רוסיה: ארה"ב התערבה בנושאי פנים כשגינתה את מעצר תומכיו של נבלני

דובר הקרמלין השמיע ביקורת מרוככת יותר מאשר משרד החוץ במוסקבה, ואמר כי ישנה נכונות לפתוח בדיאלוג עם ממשל ביידן על נושאים במחלוקת. צרפת קראה להטיל סנקציות על בכירים האחראים למעצרים ההמוניים ■ רוסיה וארה"ב מעוניינות להאריך את תוקפה של אמנה לפיקוח על נשק גרעיני

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שוטר מתעמת עם מפגין במוסקבה, אתמול

דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אמר היום (ראשון) כי מוסקבה מוכנה לפתוח בדיאלוג עם הממשל האמריקאי החדש, של הנשיא ג'ו ביידן, על נושאים במחלוקת ביחסי ארה"ב־רוסיה. דבריו הגיעו יום לאחר הפגנות ענק ברוסיה, שבהן נעצרו אלפים שקראו לשחרורו ממעצר של מנהיג האופוזיציה, אלכסיי נבלני. 

הרשויות במוסקבה הודיעו עוד בטרם החלו ההפגנות כי הן אינן חוקיות, עצרו כמה מאנשי צוותו של נבלני והזהירו כי השתתפות בהן עשויה להיחשב הפרה של ההגבלות שהוטלו לבלימת מגפת הקורונה. ארה"ב הצטרפה לשורת מדינות במערב שגינתה את דיכוי המפגינים אתמול, והיד הקשה שהופנתה כלפיהם.

פסקוב כינה היום את הגינוי שפרסמה שגרירות ארה"ב ברוסיה למעצרם של יותר מ–3,500 מפגינים "התערבות בלתי ישירה" בנושאים פנימיים שעודדה את אזרחי רוסיה להפר את החוק. דבריו נוסחו באופן מרוכך יותר מאשר הודעת משרד החוץ הרוסי אתמול, שהאשימה את וושינגטון בהתערבות ישירה בענייניה של מוסקבה. אולם, גם פסקוב ציין כי ההפגנות אינן חוקיות וכי בפועל יצאו לרחובות יותר תומכים של הנשיא ולדימיר פוטין, מאשר כאלה של נבלני.

נוסף לארה"ב, גם בריטניה והאיחוד האירופי גינו את מעצרם של המפגינים — שלא נרתעו מהמגפה המשתוללת ברוסיה ובערים במזרח המדינה אף יצאו לרחובות בטמפרטורות קפואות שהגיעו עד ל‏–50 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. במשרד החוץ של צרפת מסרו כי מעצרי המפגינים מעמידים בסכנה את שלטון החוק ברוסיה, ואף קראו להטיל עליה סנקציות. 

המדינות הבלטיות — ליטא, לטביה ואסטוניה — מסרו הודעת גינוי משותפת וקראו לשחרורם המיידי של המפגינים שנעצרו. בהודעה שעליה חתמו שרי החוץ של שלוש המדינות, הגובלות ברוסיה וחברות בברית נאט"ו, נכתב עוד כי "על כל חברות האיחוד האירופי לפעול בנחישות ולהטיל עיצומים על בכירים ברוסיה האחראים למעצרים". 

שלט עם תמונתו של נבלני וקריאה לשחרורו בהפגנה במוסקבה, אתמולצילום: KIRILL KUDRYAVTSEV - AFP

נבלני נעצר בשבוע שעבר עם שובו לרוסיה מגרמניה — שם התאושש מהרעלתו באוגוסט האחרון בעת ביקור בסיביר באמצעות גז העצבים "נוביצ'וק". העילה הרשמית למעצרו היא הפרת תנאי השחרור בגין הרשעה במעילה משנת 2014. מעצרו הוארך עד ל–15 בפברואר. בסוכנות הידיעות הגרמנית ד־פ־א דווח היום כי שוטר מהעיר קורסק, כ–450 ק"מ מדרום למוסקבה, פוטר לאחר שפרסם סרטון תמיכה בנבלני ברשת, לפני ההפגנות אתמול.

לפי הדיווח, השוטר רוסלאן אגיבלוב אמר בסרטון כי הוא תומך בנבלני ובכל האסירים הפוליטיים והוסיף כי הוא חושש ממה שישאלו אותו ילדיו בעתיד "כדי שהם יוכלו לחיות במדינה חופשית ומשגשגת". עוד צוין כי אגיבלוב צולם כשהוא לובש את מדי המשטרה בסרטון. לפי שלוחת משרד הפנים בקורסק, הוא פוטר בשל "הכתמת כבודה של המשטרה".

שפל ביחסים

יחסי רוסיה וארה"ב הגיעו בשנים האחרונות לשפל שלא היה כמותו מאז ימי המלחמה הקרה. זאת בין היתר בשל סיפוחה של רוסיה את חצי האי קרים באוקראינה ותמיכתה בבדלנים במזרח המדינה, וכן בעקבות האשמות קהילת המודיעין האמריקאית כי מוסקבה פעלה להתערב בבחירות לנשיאות ב–2016 — והמשיכה במאמצים דומים מאז — שאותן מכחישה מוסקבה. 

בשבוע שעבר אמרה דוברת הבית הלבן, ג'ן סאקי, כי ביידן נותר מחויב לדרוש מרוסיה לשלם על "פעולותיה התוקפניות וחסרות האחריות", כגון הרעלתו של נבלני, מעורבותה במתקפת הסייבר על סוכנויות ממשל שנחשפה בחודש שעבר, ניסיונותיה להשפיע על מערכות בחירות בארה"ב — וכן מעורבותה לכאורה בתשלום ללוחמי טליבאן באפגניסטאן בעבור הרג חיילים אמריקאים. 

"כמובן שאנחנו מאמינים שהדיאלוג עם ארה"ב יהיה מוצלח", אמר פסקוב בריאיון לתחנת טלוויזיה שחלקים ממנו צוטטו בידי סוכנות הידיעות "אינטרפקס". לדבריו, "בדיאלוג כזה נצטרך לפרוט בהרחבה את הנושאים שבמחלוקת אך הוא גם יהווה הזדמנות למצוא נקודות שבהן, על סמך ההיגיון, אנו יכולים להתקרב. אם הממשל הנוכחי בארה"ב מוכן לגישה כזו, אין לי ספק כי הנשיא שלנו יגיב בהתאם". פוטין היה אחד המנהיגים האחרונים בקהילה הבינלאומית שבירכו את ביידן על ניצחונו בבחירות, בנובמבר. 

תמונה שהפיץ משרד ההגנה הרוסי בחודש שעבר של ניסוי בשיגור טיל בליסטי בין־יבשתי, בצפון־מערב המדינהצילום: /אי־פי

אחד הנושאים הבוערים שיהיה על וושינגטון ומוסקבה לפתור הוא עתידה של אמנת START החדשה לפיקוח על נשק גרעיני, שתוקפה יפוג ב–5 בפברואר. הבית הלבן הודיע כי ביידן יבקש להאריך את האמנה בחמש שנים נוספות, בעוד הקרמלין ביקש לקבל הצעה קונרקטית מארה"ב. האמנה — שעליה חתמו בשנת 2010 נשיא ארה"ב דאז ברק אובמה ועמיתו הרוסי דמיטרי מדבדב — מגבילה את מספר משגרי הטילים הגרעיניים בכל מדינה השותפה לה ל–800, ואת מספר ראשי הקרב המבצעיים ל–1,550. ארה"ב ורוסיה מחזיקות ביחד בכ–90% מהנשק הגרעיני בעולם.

מומחי גרעין הזהירו כי אם לא תוארך, שתי המעצמות ייכנסו למרוץ חימוש חדש, משום שלא יהיו עוד נתונות למגבלות באשר לכמות ראשי קרב גרעיניים ולמספר הטילים, המפציצים והצוללות שנושאים אותם. רוסיה הביעה בעבר תמיכה בהצעה להאריך את תוקף האמנה ללא תנאים נוספים. אולם קודמו של ביידן, דונלד טראמפ, החל רק בשנה שעברה במגעים עם מוסקבה על הארכה, והציב שורת תנאים להארכתה — בהם הכללתה של סין באמנה. עיכוב בשיחות ומשא מתן שהתפרש על פני חודשים לא הצליחו להניב הסכמות. 

פסקוב במסיבת העיתונאים השנתית של פוטין, במוסקבה, בחודש שעברצילום: MAXIM SHEMETOV/רויטרס

פסקוב מסר בסוף השבוע כי "הוצבו כמה תנאים להארכה, שחלקם לחלוטין אינם מקובלים עלינו. נמתין לראות מה מציעה עתה ארה"ב". לדברי מיכאיל אוליאנוב, שגריר רוסיה למוסדות האו"ם בווינה, הצעתו של ביידן להאריך את תוקף האמנה היא "צעד מעודד". בדברים שכתב בטוויטר בסוף השבוע הוסיף אוליאנוב כי "הארכת האמנה תאפשר לשני הצדדים יותר זמן לשקול צעדים נוספים שנועדו להגביר את היציבות האסטרטגית והביטחון בזירה הגלובלית".

ב–2019 נטשו שתי המדינות את האמנה להגבלת נשק גרעיני לטווח בינוני שנחתמה ב–1987. כך נותרה אמנת START החדשה להסכם היחיד להגבלת נשק גרעיני שהשתיים חתומות עליו. מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, בירך על כוונתן של רוסיה וארה"ב לחדש את המגעים על הארכת האמנה וקרא להן "לפעול במהרה" כדי להשלים את הצעדים הדרושים להארכה, לפני המועד האחרון.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ