הימין הקיצוני בצרפת עשוי להשתלט על המדינה ב-2022. בעיר אחת הוא כבר שולט

במשך שנים, הצליחו התושבים בעיר פרפיניאן למנוע בחירה של מועמד הימין הקיצוני לראשות העיר, אך בשנה שעברה הם נכשלו. כעת, עיני כל האומה מופנות לעיר, שהפכה למקרה מבחן עבור העתיד של צרפת

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
העיר פרפיניאן. "זה לא נורא כמו שחשבנו", אמרה מצביעת שמאל

בימין הקיצוני בצרפת לא היו מרוצים כל כך כבר תקופה ארוכה מאוד. הסקרים הארציים, לקראת הבחירות לנשיאות שיערכו באפריל 2022, מבטיחים גדולות ונצורות, ורבים צופים קרב ראש בראש בין מנהיגת הימין הקיצוני בצרפת, מרין לה פן, לבין הנשיא הנוכחי עמנואל מקרון. אך דבר אחד עמד עד כה ביניהם לבין מוקדי הכוח: בונים.

"בונים" הוא הכינוי שניתן למצביעים הצרפתיים שהצליחו, פעם אחר פעם, לאגד את כוחם ולהצביע למועמד - כל מועמד - המתמודד נגד הימין הקיצוני, ובכך למנוע את עלייתו לשלטון. הם זכו לכינוי מכיוון שכמו בונים בטבע, הם הצליחו לבנות סכר כדי לחמוק מטורפים - רק שבמקרה הזה הטורף היה הימין הקיצוני, ששטף את צרפת ואת אירופה כולה.

הבונים הצליחו לעשות זאת בבחירות המקומיות בעיר פרפיניאן שבדרום צרפת, ב-2014. אך בשנה שעברה, הסכר נפרץ - ופרפיניאן הפכה להיות העיר הגדולה ביותר בצרפת שמנהיגה הוא חבר ב"איחוד הלאומי" (לשעבר "החזית הלאומית"), המפלגה הימנית-קיצונית הנשלטת על ידי לה פן. העיר, שבה חיים כ-120 אלף בני אדם, נתפסת היום בעיני רבים כמבשרת פוטנציאלית של תוצאות הבחירות הקרובות, ורבים עוקבים אחר המתרחש בה - ואחר מה שקרה בבחירות בשנה שעברה - כדי לנסות להבין כיצד יראה קרב ראש בראש על הנשיאות בין לה פן למקרון.

מקרון, אתמול בדרום צרפת. נוטה לימיןצילום: STEPHANE MAHE - AFP

ניצחון של לה פן בבחירות הארציות יהיה לא פחות מרעידת אדמה, בצרפת ובאירופה כולה. במשך שנים, ההנחה הרווחת בצרפת היתה שמועמד מטעם האיחוד הלאומי - מפלגה שלאורך השנים הראתה סימנים של אנטישמיות, מסרים ניאו-נאצים והתנגדות קיצונית להגירה ולזרים - מעולם לא יצליח לעבור את שני סבבי הבחירות לנשיאות צרפת ולהיבחר לתפקיד.

אך לאט לאט, המפלגה מצליחה לעבור משוכות שבעבר איש לא חשב שהיא יכולה. הגעתה של לה פן לסבב הבחירות השני ב-2017, אז הפסידה למקרון, הוכיחה זאת - והותירה רבים בצרפת בשוק. ניצחון של לה פן בבחירות לנשיאות בשנה הבאה עדיין נראה קלוש, אבל הרבה פחות קלוש ביחס למה שחשבו לפני כמה שנים: 48% מהנשאלים בסקר שנערך לאחרונה בצרפת העריכו שלה פן תהיה נשיאת המדינה הבאה - עליה של 7% מסקר דומה שנערך לפני כחצי שנה.

העיר השתנתה, והבוחרים השתנו איתה

"במשך שנים, מאז 2002, הם בנו סכרים נגדנו", מסביר לואי אליו, ראש עיריית פרפיניאן וחבר ארוך-שנים באיחוד הלאומי. אבל בניגוד לסכרים שבונות החיות בטבע, טוען אליו, "הסכרים שלהם לא מחזיקים מעמד". ב-2014, מצביעים רבים - ימנים ושמאלנים - הצליחו למנוע ממנו מלנצח בבחירות לראשות העירייה, כפי שעשו ב-2017 בבחירות הכלליות, אז הביאו את הניצחון למקרון על פני לה פן.

ראש העיר פרפיניאן לואי אליו. בשנים מאז הפסדו, הצליח לזכות בלבם של מצביעים רביםצילום: Dmitry Kostyukov for The New York Times

אך מאז 2014 פרפיניאן השתנתה, והבוחרים שלה השתנו עמה. בשנים שעברו אליו הצליח לצבור תומכים רבים, ולמרק את תדמיתה של המפלגה כך ש"בונים" רבים שינו את דעתם, והחליטו בסבב הבחירות האחרון להישאר בבית. בזאת, הם העניקו את הניצחון לאליו.

לה פן - שהיתה בת הזוג של ראש העיר במשך עשור ועד 2019 - עשתה את אותו הדבר ברמה הארצית. היא ריככה את התדמית הכלכלית הקשוחה של המפלגה, באמצעות ויתור על הצעתה לעזוב את האיחוד האירופי, ואימוץ של תוכנית כלכלית ירוקה יותר. אך בנושאים אחרים, העומדים בלב לבה של המפלגה הימנית - כמו הגירה, איסלאם וביטחון - לא נעשה אף ויתור. 

הקריצה של האיחוד הלאומי לעבר המיינסטרים הוכחה כבעייתית עבור הנשיא מקרון. האיום מימין והיעדר יריבים ממשיים משמאל הובילו את מקרון השמרן לעמדות קיצוניות יותר, בניסיון למשוך מצביעים של לה פן לשורותיו. אך בזאת נתן מקרון לימין הקיצוני מתנה: באימוצם אל תוך המיינסטרים, הוא הפך את הימין הקיצוני למקובל יותר בציבור, ומאיים פחות. בכך, עזר מקרון לאיחוד הלאומי לאיים עליו עוד יותר מבעבר.

לה פן בפריז, השבוע. צופים קרב ראש בראש עם מקרון ב-2022צילום: ALAIN JOCARD - AFP

"הוא עזר לעשות לגיטימציה למה שאנחנו אומרים", אמר אליו על מקרון, "זה אותם אנשים שאומרים כבר 30 שנה "תיזהרו, הם מרושעים, הם פאשיסטים, הם שונאים מוסלמים". עכשיו הם מדברים כמונו". מקרון ושריו התמקדו לאחרונה במסרים הנוגעים לביטחון לאומי ומלחמה באיסלאמיסטים קיצוניים, ושר הפנים בממשלת מקרון אף טען לאחרונה בעימות טלוויזיוני כי לה פן "עדינה יותר מאיתנו" בכל בנוגע לאיסלאם הקיצוני.

מקרון ומפלגתו פנו לפוליטיקת זהויות, תקפו את השמאל באוניברסיטאות וטענו שרעיונות אמריקאיים הורסים את הזהות הצרפתית. "ככל שאנחנו נעים יותר לכיוונם, כך אנחנו מחזקים אותם", אמר ז'אן-מישל מיס, מחוקק ממפלגת השלטון, על האיחוד הלאומי, "המנהיגים שלהם מאוד מרוצים, ובצדק - אנחנו הופכים את המסרים שלהם ללגיטימיים". ניקולה לבורג, מומחה למדע המדינה שחקר את האיחוד הלאומי, מסכים. "אימוץ המסרים של הימין הקיצוני הוא עניין בעייתי עבור המרכז השמרן", אמר, "כרגע הם פשוט מנהלים את הקמפיין עבור לה פן".

יעד מושלם להשתלטות הקיצונים

פרפיניאן, שבאופן היסטורי הצביעה לימין ובעשרות השנים האחרונות מתמודדת עם פגיעה משמעותית בכלכלה המקומית, היא יעד מושלם עבור השתלטות הימין הקיצוני. את הצלחת האיחוד הלאומי בעיר אפשר להסביר עם סיפורם של ז'אק ורג'ין טאלו, זוג גמלאים שתמיד הצביעו לימין השמרן. הם עזרו לבנות את ההתנגדות לאיחוד הלאומי ולמועמדם אליו ב-2014, ואת החזית המקומית נגד לה פן בבחירות לנשיאות ב-2017.

בני הזוג טאלו (במרכז), בפרפיניאן. רג'ין שוקלת להצביע ללה פןצילום: Dmitry Kostyukov for The New York Times

אך בבחירות ב-2020, הזוג טאלו, כמו רבים בשכונה האמידה שבה הם חיים בעיר, נכנעו. הם הצביעו לראשונה לאיחוד הלאומי, והצליחו להכניס את אליו ללשכת ראש העיר. הם התרשמו מדבריו של אליו על מיגור הפשע וניקיון הרחובות - נושאים קרובים במיוחד לתושבי השכונות האמידות, שמתמודדים עם פשיעה גוברת באזור.

בני הזוג מרוצים בינתיים מאליו כראש העיר פרפיניאן. אך ז'אק מסביר שעדיין יצביע למקרון בבחירות הכלליות, ולא ללה פן. רג'ין לא כל כך בטוחה. "היא שמה קצת מים ביין שלה", הסבירה רג'ין את השינוי בגישה של לה פן והוסיפה: "הגישה של מקרון כלפי הפשיעה איננה מרצה אותי".

המועמד שרץ נגד אליו ב-2014 וב-2020, איש הימין-מרכז ג'ין-מארק פויול, ניסה בשנים שלו כראש העיר לרצות גם את בוחרי הימין הקיצוני. הוא הגדיל את מספר השוטרים ברחובות, והפך את פרפיניאן לעיר הגדולה המובילה במספר השוטרים  ביחס לתושבים במדינה. אך למרות ניסיונותיו, מצביעי ימין רבים נטשו אותו, ומצביעי שמאל, שהרגישו שאיש לא מקשיב להם, סירבו להשתתף במאמץ בניית הסכר נגד אליו.

בשנים האלו, אליו לא נח. הוא אימץ מסרים מתונים יותר והתמקד בפשיעה. את אותו הדבר עשתה לה פן ברמה הארצית - בניגוד לאביה, מנהיג המפלגה הקודם, היא נמנעה משפה נפיצה, וגם שינתה את שם המפלגה מהחזית הלאומית לאיחוד הלאומי, מינוח שנתפס בצרפת כיותר אקסקלוסיבי. אך למרות שהשם השתנה, המפלגה לא שינתה את פניה. במצעה היא מציעה לצמצם את ההגירה, להקשיח את מדיניות ההגירה עבור סטודנטים זרים ולאסור על עטיית כיסוי ראש בציבור.

נראה שמה שהצליח לאליו עשוי להצליח גם ללה פן. אליו השקיע במשטרה, הקים תחנות משטרה חדשות ושכר שוטרים רבים. ז'אן מרסייה, סטודנטית בת 24 התומכת במפלגת השמאל, אומרת כי הרבה מחבריה נשבו ברשתו של ראש העיר מהימין הקיצוני. "אנחנו נייר הלקמוס של צרפת כולה - כאן עלה הימין הקיצוני לשלטון, וכולם רוצים לראות כמה אנחנו מרוצים", אמרה הצעירה, "בסופו של דבר, זה לא נורא כמו שחשבנו".

רוזה (משמאל), בפרפיניאן. חושבת שמקרון רואה בכולם כאיוםצילום: Dmitry Kostyukov for The New York Times

גם קמיל רוזה, בת 35, מרגישה כך. היא לא בטוחה שתצטרף לבוני הסכר בשנה הבאה נגד לה פן. המתקפות של שרי ממשלת מקרון נגד "תאי הטרור מהשמאל", להגדרתם, על פמיניזם, מגדר וגזע, שינו את דעתה של רוזה על מקרון וממשלתו. "הם כבר לא מתייחסים לימין הקיצוני כאיום נגדם", אמרה, "הם חושבים שכולנו מהווים איום".

לכתבה המלאה בניו יורק טיימס

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ