עופר אדרת
עופר אדרת

פסלוני היהודי המחזיק מטבע, שנפוצו בעשורים האחרונים בפולין, מוקעים כעת בידי הרשויות בעיר קרקוב כאנטישמיים, ומכירתם תיאסר בדוכנים שבכיכר העיר, אשר בבעלות העירייה.

"הדמויות האלה הן אנטישמיות. הגיע הזמן שנבין את זה", צוטט היום (חמישי) רוברט פיאסקובסקי, הממונה על התרבות מטעם העירייה, בראיון לעיתון הפולני הנפוץ גזטה ויבורצ'ה. "בעיר כמו קרקוב, עם מורשת כה קשה ועבר כואב, אסור שיימכרו", הוסיף.

הפסלונים מכונים "ז'ידקי" (יהודונים), הם נמכרים בחנויות מזכרות ברחבי פולין וניתן למצוא אותם גם בבתים פרטיים ובבתי עסק, לעתים כקמע וכסגולה למזל ולעושר.

פסלוני היהודים נפוצו במיוחד אחרי נפילת השלטון הקומוניסטי, החל משנות ה-90. בשנים האחרונות פרץ ויכוח בפולין באשר לאופן שבו יש להתייחס אליהם. חלק ראו בהם עדות לאנטישמיות שורשית, ממנה סובלת המדינה מאות שנים. אחרים ראו בהם חפץ נוסטלגי, שריד לתקופה שבה פרחה בפולין הקהילה היהודית, לפני שחרבה בשואה. 

חלק מהתיירים היהודים והישראלים שנתקלים בפסלונים האלה בשווקים ובחנויות בבירת פולין ורשה ובערים תיירותיות נוספות כמו קרקוב, מזדעזעים ומוקיעים אותם כאנטישמיים וכפוגעניים, בשל הסטריאוטיפ האנטישמי הרווח על היהודי והכסף.

אולם כעת, לפחות עיר משמעותית וחשובה אחת בפולין, קרקוב, החליטה לקחת צד בדיון, ולפעול נגדם באמצעים העומדים לרשותה. פיאסקובסקי אמר בראיון כי העמדה הרשמית של העירייה, שרואה בהם ייצוג אנטישמי, נקבעה לאחר התייעצות עם הקהילות היהודיות ועם כמה מוסדות נוספים וכן עם בעלי העסקים שמוכרים אותם. לדבריו, הצעדים החדשים הם "פריצת דרך".

בסיום סדרת דיונים בנושא, שנערכו בשנה שעברה, מתפרסם כעת מסמך רשמי, המגנה את מכירתם של הפסלונים, עליו חתומים גורמים שונים, בארגונים, במוזיאונים ובאקדמיה.

"מכירת דמויות של יהודי עם מטבע, בחנויות מזכרות ובשווקים, היא עדות מובהקת לחוסר הרגישות למורשת", נכתב בו. בהמשך נכתב כי בקרב יהודים ברחבי העולם וכן בקרב חוקרים רבים, נתפסים הפסלונים כתופעה אנטישמית, ממש כמו הקריקטורות של היהודים המופיעות בפרסומים ניאו-נאציים או המנהג העממי להכות בובה המייצגת יהודי בטקסי חג הפסחא.

"קרקוב, שאיבדה כמעט את כל תושביה היהודים במלחמת העולם השנייה, צריכה לנקוט בכל האמצעים למניעת התופעה הזו במרחב הציבורי", נכתב עוד במסמך.

בהתאם לעמדה זו, העירייה תאסור על מכירתם ב"רינק"  - כיכר השוק, המהווה את אתר התיירות הפופולרי ביותר בעיר - ובדוכנים נוספים הממוקמים בשטחים עירוניים. מעתה, בחוזה עם בעלי העסקים הפועלים משטחים אלה ייכלל סעיף שיאסור למכור את הדמויות האלה. 

העיתון הפולני דיווח כי מארגני ירידים עונתיים בעיר, כמו אלה שמתקיימים לקראת חג הפסחא, גם הסכימו להסיר את הפסלונים מהדוכנים. בעירייה פועלים כעת גם במישור החינוכי וההסברתי, ומסתובבים בקרב בעלי חנויות כדי לשכנעם להסיר את הפסלים.

פסלוני עץ של יהודים נפוצו בפולין עוד מהמאה ה-19. הם כללו יהודים עם ספר קודש או כלי נגינה, והיוו קישוט בטקסים העממיים של חג המולד וחג הפסחא. במאה ה-20 התווספו לרשימה גם פסלונים של יהודים שעוסקים במלאכות שונות כמו סנדלרים, שואבי מים וחייטים. אולם, הפסלונים של היהודים המחזיקים במטבע (לרוב גרוש), נפוצו רק בסוף המאה ה-20, לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי ותחילת העידן הקפיטליסטי בפולין החופשית. 

מקורו של הקישור בין יהודים לכסף עתיק יומין, ויש לו הדים בברית החדשה ובימי הביניים ועד גרמניה הנאצית. באופן סטריאוטיפי, היהודים, שרבים מהם עסקו במסחר, נתפסו כמי שחיוניים לשגשוג הכלכלי של היישובים בהם פעלו, אך גם כמי שעושקים את המקומיים, גוזלים מהם את פרנסתם וכספם, ונוהגים בקמצנות. זאת, גם אם היו בעצמם עניים מרודים וחיו בדלות. 

מנגד, בעידן המודרני היו שראו בקישור בין יהודי לכסף דווקא עדות להצלחה שלו ואפילו מחמאה. בפתחו של העידן החדש בפולין, עם השחרור מעול הקומוניזם, נפוצו הפסלונים האלה כסגולה לכסף.

כיכר השוק בקרקוב, ב-2013צילום: משה גלעד

תגיות קשורות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ