המלחמה החמה: אוקראינה נאבקת ברוסיה על הניכוס התרבותי של הבורשט

אף שמומחים תמימי דעים בנוגע לשורשיו האוקראינים של המרק, רבים רואים אותו כמאכל הלאומי של רוסיה. שף אוקראיני החליט לצאת למלחמה בנושא, והביא את הסוגייה לפתחו של האו"ם: "הרבה דברים נלקחו מאיתנו, אבל הם לא יקחו את הבורשט שלנו"

ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אולגה הברו אוכלת בורשט בבורשצ'יב שבאוקראינה, בחודש שעבר
ניו יורק טיימס

כל הדרכים בעיר בורשצ'יב מובילות למאכל המסורתי של האוקראינים — כפי שמסגיר שמה, שפירושו "שייכת לבורשט". באחד מבתי הקפה לצד הדרך מופיע שם המרק האהוב באותיות אדומות וגדולות, והשדות הסמוכים אליו מלאים בסלקים בשלים.

לצד בורשצ'יב, 11 כפרים וערים נוספים באוקראינה נקראו על שם המרק הפופולרי. אך חרף מסירותם למאכל הלאומי, האוקראינים מגלים שוב ושוב שרבים סבורים שמדובר במאכל הלאומי של רוסיה, יריבתם המושבעת. כעת מנסה שף אוקראיני, שנעזר במשרד התרבות ובפרלמנט של ארצו, להחזיר עטרה ליושנה בעזרת פנייה לאונסק"ו — ולרשום את הבורשט כחלק מהמורשת התרבותית האוקראינית. "הם רשאים לחשוב מה שהם רוצים, אבל הבורשט הוא אוקראיני", אמרה אולגה הברו, סבתא מבורשצ'יב שהמרק הוא חלק בלתי נפרד מתפריט הבישולים שלה.

אולגה הברו מכינה בורשט בבורשצ'יב שבאוקראינה, בחודש שעברצילום: Oksana Parafeniuk / NYT

למרות שהיסטוריונים קולינריים רוסים וספרי עיון מהתקופה הסובייטית מציינים שמולדת הבורשט היא אוקראינה, ניכר כי מאז התפרקות ברית המועצות מגבירה רוסיה את תביעת הבעלות שלה על המרק הנודע. השף ייבגן קלופוטנקו, שמוביל את המאבק להכרה בשורשים האוקראינים של המרק, מספר כי זעם כשחבריו סיפרו לו שמסעדות בארה"ב ובאירופה מוכרות את הבורשט כמרק רוסי. "הרבה דברים נלקחו מאוקראינה, אבל הם לא יקחו את הבורשט שלנו", הכריז קלופוטנקו.

הוא יצא למלחמה והקים ארגון לא־ממשלתי כדי לתבוע אחת ולתמיד את בעלות אוקראינה על הבורשט. הארגון אסף בשקדנות במשך חודשים ראיות שמקור הבורשט באוקראינה, ותכנן לכבודו אירועים תרבותיים כולל העברת סיר ענק ברחבי המדינה כדי שיבשלו בו בורשט בפסטיבלים. במארס מתכננת אוקראינה להגיש לאונסק"ו את בקשתה, והפרלמנט כבר העביר חוק התומך בכך. כדי לזכות בהכרת האו"ם, האוקראינים אינם חייבים להוכיח שהבורשט הוא מאכל של ארצם בלבד, אלא שהוא קשור קשר עמוק לתרבותם, ומוגש באירועים מסורתיים כחתונות ולוויות. כמו כן, עליהם להוכיח שהמרק נצרך באופן נרחב — וגם ליישובים שנקראו על שמו יש חשיבות.

סכסוך הבורשט שופך אור על מחלוקת קשה הקיימת בין אוקראינה לרוסיה. האוקראינים טוענים כי הממשלה הרוסית מנסה, בנוסף להתערבותה בארצם, לנכס לעצמה את כל המורשת התרבותית של העולם הסלאבי המזרחי בנושאים כמו הנהגת הכנסייה האורתודוקסית והבעלות ההיסטורית על חצי האי קרים.

אולגה הברו עם בנה בבורשצ'יב שבאוקראינה, בחודש שעברצילום: Oksana Parafeniuk / NYT

במדינות המערב הבורשט נחשב לרוסי, בין היתר בשל המגמה הקיימת עשרות שנים לארוז בצרור אחד — כלומר, רוסי — את כל מה שהיה שייך לברית המועצות. בדומה לאוקראינה, גם ברוסיה עשרות ערים וכפרים שנקראים על שם הבורשט ולכל אחד מהם יש מתכון משלו. המרק גם מוגש בכל מסעדה רוסית, ואף אחד אינו חולק על העובדה שהרוסים אוכלים כיום הרבה בורשט.

אך לדברי אולגה סיוטקינה, היסטוריונית של הקולינריה הרוסית, הבורשט הוא תוספת חדשה יחסית למטבח זה. לדבריה, הוא התפשט במרכז רוסיה בתחילת המאה ה–18 משום שהוא קל להכנה בכמויות גדולות, ומשום שהיה חלק מתזונת צבאו של הצאר. מאוחר יותר הפך להיות חלק בלתי נפרד מתפריטי הקפיטריות בבתי החרושת הסובייטיים.

עם זאת, בחודש שעבר נראה היה שרוסיה נסוגה — תופעה נדירה בימים אלה — מתביעת הבעלות על המרק. "הבורשט הוא מאכל לאומי של מדינות רבות, בהן רוסיה, בלארוס, אוקראינה, פולין, רומניה, מולדובה וליטא", כתבה השגרירות הרוסית בוושינגטון בטוויטר, "תבחרו כרצונכם".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ