בוסניה עדיין נלחמת, על הנצחת רצח העם

המלחמה נגמרה לפני 22 שנה, אך הלאומנים הסרבים ממשיכים להיאבק במיעוט המוסלמי במזרח בוסניה, המבקש להנציח את מעשי הטבח באנשיו

ג'וליאן בורגר, גרדיאן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ג'וליאן בורגר, גרדיאן

הניצולים והמשפחות האבלות הקימו אנדרטה לזכר הטבח במוסלמים ב–1992 בווישגרד, אך תגובת השלטונות הסרביים בעיר הזו שבמזרח בוסניה, היתה מגושמת וסמלית כאחד. היא הורתה למחוק את המושג "רצח עם" מהאנדרטה.

ארגון של אלמנות החזירה עד מהרה את המלה צבועה בשפתון, אך היא הוסתרה ימים אחדים בצבע לבן בהוראת השלטונות. זה קרב שבו אין לעירייה כוונות כלשהן להפסיד. כששלחה ב–23 בינואר פועל לבית הקברות המוסלמי כדי שימחק את המלה המעליבה, ליוו אותו 150 שוטרים באפודי מגן וקסדות. המסר היה ברור.

הסכסוך על האנדרטה בבית הקברות הוא חלק מקרב גדול הרבה יותר בימים האלה בבוסניה - המשכה הביורוקרטי של המלחמה מלפני 20 שנה. זהו מאבק על הזיכרון הכללי והיכולת לכתוב - או לשכתב - את ההיסטוריה.

"אלה שביצעו את פשעי המלחמה נגדנו עדיין מנצחים. הם רוצחים את האמת שלנו", אמרה באקירה האסצ'יץ', אחת מניצולי הטבח. אנשי מיליציה סרבים אנסו אותה פעמים רבות בביתה ובתחנת משטרה ב–1992. בתה נאנסה גם היא והוכתה מכות קשות בראשה בקת של רובה, אך נותרה בחיים.

אשה בוסניאקית מוסלמית בווישגרד, ב-2012, ליד קבריהם של נרצחים בטבח מ-1992

האסצ'יץ' עומדת בראש "אגודת הנשים קורבנות המלחמה". היא וקורבנות אונס אחרות בווישגרד ניסו בחודש שעבר להגן על האנדרטה, אך כשלו משום שהשלטונות הופיעו שעה לפני שהיו אמורים לבוא - ובכוח גדול. "המספר העצום של שוטרים החזיר את הזיכרונות מ–1992. את חיה את הרגעים ההם. הרגליים שלי רעדו. כשהגענו, לא היה לנו מושג שהם כבר פגעו באנדרטה. אנשים התחילו לבכות כשראו. אני לא יכולתי לאלץ את עצמי להביט בה".

אולם, באותו בוקר ובמרחק של פחות מ–200 מטרים משם, הצליחו האסצ'יץ' וכמה ניצולים לעצור הרס נוסף. השלטונות הסרביים רצו להרוס בית ברחוב פיונירסקה שבו נכלאו 59 מוסלמים - נשים, ילדים וקשישים - ב–14 ביוני 1992 בחדר אחד והועלו באש. קרובי הנספים מנסים, בעזרת האסצ'יץ', לשפץ את הבניין ולשמר אותו כאנדרטה.

העירייה הגיבה בהפקעת הבניין, בטענה שיש להרחיב את הכביש המוביל אליו. הבית מרוחק למדי מהכביש הקיים, והשכנים הסרבים הנוכחיים, שרובם תומכים במאמצי השיפוץ ואף הציעו לסייע בחיבור למים ולחשמל, אומרים שאף בית ברחוב לא הופקע.

אף אחד אינו מאמין שהבעיה היא תכנון עירוני. לאומנים סרבים מנסים למנוע תזכורות למעשי הזוועה שנעשו בשם הבדלנות, בדרך כלל נגד המוסלמים המכונים "בוסניאקים", וליצור היסטוריה חלופית שבה הסרבים היו הקורבנות העיקריים. בוסניאקים רבים ומשקיפים מבחוץ חוששים שמשמעות הסירוב להשלים עם העבר היא שאין ביטחון שמעשים כאלה לא יישנו.

גם הבוסניאקים והקרואטים אינם נחפזים להרשות הקמת אנדרטאות לקורבנות מעדות שונות. אך כאן, ברפובליקה סרפסקה, המחצית הסרבית של בוסניה, קנה המידה של הרצח היה הגדול ביותר, ותרבות ההכחשה - העמוקה ביותר.

וישגרד היא דוגמה עגומה לכך. העיר שוכנת לצד נהר דרינה, ובה מצוי גשר מהמט פשה סוקולוביץ', שהוקם במאה ה–16 והתפרסם בספרו של חתן פרס נובל איבו אנדריץ' "גשר על הדרינה". בספר, שיצא לאור ב–1945, הגשר עד אילם לזוועות שבוצעו בסביבותיו במשך דורות רבים. ב–1992 הוא שוב הוכתם בדם: חברי מיליציות שכינו את עצמם "הנוקמים" ו–"הנשרים הלבנים" השתוללו בעיר ובכפרים הסמוכים ורצחו מוסלמים. גברים, נשים ויותר ממאה ילדים נטבחו, רבים מהם על הגשר עצמו, וגופותיהם הושלכו לנהר. פעמים אחדות כלאו אותם בבתיהם והציתו אותם בעזרת רימוני יד. אחת מהן היתה בביקאוואץ' הסמוכה, שבה נרצחו 60 אנשים.

במרחק כשלושה קילומטרים מווישגרד הוחזקו נשים ונערות בנות 14 ומעלה ונאנסו שוב ושוב במלון וילינה ולאס - מפקדת המיליציה בראשות שני דודנים סדיסטיים, מילאן וסרדויה לוקיץ'. בסמיכות להן עונו גברים מוסלמים. לפי ההערכות, מספר הנספים בווישגרד וסביבתה הוא 1,600–3,000. שאר המוסלמים הצליחו להימלט לגוראזדה, מובלעת בוסניאקית שלא נפלה בידי הסרבים, אף שאלה צרו עליה שלוש שנים. לפני המלחמה חיו בסביבה יותר מ–21 אלף בני אדם, שני שלישים מהם מוסלמים. כעת יש בעיר כ–12 אלף, מהם רק 1,500 מוסלמים.

הניצולים והשבים לעיר חיים בכפרים או בבתים שבהם יקיריהם עונו והוצאו להורג. 20 שנה אחרי המלחמה הם עדיין קהילה הדחוקה לשוליים. השלטונות מונעים מהם לעתים קרובות את הקצבאות העלובות מהעירייה.

באוקטובר 2012 עלתה לשלטון בעיר המפלגה הקיצונית SDS (המפלגה הסרבית הדמוקרטית), שהיתה מפלגתו של ראדובן קארדז'יץ', נשיא רפובליקה סרפסקה לשעבר. המפלגה, שפיקחה על הטיהור האתני של המוסלמים והקרואטים, שולטת בעוד 24 ערים, ומנסה להשליט את הגרסה שלה על מה שהתרחש בשנים 1992–1995.

"מאז ש–SDS עלו לשלטון, הם התחילו להתעלם מאיתנו. הם לא מציינים תעסוקה או כלכלה ומדברים רק על המלחמה. הכל עיוותים של 1992. הם שמו להם למטרה את האוכלוסייה הפגיעה והצליחו. הם בנו מציאות חלופית", אומר בילאל ממישביץ', ראש הקהילה המוסלמית של וישגרד, שהוריו נרצחו.

המציאות החלופית הזאת בולטת בכל מקום בעיר. בכיכר המרכזית ניצב פסלו של אביר הנושא בידיו צלב וחרב. הוא מוקדש "למגיני רפובליקה סרפסקה, עם הכרת תודתם של תושבי וישגרד". בקרבת מקום הופקע מגרש גדול ליצירת פארק ספרותי בשם אנדריצ'גרד, בתכנון אמיר קוסטוריצה, במאי הסרטים המפורסם. בניית המתחם, שיציג קטעים מההיסטוריה של העיר, אמורה להיגמר ביוני. הוא נבנה במקום שבעבר עמד בו מרכז ספורט, שאנשי מיליציה סרביים הפכו למחנה מעצר.

"אף אחד לא רוצה להודות בשום דבר. הם אף פעם לא רוצים לדבר על כך", אומר עומאר בוסאנקיץ', בשנות ה–30 לחייו. בהיותו בן 14, הוא סייע למשות מהדרינה גופות של מוסלמים שנרצחו בכפרו בארימו, כ–9 ק"מ במורד הזרם. "אני חולם על כך כל הזמן. היתה אשה שידיה נקשרו מאחורי גבה וגבר שמברג היה עדיין תקוע בצווארו".

לדבריו, הבוסניאקים על הגשר נרצחו בכל חפץ שהמיליציות יכלו למצוא - לעתים קרובות בסכינים או בזכוכית שבורה. בשעות הערב היו מביאים מכל מים לשטוף את הדם מהאבנים העתיקות של הגשר, שכעת משמש לטיולים. הוא אומר שאינו מתרגש מההתנגדות המשפטית של העירייה לאנדרטה לנספים הבוסניאקים. לדבריו, העובדה שאף אחד לא הורשע עד כה ברצח בוסניאקים אין משמעה שהפשע לא קרה: "כל מי שגר פה יודע מה קרה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

התאונה בכביש 6, הבוקר

חדשות היום, 24.5

רגב בוועדת הכנסת, בחודש שעבר

חדשות היום, 23 במאי

מתחם בדיקות קורונה בתל אביב, בינואר

חובת הבידוד למי שמתגורר עם מאומת לקורונה מבוטלת החל מהיום

ח"כ רינאוי-זועבי ולפיד בפגישה, היום

חדשות היום, 22 במאי

בית החולים איכילוב, ב-2021

משרד הבריאות: הגבר שאושפז באיכילוב אומת כחולה באבעבועות הקוף

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

אבידר בכנסת, אתמול

המסר האמיץ של אלי אבידר

להקת BTS

מעריצות BTS? אסור לכן למחוא כפיים בהופעות

מייסדים

מוותרת על הבורסה: חברת חיזוי מזג האוויר Tomorrow.io ביטלה את הספאק

פליטים אוקראינים נוחתים בישראל, שלשום. כל אזרח אוקראיני שאינו יהודי יהיה רשאי להגיש בקשה מקוונת באתר משרד החוץ, ולהציג את האישור בעת העלייה למטוס

איך המתווה לקליטת פליטים מאוקראינה משנה את המצב ומה הביקורות עליו?

הפגנה במוסקבה

"סיקרתי הפגנות במוסקבה ונדהמתי מכמות הצעירים - עכשיו הם בהלם"