מחקר: האפיפיור פיוס ה-12 היה מעורב בהסתרת אחים יהודים ממשפחתם אחרי השואה

לפי חוקר אמריקאי, מסמכי ארכיון שהוותיקאן פרסם בחודשים האחרונים מראים כי מי שכונה "האפיפיור של היטלר" היה מעורב במאמצי הוותיקאן להסתיר את האחים פינאלי, ששהו במנזר במהלך השואה, ממשפחתם לאחר המלחמה

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פיוס ה-12 נפגש עם מאמינים בוותיקאן, ב-1943
עופר אדרת
עופר אדרת

האפיפיור פיוס ה-12 והוותיקאן היו מעורבים בפרשת חטיפתם של שני אחים יהודים, שהוריהם נרצחו באושוויץ, והוחזקו במנזר אחרי השואה - כך אומר היסטוריון אמריקאי בעקבות חשיפה למסמכי ארכיון שהוותיקאן פרסם בחודשים האחרונים.

ההיסטוריון, דייויד קרצר מאוניברסיטת בוסטון, טוען כי מצא עדויות שהאפיפיור פיוס ה-12, שכיהן בתפקיד מ-1939 ועד מותו ב-1958, עודכן בזמן אמת על פרטי הפרשה. לפי קרצר, מעבר לכך שפיוס לא פעל לשחרור הילדים, ייתכן שבכירים בוותיקאן התנגדו להעברת הילדים למשפחתם והנחו את הגורמים הרלוונטיים לפעול בנושא.

האחים פינאלי, ב-1953 בפריזצילום: AGIP / Bridgeman Images

הפרשה נודעה בשם "פרשת פינאלי", על שם האחים רוברט וג'רלד פינאלי. הוריהם, יהודים אוסטרים, מסרו אותם למעון בצרפת ב-1944, בטרם נשלחו אל מותם באושוויץ. בהמשך הועברו האחים למנזר קתולי, שם שהו עד תום המלחמה. אולם לאחר מכן, כשמשפחתם ביקשה לקבל אותם חזרה, סירבה הכנסייה להשיבם. הפרשה הסתיימה בסופו של דבר עם העברתם לדודתם בישראל, בניגוד לעמדת הוותיקאן.

המסמכים שפורסמו כעת מראים כי הוותיקאן היה מעורב באופן ישיר במאמצים להסתיר את הילדים ולמנוע ממשפחתם לקבל אותם חזרה, ואף לשמור על כך בסוד. קרצר סבור כי הם מעידים שאפילו זוועות השואה לא ריככו את העמדה הנוקשה של הוותיקאן ביחס להצלת יהודים.

נמנע ממחאה

מסמכים אחרים שמצא קרצר מעלים כי פיוס ה-12 אף נמנע במכוון מביקורת פומבית על גרמניה - גם כאשר כאלף מיהודי רומא רוכזו מתחת לחלון מעונו בוותיקאן בדרכם לאושוויץ. ההיסטוריון מצא בארכיון הוותיקאן תזכיר שבו אחד מיועציו של האפיפיור ממליץ לו להימנע ממחאה רשמית על הגירוש, שאירע ב-16 באוקטובר 1943.

פיוס ה-12 בחדר העבודה שלוצילום: STRINGER / ANSA / AFP

מהמסמכים עולה כי אחד מעוזריו של האפיפיור הציע לו לפנות לגרמנים ולומר להם שאין צורך להשתמש באלימות נגד יהודי איטליה, משום שחוקי הגזע של מוסוליני היו "מספיקים להכיל את המיעוט היהודי הזעיר בגבולותיו הנכונים". היועץ הוסיף כי "לא ברור למה צריך לעסוק בנושא שממשלת מוסוליני כבר מטפלת בו".

עמדה זו נדחתה בידי פקיד בכיר יותר בוותיקאן, שהחליט כי לא תהיה פנייה רשמית לגרמנים והמליץ להסתפק בשיחות פרטיות בין האפיפיור לשגריר הגרמני, שבהן ימליץ לו "לא להחמיר" עוד יותר את מצב היהודים. קרצר, שפרסם את ממצאי המחקר הראשוניים במגזין אטלנטיק, אמר לניו יורק טיימס כי המסמכים שמצא "מלאים בשפה אנטישמית".

פיוס ה-12 בוותיקאן, ב-1949צילום: INTERCONTINENTALE / AFP

אווג'ניו פאצ'לי, ששימש מזכיר המדינה של הוותיקאן, נכנס לתפקיד האפיפיור ב-1939 בשם "פּיוּס ה-12". בשנים הבאות, שנות מלחמת העולם השנייה, הוא בחר לשתוק לנוכח פשעי הנאצים. מבקריו כינו אותו בשל כך "האפיפיור של היטלר" וציינו כי דאג בראש ובראשונה לאינטרסים של הכנסייה ולא לגורל היהודים. חסידיו טענו כי שתיקתו היתה מכוונת, ונבעה מחשש למעשי תגמול של הנאצים אם יגנה את רדיפות היהודים. הם ציינו עוד כי הוא סייע להציל יהודים רבים, אך עשה זאת מאחורי הקלעים ולא בפומבי.

במשך עשרות שנים הוטל חיסיון על רוב מסמכי הארכיון הקשורים לפעילות הוותיקאן בשואה. כמה מהם נפתחו באופן מוגבל, אך לא אפשרו מחקר חופשי, מלא ומקיף בנושא. השנה, בהוראת האפיפיור, נפתחו הארכיונים בתקווה לשים קץ למחלוקת על חלקו של הוותיקאן בשואה. אולם מגפת הקורונה, לצד קשיים ביורוקרטיים שהערים הוותיקאן, מנעו עד כה מחקר רציף ומסודר של המסמכים.

באפריל פורסמו ממצאים ראשונים מהמחקר החלקי בעיתון הגרמני "די צייט". עלה מהם כי פיוס ה-12 קיבל בזמן אמת דיווחים קשים על רצח המוני של יהודים בשואה, אך בסביבתו זלזלו בהם, בין היתר ממניעים אנטישמיים. הכמות העצומה של המסמכים עדיין לא מאפשרת להסיק מסקנות חד משמעיות ביחס לנושא הרגיש והמורכב הזה. היסטוריונים אחרים מציעים שלא ללכת שולל אחר כותרות העשויות לעלות ממסמך כזה או אחר, ולהמתין להשלמת המחקר גם אם המשימה תיארך חודשים ואף שנים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ