במאבק בה, וכן בהוראת השואה והנצחתה.

בקבוקי תבערה על בתי כנסת

מדיניותה של שרת החוץ לינדֶה היא דוגמה מצוינת לגישה זו. "הממשלה עומדת מאחורי החלטתה להכיר בפלסטין. החלטה זו נעשתה כתמיכה במשא ומתן שיוביל לפתרון של שתי מדינות – מדינת ישראל ומדינת פלסטין", אמרה בשיחה עם "הארץ". לינדה הוסיפה שפתרון זה זוכה לתמיכה מוצקה של האיחוד האירופי, שכמו שוודיה, תומך בפלסטינים ותורם להם. "אני ברורה מאוד בשאיפתי הכנה להמשיך להעמיק ולהרחיב את היחסים עם ישראל. אמשיך לחתור לכך. אנחנו חייבים להיות מסוגלים לקיים מדיניות חוץ המבוססת על החוק הבינלאומי ובאותו זמן לקיים מערכת יחסים בונה וטובה מאוד עם ישראל".

גם בנושא המאבק באנטישמיות עמדתה של לינדה היא חד-משמעית. לדבריה, "שוודיה מחויבת בצורה עמוקה למאבק הבינלאומי נגד אנטישמיות". בתשובה לשאלה על גילויי אנטישמיות, אפילו במפלגתה שלה, הוסיפה כי "ביקורת על מדיניות ממשלת ישראל יכולה להישמע, כמו נגד כל מדינה אחרת, אך זה לא מקובל בשום אופן להשתמש בסטריאוטיפים אנטישמיים או לפקפק בזכות הקיום של ישראל".

שרת החוץ של שוודיה אן לינדה בטקס לזכר ההרוגים בהתרסקות המטוס האוקראיני בטהראן, בשבוע שעבר
שרת החוץ של שוודיה אן לינדה בטקס לזכר ההרוגים בהתרסקות המטוס האוקראיני בטהראן, בשבוע שעברצילום: Frank Augstein/אי־פי

הרקע למאבקה הנוכחי של הממשלה השוודית באנטישמיות הוא עלייה במספר התקריות האנטישמיות במדינה. "בשנים האחרונות אנחנו רואים עלייה במספר פשעי השנאה האנטישמיים בשוודיה", אמר ל"הארץ" יו"ר מועצת הקהילות היהודיות בשוודיה, אהרון וורשטנדיג, "זו יכולה להיות בריונות ברשתות חברתיות ובמקרים מסוימים, גם אם לא נפוצים מאוד, גם תקיפות פיזיות".

וורשטנדיג טוען שאמנם אין איום על כלל היהודים בשוודיה אך יש בהחלט איום על מוסדות יהודיים ועל אנשים המזוהים בקלות כיהודים. ואכן, הדיווחים על תקריות אנטישמיות בשוודיה בתקופה האחרונה הם רבים ומגוונים מאוד. החל מהשלכת בקבוקי תבערה על בית הכנסת של גוטנברג ובית העלמין של מאלמו, דרך הצתות, ריסוס גרפיטי של צלבי קרס, תקיפות פיזיות של יהודים והפגנות אלימות של ארגונים ניאו-נאציים ועד פרשות של הטרדה, התעללות והתעמרות ביהודים.

חקיקה נגד ארגונים גזעניים

לאחרונה נחשפו באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות בשוודיה מקרים חמורים של אנטישמיות. כך למשל נסגר מרכז תרבות יהודי בעיר אומיאו על רקע איומים של ניאו-נאצים, ונחשף מקרה של אפלייה והתעמרות ברופא יהודי בידי מנהליו בבית החולים קרולינסקה בשטוקהולם. בנוסף לכך, בימים אלה מתקיים משפטו של פעיל ניאו-נאצי הנאשם בהטרדה ואיומים על שתי עיתונאיות ועורכת דין בכירה שהופגזו במאות הודעות שהכילו מסרים אנטישמיים. ואולי חמור מכל – מתרבים הדיווחים על איומים, הטרדות וקללות שילדים, בני נוער ומורים יהודים סובלים מהם במערכת החינוך השוודית.

שוטרים בזירת פיצוץ בשטוקהולם, בשבוע שעבר
שוטרים בזירת פיצוץ בשטוקהולם, בשבוע שעברצילום: TT NEWS AGENCY/רויטרס

התוקפים בתקריות אלו אינם באים מרקע אחד בלבד ולא מזוהים עם צד אחד במפה הפוליטית השוודית. תנועות ימין קיצוני מסיתות נגד יהודים, מנהיגי שמאל השתתפו בהפגנות שנשמעו בהן קריאות אנטישמיות והבעיה חמורה במיוחד בקרב אוכלוסיית המהגרים ממדינות מוסלמיות. לדברי וורשטנדיג, "כל אנטישמיות מסוכנת באותה מידה ויש להיאבק בה. בזמן האחרון אנו רואים שמרבית מבצעי פשעי השנאה האנטישמיים באים מרקע מזרח-תיכוני או צפון-אפריקאי, אבל יש גם עלייה בכוחן של תנועות הימין הקיצוני".

כנגד תופעות אלו ניתן לראות בשוודיה התעניינות רבה בשואה והזדהות עם הצורך לשמר את זכרה. בשנה שעברה נערכו ברחבי המדינה מפעלי תרבות רבים שעסקו בהנצחה ובמאבק באנטישמיות. בולטים במיוחד בהקשר זה הן פעילויות "הפורום להיסטוריה חיה", רשות ממלכתית שוודית המקיימת פעילויות חינוכיות וציבוריות הקשורות לגזענות ואנטישמיות ולשימור מורשת השואה. אל אלה מצטרפים גם מפעלי התרבות של ארגון "תרבות יהודית בשוודיה" שייסדה ליזי עובד-שייה, אשת תרבות ישראלית-שוודית היוזמת פעילויות שונות בנושא – בהן תערוכה פופולרית המבוססת על סיפוריהם של ניצולי שואה החיים בשוודיה שסביבה נערכו הקרנות סרטים, רבי-שיח והרצאות על נושאים שונים הקשורים בשואה ובלקחיה.

ממשלת שוודיה תומכת בפעילויות אלו ונחושה להראות שהיא לוקחת את העניין ברצינות. שרת החוץ לינדה מספרת על שורת צעדים שננקטו לאחרונה, כמו מאמצי המשטרה השוודית להגביר את התקציבים ואת כוח האדם שהיא מקדישה למאבק בפשעי שנאה - וכן השקעה באבטחת מוסדות יהודיים ואתרים אחרים העלולים להפוך ליעד לפשעים כאלה. בנוסף לכך יוזמת הממשלה חקיקה נגד ארגונים בעלי אופי גזעני ומשפרת את אכיפת החוק והתביעה נגד פשעי שנאה.

רצון בחידוש הדיאלוג

עד שכל אלו יניבו תוצאות, הרשויות השוודיות נוקטות גם בצעדים חינוכיים וסמליים – חברי פרלמנט ביקרו באושוויץ, משרד החינוך השוודי משתף פעולה עם "יד ושם", נבחנת בנייתו של מוזיאון שואה חדש וגולת הכותרת – באוקטובר השנה יתקיים בשוודיה כנס "פורום מאלמו הבינלאומי לזכר השואה ולמאבק באנטישמיות". לדברי לינדה, "20 שנה אחרי 'הצהרת שטוקהולם' שהיוותה את הצ'רטר של הברית הבינלאומית להנצחת זכר השואה (IHRA) ראש הממשלה לופבן הזמין ראשי מדינות, חוקרים, מומחים ונציגים מכ-50 מדינות למאלמו באוקטובר על מנת לעשות צעדים קונקרטיים יחדיו למען זיכרון השואה והמאבק באנטישמיות".

לדברי יו"ר מועצת הקהילות היהודיות וורשטנדיג, "יש לנו שיתוף פעולה טוב עם הממשלה. בזמן האחרון היא עושה דברים טובים, כמו הוועידה הבינלאומית שתתקיים במאלמו והקמת מוזיאון השואה החדש. היינו שמחים לראות השקעה גדולה יותר שתחזק את החיים היהודיים בשוודיה, כולל המשך התמיכה בעבודת הביטחון של הקהילות וגם דיון רציני בהצעה לאסור על הקמתם של בתי ספר דתיים חדשים ואיסור הרחבתם של אלו הקיימים". בנוסף לכך, ראש הממשלה לופבן הודיע השבוע ששוודיה מאמצת את הגדרת האנטישמיות של ה-IHRA הכוללת דוגמאות כגון האשמת היהודים בנאמנות כפולה והכחשת זכות היהודים להגדרה עצמית עקב הטענה שישראל היא גזענית.

למרות שיתוף הפעולה המוצלח עם הקהילות היהודיות ולמרות עמדתה של שוודיה כאחת המדינות המובילות בעולם בנושא הנצחת השואה והמאבק באנטישמיות, נראה שממשלת ישראל איננה מתרשמת מהמאמצים השוודיים והיחסים בין המדינות עדיין קרירים. בביקורו השבוע בירושלים לא נפגש ראש הממשלה לופבן עם גורם ישראלי רשמי כלשהו. על אף שהוא לא היה המנהיג היחיד שלא קיים פגישות במהלך הביקור, מחוץ לסדר היום של "פורום השואה".

עם זאת, שרת החוץ לינדה לא מתייאשת. "אין סיבה שלא יהיו בינינו יחסים נורמליים מלאים בהתחשב ביחסים הארוכים והידידותיים בין שתי המדינות שלנו והאינטרסים המשותפים שלנו כמו יזמות, שוויון מגדרי והמאבק החשוב נגד אנטישמיות. ביקור ראש הממשלה בירושלים השבוע מוכיח עד כמה המאבק באנטישמיות חשוב לממשלה השוודית. העובדה שיש לנו עמדות שונות בנושאים מסוימים לא צריכה למנוע דיאלוג. להיפך, היא עושה את הדיאלוג לחשוב יותר".

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ