"זה מוסד שמבוסס על עליונות לבנה. לא ייתכן שזה יסתיים בטוב"

בראיון לאופרה ווינפרי, האשימו מייגן מרקל והנסיך הארי את בית המלוכה ואת התקשורת הבריטית בגזענות. את מי שחי כל חייו כשחור בבריטניה זה לא הפתיע: הם ידעו שמה שנחגג כסיפור אגדה אינו יכול להסתיים ככזה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מייגן והארי בחתונתם, במאי 2018

מייגן מרקל והנסיך הארי הצליחו להדהים את העולם כולו השבוע, כשחשפו כי סבלו מיחס גזעני הן בבית המלוכה הבריטי והן מצד התקשורת בממלכה. הראיון שהעניקו לאופרה ווינפרי הכה גלים ברחבי העולם, אך תוכנו לא הפתיע כלל את האוכלוסייה השחורה בבריטניה. 

"בריטניה אינה רוצה לנהל שיחה כנה על גזע", אמר לאחר הראיון ההיסטוריון דיוויד אולוסוגה, שהנחה את סדרת הטלוויזיה "שחור ובריטי: היסטוריה נשכחת". לא-לבנים בבריטניה נפגעו במידה לא-פרופורציונלית ממגפת הקורונה. הייצוג שלהם בפוליטיקה, בעולם העסקים ובצמרת התקשורת כמעט ולא קיים, אך נדמה שהחברה בכללותה מכחישה את התופעה הזאת.

חלק מהראיון עם הארי ומייגן

בראיון אמרה מרקל כי אחרי נישואיה לנסיך הארי היא סבלה מבידוד ומהיעדר תמיכה מצד בית המלוכה, עד כדי כך שהתעוררו בה מחשבות אובדניות. לדבריה, אחד מבני משפחת המלוכה - ששמו לא נאמר - הביע "חששות" על צבע עורו של תינוקה, שטרם נולד.

טיווה אדבאיו, עיתונאית ויועצת לענייני תקשורת, אמרה שדברי הזוג בראיון אימתו את חששותיה הגרועים ביותר. "כשמייגן הצטרפה למשפחת המלוכה, כל אדם שחור בממלכה המאוחדת היה מודאג. זה מוסד ששורשיו בקולוניאליזם. הוא מבוסס על עליונות לבנה, ואני חשבתי: לא יתכן שזה יסתיים טוב. ציפיתי שתמיד תהיה גזענות סמויה, אבל ממש מפחיד לשמוע את זה באופן גלוי. זה מזעזע, וקשה לראות כיצד משפחת המלוכה תתאושש מזה".

תחושה זו רחוקה מאוד מהאופטימיות שאפפה את נישואיהם של הארי ומייגן ב-2018. היחסים בין נכדה של המלכה אליזבת לבין שחקנית אמריקאית עם אם שחורה נחגגו בממלכה המאחורת ומחוצה לה, כראיה שבבריטניה המודרנית צבע העור והרקע אינם חשובים יותר.

מייגן והארי, מתוך הריאיוןצילום: Joe Pugliese/אי־פי

הרולד וילסון, 57, עובד הרשות המקומית בבריקסטון, שבה חיים רבים מבני האוכלוסייה האפרו-קריבית בלונדון, חגג אז את הצטרפות מייגן למשפחת המלוכה. "זו היתה צריכה להיות הזדמנות למשפחת המלוכה להתקדם, אך המשפחה אינה כזאת", אמר וילסון, "אפילו לפני שהילד נולד, הם חששו מצבע העור שלו. זה אומר עליהם הכל".

הכי רחוק מסיפור אגדה

תדמית האגדה שאפפה את חגיגת הנישואים בטירת וינדזור התפוגגה במהירות. מייגן נאלצה להתמודד עם סיפורים על התנהגותה התובענית ואפילו נמתחה עליה ביקורת משום שאכלה אבוקדו, שלדברי הצהובון "הדיילי מייל", גידולם "מתדלק פגיעה בזכויות האדם, בצורת ורצח".

כבר ב-2017, כשנה לפני החתונה, התלונן הארי על נימות גזעניות סמויות בסיקור של התקשורת הבריטית על מייגן. באחד הצהובונים נכתב כי למייגן יש "דנ"א אקזוטי". בכותרת בדיילי מייל היא תוארה כבעלת שורשים "שהם כמעט מקומפטון" ושמוצאה בשכונה "מצולקת מכנופיות". אחד המנחים בטלוויזיה כינה אותה "שחצנית ומתנשאת". בני הזוג אמרו כי ההתנהגות הגזענית והפולשנית של הצהובונים הבריטיים היתה הסיבה להחלטתם לוותר על עבודתם כבכירי משפחת המלוכה ולעבור לצפון אמריקה.

המלכה אליזבת, הנסיך הארי ומייגן מרקל, בארמון בקינגהאם, ביוני 2018 צילום: JOHN STILLWELL - AFP

בתגובה לראיון פרסם הארמון הודעה, בעלת נימה אישית נדירה, שבה נכתב כי משפחת המלוכה "נעצבה ללמוד עד כמה השנים האחרונות היו מאתגרות להארי ומייגן. הנושאים שהועלו (בראיון), ובעיקר סוגיית הגזע, מדאיגים. אחדים מהזיכרונות עשויים להיות שונים, אך מתייחסים אליהם ברצינות רבה והם יטופלו על ידי המשפחה באופן פרטי".

כמו במדינות אחרות, גם בבריטניה מתמודדים בשנה האחרונה עם התלקחות של זעם ציבורי באשר לחוסר השיוויון הגזעי לאחר רצח ג'ורג' פלויד במאי 2020. הפגנות תחת הסיסמה "חיי שחורים חשובים" פרצו בערי ברחבי הממלכה, ומשתתפיהן קראו לממשלה ולמוסדות להתמודד עם מורשת האימפריה הבריטית והרווחים שהרוויחה מהסחר בעבדים.

כחלק מהמחאות הופל ביוני בבריסטול פסלו של אדוארד קולסטון, סוחר עבדים מהמאה ה-17. רבים חשו שפסלים כאלה מהללים את הגזענות, ומהווים עלבון לבריטים שחורים. אחרים טענו שסילוק הפסל ופסלים נוספים מהווה מחיקת חלק מההיסטוריה. ראש הממשלה בוריס ג'ונסון התנגד לסילוק הפסלים, ואמר כי "איננו יכולים לערוך את העבר שלנו". מתנגדיו האשימו אותו בניסיון לטאטא אל מתחת לשטיח חלקים שליליים של ההיסטוריה הבריטית.

ההיסטוריון אולוסוגה אמר שבריטים רבים מאמינים שגזענות היא בעיה אמריקאית, משהו שמתרחש במקום אחר, הרחק מהממלכה. לדבריו, הממלכה המאוחדת לא עמדה בציפיות שהתעוררו בה בתקופת נישואיהם של הארי ומייגן. הם רצו לחשוב "שאנחנו מדינה רב-תרבותית ומודרנית, מדינה שיש בה נסיכה שחורה, מדינה שחיה בשלום עם עצמה, עם ההיסטוריה שלה ועם הרב-תרבותיות שלה", אמר אולוסוגה ל-BBC, "עלינו להתבונן בעצמנו בכנות. זה הרגע המתאים לביקורת עצמית, לא רק לארמון - אלא למדינה כולה".

לכתבה המלאה באי-פי

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ