שאלת משאל העם מפצלת את השמרנים בבריטניה

בעוד שראש הממשלה דיוויד קמרון עושה הכל כדי להביא לממלכה עסקה שתשאיר אותה באיחוד האירופי, התנועה היורו-סקפטית מורכבת מגוש שמדגיש את הכלכלה וגוש שמתמקד בזהות

סטיבן קאסל, ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
נשיא מועצת אירופה טוסק וראש ממשלת בריטניה קמרון בסבב השיחות בבריסל
נשיא מועצת אירופה טוסק וראש ממשלת בריטניה קמרון בסבב השיחות בבריסלצילום: אי־פי
סטיבן קאסל, ניו יורק טיימס

ג'ייקוב ריס־מוג, חבר פרלמנט בריטי התומך ביציאה מהאיחוד האירופי ונוהג לצטט פתגמים לטיניים, מכונה בחיבה בבית הנבחרים בלונדון "חבר נכבד מהמאה ה־20 המוקדמת". אבל לקראת משאל העם הקרב על עתידה של בריטניה באיחוד, ריס־מוג ופוליטיקאים יורו־סקפטים אחרים במפלגה השמרנית משוכנעים שהם בצד הנכון של ההיסטוריה כשהם קוראים לאזרחי בריטניה לפרוש מהגוש. "העם הבריטי חש קרבה רבה יותר לאמריקאים מאשר לצרפתים", אומר ריס־מוג.

הפיצול בתוך המפלגה השמרנית בסוגיית נטישת האיחוד בא לידי ביטוי בביקור שערך ראש הממשלה, דייוויד קמרון, בבריסל השבוע, להשלמת העסקה על צמצום קצבאות רווחה למהגרים ממדינות אירופיות אחרות ובשאלות נוספות הנוגעות לריבונותה של בריטניה. קמרון מקווה שהסכם כזה ייסייע לו לשכנע את הבוחרים בארצו דווקא להישאר בגוש האירופי. לקראת משאל העם, הצפוי להתקיים ככל הנראה ביוני, חוסר יכולתם של היורו־סקפטים להתלכד סביב מנהיג אחד או סביב מסר ברור אחד, מחבל בעניינם, גם אם יעדם הנכסף לשים קץ לחברות בריטניה באיחוד נראה לעת עתה בר השגה.

המחלוקות הפנימיות מחלחלות גם לאגפים אחרים בגוש הימין בבריטניה. החל משמרנים המצדדים במדיניות שוק כמו ריס־מוג, ועד לנייגל פראג', מנהיג מפלגת UKIP הפופולסטי ובעל העמדות הנוקשות ביחס להגירה לממלכה. היות שחברי ממשלה המתנגדים לקמרון אינם חופשיים עדיין להתבטא בפומבי בעד נטישת האיחוד (הם יורשו לעשות כן רק בסיום המשא ומתן בבריסל), עד כה הטיפו לפרישה רק חברי פרלמנט פחות בכירים. מסנגרי הפרישה מהאיחוד הם בבחינת כוח תוסס ובוטה, גם אם לא ממושמע, שלא מתרשמים מהדיונים המרתוניים שמנהל קמרון עם בכירי הנציבות האירופית ומועצת אירופה.

בחוגים השמרניים חלוקים על מקומה של בריטניה באיחוד עוד משנת 1990, כשמרגרט תאצ'ר הודחה מראשות הממשלה. במשאל העם הקודם, ב–1975, היא תמכה בחברות בקהילה הכלכלית האירופית, כפי שנקראה אז, אבל נעשתה יותר ויותר עוינת לאינטגרציה אירופית. הדחתה של תאצ'ר נגרמה בחלקה בגלל מדיניותה האירופית, ותומכיה מיררו את חיי יורשה ג'ון מייג'ור. אפילו היום, אחרי מותה, מתנהל ויכוח איך תאצ'ר היתה מצביעה היום על יציאה מהאיחוד, שאותו ריס־מוג מכנה בלגלוג "סיאנס חפוז". "הקישי פעם אחת אם את בעד ופעמיים אם את מתנגדת", התבדח; הוא הקיש על השולחן פעמיים והוסיף שתשובתה מהקבר היא "לא".

ריס־מוג מנמק את הצורך בפרישה בטיעונים כלכליים, אבל גם היסטוריים, המבדלים לדבריו את בריטניה משאר מדינות היבשת. "אירופה היא אזור של אסון כלכלי", מוסיף פיליפ דייוויס, מחוקק שמרן נוסף המצדד בפרישה מהגוש, "ואם לא נתחיל להביט החוצה – לא נגיע לשום מקום". טיעון זה נופל על אוזניים קשובות היות שהוא נקשר לסיבה המרכזית שבגללה בריטניה הצטרפה תחילה לאיחוד – הכלכלה.

דיוויד קמרון בביקור במפעל סימנס בדרום בריטניהצילום: רויטרס

היורו־סקפטים מנסים לחולל שינוי בתפישה הרווחת לפיה פרישה מהגוש היא קפיצה לבלתי נודעי. דייוויס טוען שבסופו של דבר האיחוד מועד להתפורר, וריס־מוג אומר שבטוח יותר "להמשיך להיות נשלטים בידי השיטות הדמוקרטיות שלנו מאשר להיות חלק ממדינה הקרויה אירופה, הנשלטת בידי הבירוקרטיה של בריסל". במקביל, פראג' ואחרים קוראים להפסיק את ההגירה לבריטניה ממדינות מזרח אירופה, שממדיה גדלו מאז הרחבת האיחוד האירופי. אף שבריטניה נמצאת מחוץ לאזור שנגן, שבו אפשר לנוע בלי ביקורת דרכונים, היורו־סקפטים טוענים שמאחר שלתושבי מדינות האיחוד יש זכות לחיות ולעבוד בכל אחת ממדינות הגוש, בריטניה תוכול לשלוט בגבולותיה רק אם תפרוש ממנו.

ואכן, הדילמה הגדולה לאלה שרוצים לפרוש מהאיחוד היא באיזו מידה ללחוץ עם הטיעון הזה. שתי הקבוצות העיקריות הפועלות למען הצבעת "לא" הן יריבות – Vote Leave ("הצביעו בעד פרישה") שנתמכת על ידי רוב השמרנים והמדגישה נושאים הקשורים לכלכלה ולריבונות, ו–Leave.eu ("לפרוש מהאיחוד האירופי") שנהנית מתמיכתו של פאראג' ומתמקדת בנושאי הגירה וזהות לאומית. פוליטיקאים אחרים יודעים שפאראג' עשוי אמנם לגייס כמה מצביעים, אך הוא דמות מפלגת, וכתוצאה מכך התגלעו סכסוכים בשאלה איזה ארגון צריך לנהל את קמפיין ה"לא".

לא ברור אם המחלוקות האלה חשובות לבוחרים, שכן המסרים השונים דווקא עשויים לסייע לתנועת הפרישה כי הם מאפשרים לקמפיין להגיע לקהלים שונים. דיפלומט אירופאי מנוסה, שדיבר בעילום שם, סבור כי בסופו של דבר, לא תהיה חשיבות למחלוקות במחנה הפרישה וכי לאלה שרוצים שבריטניה תישאר בגוש מצפה מאבק קשה, משום שהמתנגדים לאירופה נוגעים בעצב בריטי רגיש. "הבריטים לא רק רואים את עצמם שונים משאר היבשת", הסביר הדיפלומט, "הם בעצם רוצים להיות שונים".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קניות בגדים באינטרנט

אייפון בשקל: איך זה ששיטה של האקרים מהניינטיז עוד עובדת?

"מערבולת"

למרות שהסוף ברור מראש, הסרט הזה הוא כמו פטיש על הראש

לואיס המילטון

מרצדס ייצרה מכונית ש"קופצת כמו קנגורו". גם המילטון סובל

מדפי ממתקים בסופר

כיף כף מטורקיה ופתי בר מפולין: החברות שמוכרות כחול לבן מחו"ל

אלי מזרחי, קפה מזרחי. העסק נפתח בשיא תקופת הפיגועים בעיר

אלי מזרחי, האיש ששינה את שוק מחנה יהודה, מת בגיל 71

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"