ספר מהאחות ופתק מהטבח: בבית החולים המאולתר במדריד מטפלים בחולים במגע אישי

במרכז הכנסים שהוסב לבית חולים מאולתר, הצוות מקפיד על ארשת אופטימית וגילויי טוב לב שמסייעים לחולים לעבור את תקופת האשפוז בקלות רבה יותר. "כולנו תקועים בזה יחד וכולנו נצא מכאן יחד", אמר אחד החולים

לוגו אי-פי
אי-פי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מחלקה מאולתרת באחד מהאולמות במרכז הכנסים
מחלקה מאולתרת באחד מהאולמות במרכז הכנסיםצילום: Manu Fernandez/אי־פי

רק לפני ארבעה חודשים הסתובבו במסדרונות האלו של מרכז הכנסים שבמדריד עשרות פוליטיקאים ופעילים סביבתיים, בהם גרטה תונברג, שהגיעו מכל העולם כדי להשתתף בוועידת האקלים של האו"ם. כל זה נראה כעת כשייך לעולם אחר ומרוחק. את מקומם החליפו רופאים ואחיות עטויי ציוד הגנה, נכנסים ויוצאים מהאולמות שבהם מטפלים בחולי קורונה במבנה שהוסב לבית חולים השדה הגדול ביותר בספרד.

בקצה אחד המסדרונות ניצב מדף מלא בספרים שנתרמו. מוצרי טואלט נערמים על תיבות קרטון שהפכו לשידות לילה. הארוחות מובאות למטופלים עם פתקים אישיים שכתבו אנשי הצוות, וצבא של מתנדבים עושים כמיטב יכולתם לשמור על ארשת אופטימית בעודם מעבירים מסרים מעודדים לחולים. החולים מספרים שגילויי טוב הלב והחברות האלו הם מה שמסייע להם לעבור בקלות רבה יותר את הימים והלילות.

צוות רפואי באחת מהמחלקות במרכז הכנסיםצילום: Manu Fernandez/אי־פי

"על אף הריחוק שאנחנו שומרים זה מזה, קיימת כאן תחושה של קהילה", אמר חונאן בסטרה, שיחד עם הצוות הרפואי המתין שהחמצן בדמו יגיע לרמה שתאפשר לו לשוב לביתו. בסטרה בן ה-50 סיפר שכשיחלים הוא מתכוון לגלח את זקנו ולאכול גלידה. בינתיים, הוא שוכב במיטה מספר 15.18, משוחח עם החולים שלצדו או קורא בספרים שאחות הביאה מביתה והציעה כחלק מהספריה המאולתרת.

"כולנו תקועים בזה יחד וכולנו נצא מכאן יחד", אמר בסטרה. ארוחת הצהריים שלו, סיפר, היתה חביתת תפוחי אדמה — אחד המאכלים הלאומיים של ספרד. צורף לה פתק אישי מהמטבח המאולתר, שם נודע לטבחים על געגועיו למאכל מהרשתות החברתיות.

"אברח מפה ברגע שאוכל"

מבין 1,850 החולים המאושפזים בבית החולים המאולתר, הרוב במצב קל או בינוני. בית החולים המאולתר הזה מסייע לפנות מקום בבתי החולים הרגילים שעמוסים לעייפה. הוא רק אחד מני רבים ברחבי העיר, הכוללים גם את זירת ההחלקה על הקרח, שהוסבה בתחילת החודש לחדר מתים זמני, השלישי באזור.

אחת המחלקות בבית החולים המאולתרצילום: Manu Fernandez/אי־פי

בשני האולמות הגדולים שבמרכז הכנסים, המלאים בדרך כלל בסוחרים ובדוכני מכירות, יש כעת 1,300 מיטות רגילות ו–16 יחידות לטיפול נמרץ. המיטות מסודרות בשורות מופרדות אלה מאלה על ידי פאנלים, שחלקם עדיין מקושטים בתמונות של מכונות או אתרי נופש מכנסים שנערכו במקום בעבר. בחוץ מנסים הצוותים הרפואיים לתפוס כמה דקות של מנוחה בשמש ליד שלוש משאיות המזון. מרמקולים נשמעת מוזיקת פופ.

מדי פעם מופרע השקט על ידי מחיאות הכפיים של החולים המעודדים את אנשי הצוות. לאחרונה, באחד הערבים, נשמע ברמקולים שיר הפופ הספרדי Resistiré משנות ה–60 ("אני אתגבר"), שהפך להיות ההמנון בתקופת המגפה.

רופאה עוברת בין המחלקות בבית החולים המאולתרצילום: Manu Fernandez/אי־פי

אחד ממוחאי הכפיים היה אסטבן פינדרו, בן 87, ששכב במיטה 01.18. הוא הועבר למרכז מבית חולים עמוס, ותקשר עם בני משפחתו בשיחות וידאו. "אני בסדר גמור. אני אוהב אותך", אמר פינדרו לחצי תריסר בני המשפחה, בשיחה שהקליטה בתו. בשיחה הוא נראה כשפניו מכוסות למחצה במסכה כירורגית, והתלוצץ: "אני אברח מפה ברגע שאוכל".

"למטופלים חסרים השפה הלא־מילולית, המגע הגופני, החיוך שמוסתר על ידי המסכות", אמר ד"ר חסוס סן רומאן, המנהל את מרכז הקשר המאולתר במקום.

סטודנטים לרפואה מתנדבים בבית החולים, ומעדכנים את בני המשפחה של המאושפזים על מצב יקיריהם. אבל ד"ר סן רומאן אומר שזה עדיין לא מספיק, "אבל אנחנו עושים כמיטב יכולתנו כדי להתגבר על כך, בעזרת שיחות הווידאו והרבה מעורבות אישית", הוסיף.

על דלתות ארבעה חדרים במתקן מודבקת ההודעה "מידע לקרובי משפחה". הדלת מובילה לחלל שמופרד על ידי מסך, שבצדו האחד מיטה ושני כיסאות. לכאן נלקחים הגוססים כדי לבלות דקות אחרונות של פרטיות עם משפחותיהם, הסביר ד"ר אנטוניו ספטרו, מנהל בית החולים, שהוסיף כי זו הפעם היחידה שבה מורשים מבקרים להיכנס לכאן. עד כה השתמשו בהם רק פעמים מעטות. "אני מקווה שלא נצטרך להשתמש בהם שוב", אמר ספטרו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ