האיחוד האירופי הטיל סנקציות על 40 בכירי ממשל בבלארוס, אך לא על נשיאה

העיצומים כוללים הקפאת נכסים שמחזיקים הבכירים במדינות האיחוד ואיסור על כניסתם אליהן. לוקאשנקו עשוי להיכלל ברשימה בהמשך, אם לא יפתח בשיחות עם האופוזיציה. הטלת הסנקציות התעכבה בשל דרישת קפריסין לנקוט עיצומים כלפי טורקיה, בשל חיפושי הגז והנפט בים התיכון

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שוטרים עוצרים מפגין במינסק, השבוע

האיחוד האירופי אישר אתמול (שישי) הטלת סנקציות על 40 בכירים בבלארוס, בשל זיוף הבחירות לנשיאות בחודש אוגוסט. העיצומים שהוטלו על הבכירים ברשימה כוללים הקפאת נכסים במדינות האיחוד ואיסור על כניסתם לתחומן.

הנשיא אלכסנדר לוקאשנקו, השולט במדינה מאז 1994, אינו נכלל ברשימה, ובבריסל הודיעו כי אם יסרב לפתוח בשיחות עם האופוזיציה הוא עשוי להתווסף אליה בהמשך. נשיא מועצת אירופה, שארל מישל, אמר כי באיחוד יעקבו אחר ההתפתחויות במינסק.

בבחירות ב-9 באוגוסט זכה לוקאשנקו ברוב של 80% מול 10% של מועמדת האופוזיציה סבטלנה טיחנובסקאיה. עם הכרזת התוצאות החלו הפגנות נרחבות בערים גדולות בבלארוס במחאה על התוצאות. באיחוד האירופי פרסמו כבר באוגוסט הודעה שמגנה את הבחירות במדינה כמזויפות וכן את הדיכוי האלים של מפגינים. יותר מ-12 אלף בני אדם נעצרו בהפגנות, ופעילי אופוזיציה רבים נמלטו מהמדינה.

טיחנובסקאיה עצמה נמלטה ימים לאחר הבחירות לליטא, מחשש לחיי ילדיה, ואחת משותפותיה, מריה קולסניקובה, נעצרה בחודש שעבר. ביום שלישי הקרוב צפויה טיחנובסקאיה להיפגש עם קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, בברלין. מרקל בירכה אתמול על אישור הסנקציות ואמרה כי "האיחוד האירופי החליט לפעול נגד מי שעומדים בדרכה של הדמוקרטיה. זהו איתות חשוב".

נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ונשיא מועצת אירופה שארל מישל, לאחר ההסכמה על הטלת הסנקציות בבריסל שלשוםצילום: Olivier Hoslet/אי־פי

ההחלטה על הטלת הסנקציות התעכבה בשבועות האחרונים בשל עמדתה של קפריסין, שביקשה להתנות את תמיכתה בהטלת סנקציות על טורקיה — שהגבירה לאחרונה את חיפושי הנפט והגז הטבעי במזרח הים התיכון, בקרבת האי. ההחלטה כוללת הסכמה של כל 27 מדינות האיחוד לבחון בחודשים הקרובים את פעולותיה של טורקיה ולקיים דיון בנושא בדצמבר. נוסח ההחלטה מציין כי אם "הפרובוקציות" של טורקיה יימשכו, בריסל תטיל עליה עיצומים.

מרקל התנגדה לנקיטת עמדה קשוחה יותר כלפי טורקיה, מחשש כי הדבר ידחוף את אנקרה להגביר את פעולותיה באזור קפריסין ועקב כך להחריף את המתיחות עם עמה ועם יוון. ביום חמישי הודיעה ברית נאט"ו, שבה טורקיה חברה, על הקמת מנגנון תיווך בין אתונה לאנקרה במטרה למנוע עימותים ימיים סביב חיפושי הגז והנפט.

נשיא קפריסין ניקוס אנסטסיידיס (משמאל) וראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטקיס, בבריסל שלשוםצילום: OLIVIER HOSLET - AFP

דיפלומט אירופי אמר כי נוסח ההחלטה הנוגע לטורקיה היה "המקסימום שמרקל היתה יכולה להסכים לו". לדבריו, הקנצלרית "הרגישה כי האיחוד האירופי צריך לאפשר לטורקיה כמה שבועות כדי לראות כיצד המנגנון עם יוון מתקדם. עתה 'רשמנו להם אזהרה' והכדור נמצא במגרש שלהם". לפי ההחלטה שהתקבלה בבריסל, אם המגעים בין טורקיה ליוון יתפתחו באופן חיובי האיחוד יקדם חבילת תמריצים בתחום הסחר והמכס וישקול להגביר את הסיוע הכלכלי לאנקרה אם זו תשתף פעולה בנושא משבר הפליטים באירופה.

"חתירה תחת הדמוקרטיה"

בנוסף לאיחוד האירופי, קנדה ובריטניה הטילו בשבועות האחרונים סנקציות על בכירי ממשל במינסק. אתמול הצטרפה גם ארה"ב, כשהטילה עיצומים על שר הפנים הבלארוסי ושבעה בכירים נוספים. שר האוצר האמריקאי סטיבן מנוצ'ין מסר כי "ארה"ב ושותפותיה הבינלאומיות מאוחדות בתביעה לגבות מחיר ממי שחותרים תחת הדמוקרטיה בבלארוס זה שנים רבות". 

הפגנה במינסק נגד לוקאשנקו, השבועצילום: TUT.BY/רויטרס

דיפלומטים אירופאיים סבורים כי העיכוב של בריסל בהטלת הסנקציות פגע באמינותה. שר החוץ של האיחוד האירופי, ג'וזף בורל, קרא להנהגת בלארוס "להימנע מאלימות נוספת" ולשחרר את כל מי שנעצרו שלא כחוק בשבועות האחרונים, לרבות אסירים פוליטיים. בורל שב וקרא לממשלתו של לוקאשנקו לחקור את הטענות להתעללות בעצורים והפרת זכויות האדם שלהם וכן לפתוח בשיחות עם האופוזיציה.

לדברי אולגה אוליקר, מנהלת תחום אירופה ומרכז אסיה בארגון Crisis Group, העוקב אחר אזורי עימות ברחבי העולם, הסנקציות שהטילה בריסל הן עדות לתסכול שחשות מדינות האיחוד "נוכח הבחירות המזויפות והמשך הדיכוי האלים של ההפגנות ואנשי האופוזיציה" במינסק. אוליקר הוסיפה כי הסיכוי שאלו יגרמו ללוקאשנקו לשנות את עמדתו אינו גבוה במיוחד.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ