רויטרס
גרדיאן

אזרחי רוסיה החלו היום (חמישי) להצביע במשאל העם על הארכת כהונתו של הנשיא ולדימיר פוטין. ההצבעה על שינויי החוקה שנועדו לאפשר לפוטין להישאר בתפקיד עד 2036 — 12 שנים נוספות לאחר תום כהונתו הנוכחית — תימשך שבוע, ועוררה ביקורת בקרב האופוזיציה בשל הצורך להגיע לקלפי בזמן שמגפת הקורונה ממשיכה להתפשט במדינה.

הקרמלין הודיע כי בכל הקלפיות יישמרו ההגבלות המתחייבות בשל מגפת הקורונה. עד כה דיווחה רוסיה על יותר מ-613 אלף חולים ועל כ-8,600 מתים מהמחלה שלה גורם הנגיף, Covid-19. מספר החולים במדינה הוא השלישי הגבוה ביותר בעולם. 

שינויי החוקה הוצגו לראשונה בידי פוטין בנאום בינואר, ואושרו בידי הפרלמנט בהצבעה במארס. משאל העם היה אמור להתקיים באפריל, אך נדחה בשל ההגבלות שהוטלו אז כדי למנוע את התפשטות המגפה ברוסיה. פוטין, בן 67, אמור לסיים ב-2024 את כהונתו הנוכחית, השנייה ברציפות והרביעית בסך הכל כנשיא.

השינויים שעליהם נסוב משאל העם נועדו בין היתר "לאפס" את מניין הכהונות שלו של הנשיא הרוסי ולקבוע הגבלה של שתי כהונות רצופות בנות שש שנים כל אחת. מבקריו של פוטין טוענים כי מדובר בניסיון הפיכה חוקתי. פרשנים מעריכים שייתכן שאין בכוונתו להיאחז בכיסאו עד לתום התקופה, וכי מדובר במהלך שנועד למנוע ממנו מלהפוך "לברווז צולע" בשלהי הכהונה — לצד מינוי יורש מיועד מטעמו.

ביום ראשון השבוע אמר פוטין כי הוא מבקש להשתיק את הספקולציות סביב זהות היורש האפשרי, כדי שהממשלה תוכל להמשיך לתפקד. "אחרת, תוך שנתיים מהיום קצב העבודה של הממשלה יושפע מהחיפוש אחר יורשים אפשריים. ואני מדבר מניסיון", אמר בנאום שצוטט בסוכנות הידיעות הרוסית אינטרפקס. "אנחנו חייבים לעבוד, ולא לחפש יורשים".

ראש הממשלה לשעבר דמיטרי מדבדב מצביע, היוםצילום: AFP

יממה לפני פתיחת ההצבעה הופיע פוטין במצעד צבאי במוסקבה לציון 75 שנים לניצחון על גרמניה הנאצית. המצעד נדחה מהמועד המקורי של יום הניצחון, ב-9 במאי, ומנהיגים ממדינות קומוניסטיות לשעבר הוזמנו אף הם להשתתף בו — בהם גם נשיא בלארוס, אלכסנדר לוקאשנקו, שהתעקש לקיים במינסק מצעד ביום הניצחון עצמו.

אלפי תושבי מוסקבה התעלמו מהאזהרות להישאר בבתיהם והגיעו למצעד לאורך רחוב טברסקיה, סמוך לקרמלין. טורי טנקים, תותחים ומשאיות עם טילים בליסטיים חלפו על פני הקהל בדרכם לכיכר האדומה. מעטים מהנוכחים בקהל עטו מסכות.

פוטין — שמאז אפריל לא נראה בציבור והסתגר בווילה כפרית שתוארה כ"בונקר" שלו — נשא נאום כשלצדו וטרנים שלחמו בצבא האדום נגד הנאצים, והיום הם בני יותר מ-90. "זהו החוב שלנו לזכור, כיצד אזרחי ברית המועצות נשאו בעיקר הנטל במאבק נגד הנאציזם", אמר הנשיא הרוסי.

חיילים צועדים במוסקבה, אתמולצילום: AFP

"זוהי האמת הטהורה והבלתי ניתנת לשינוי לגבי המלחמה. עלינו להגן עליה ולהנחילה לילדינו, לנכדינו ולילדיהם שלהם", הוסיף פוטין. "המצעד היום מוקדש לאמת המקודשת הזו ולדור הנהדר הזה של מנצחים שהטו את הכף במלחמת העולם השנייה".

כמו הצאר ופרעה ביחד

מול כלי התקשורת הממלכתיים שמקדמים את מסרי הקרמלין, והאופוזיציה המפולגת, מכוני הסקרים צופים כי כ-70% מהמצביעים יתמכו בשינויי החוקה. פוטין נמצא בשלטון מאז 1999 — תחילה כנשיא, בהמשך כראש ממשלה ומ-2012 כנשיא שוב.

שיעור התמיכה בנשיא רוסיה, לפי סקרי דעת קהל, עומד על כ-59%. על אף שבהשוואה למדינות אחרות מדובר בנתון גבוה, עבור פוטין מדובר בשיעור הנמוך ביותר שידע בשנים האחרונות. כלכלתה של רוסיה מדשדשת ולפי תחזית של הבנק העולמי צפויה לרשום ירידה של 6.6% עד סוף השנה. שיעור האבטלה במדינה גואה, ומשבר הקורונה החריף עוד יותר את מצבה של המדינה.

מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבאלני קרא להחרים את ההצבעה במשאל העם בטענה כי הדבר "לא חוקי, חסר טעם ומהווה סכנה לבריאות". בקריאה לתומכיו אמר נבאלני כי החרמת ההצבעה לא רק תגן על בריאותם אלא היא גם "הדבר הנכון והצודק לעשות". באופוזיציה הביעו חשש כי תוצאות משאל העם אף יזויפו.

באופן נדיר, גם המפלגה הקומוניסטית מתחה ביקורת על שינויי החוקה. מנהיגה הוותיק של המפלגה, גנאדי זיוגאנוב, אמר כי פוטין "כבר עתה מחזיק ביותר סמכויות מהצאר, מפרעה וממזכ"ל המפלגה הקומוניסטית גם יחד".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ