יוון מנסה לסגור כלי תקשורת בשם המאבק בשחיתות

מאז שנות ה-80 הערוצים המסחריים קיבלו רישיון ללא כל תנאי סף ומחויבות רגולטורית. ממשלת יוון החליטה לשים לכך קץ, אך כעת היא מואשמת בפגיעה בחופש הביטוי במדינה

ניקי קיצאנטוניס
ניו יורק טיימס ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ניקי קיצאנטוניס
ניו יורק טיימס ניו יורק טיימס

מאז פתחה יוון את שוק השידורים שלה לתחרות, בשנות ה–80, הערוצים המסחריים במדינה קיבלו רישיון שידורים ללא כל תנאי סף ומחויבות רגולטורית. גופי התקשורת התרבו עד כדי מצב כאוטי, נוצרו חובות של מאות מיליוני דולרים והתחום נחשף להשפעה הבלתי ראויה של בנקים, אילי תקשורת וממשלות מתחלפות.

כעת, הממשלה בראשות מפלגת השמאל סיריזה, בהנהגת ראש הממשלה אלכסיס ציפראס, פועלת לצמצם את מספר הרישיונות לכלי התקשורת, ונאבקת, כהגדרתה, נגד "משולש השחיתות". מבקריה טוענים מנגד כי לא מדובר ביוזמה להסדרת השוק, אלא בניסיון של ממשלה יוונית נוספת לעצב את התקשורת לפי צרכיה.

ראש הממשלה ציפראס מופיע בטלוויזיה ביוון, ב– 2015צילום: Giannis Papanikos / AP

השבוע פרסמה הממשלה ביוון מכרז לארבעה רישיונות שידור בלבד, ופירוש הדבר כי מחצית מהערוצים ייסגרו. הממשלה טוענת כי שמונת ערוצי הטלוויזיה הקיימים היום הם רבים מדי למדינה קטנה כיוון, ומצביעים על הצטמקות שוק הפרסום בטלוויזיה, שהכנסותיו השנתיות קוצצו בשני שלישים מאז פרוץ המשבר הכלכלי ב–2009.

מתנגדי סיריזה מאשימים את המפלגה במחטף שלטוני בתחפושת. המפלגה הדמוקרטית החדשה, המזוהה עם חוגים שמרניים, אמרה כי הממשלה חותרת לקבל "שליטה מוחלטת" על כלי התקשורת, ומפלגת פאסוק הסוציאליסטית טענה כי סיריזה מזלזלת בדמוקרטיה ובחופש הביטוי. במקביל, הנציבות האירופית, שלא הביעה התגדות לעצם פרסום המכרז למספר מצומצם של רישיונות, הביעה חשש לעצמאות התקשורת במדינה. ערוצי הטלוויזיה, שיידרשו עתה בפעם הראשונה לשלם בעד רישיון השידור, ערערו לבית המשפט הגבוה, בטענה שהממשלה מפרה את החוקה בכך שהיא מפקחת בעצמה על המכרז במקום הגוף האחראי על כך.

ניקוס פפאס, השר האחראי על המכרז ויועץ קרוב של ציפראס, אמר כי הממשלה מנסה לעשות סדר באנרכיה השוררת בענף התקשורת. בהודעה שפרסם אמר פפאס כי ממשלת יוון הסכימה עם שותפותיה האירופיות על צמצום מספר הרישיונות, וכי הגיע הזמן שחברות התקשורת יישלמו סוף סוף את חלקן, "כמו כל היוונים". "במשך 27 שנים ערוצי הטלוויזיה פעלו בלי רישיונות", אמר, "כתוצאה מכך התפתח מונופול של בעלי עניין, שהיה אמור להיות פתוח מלכתחילה. המסים לא שולמו, ניתנו הלוואות מופרזות ולא היתה שקיפות".

בעלי חברות התקשורת מכחישים מצדם כי הם מפעילים לחצים לא ראויים או מבקשים טובות הנאה, וטוענים כי נוהגים בהם בחוסר הגינות. יאניס אלאפוזוס, הבעלים של ערוץ אלפא צ'אנל, המזוהה עם המרכז־ימין, אומר שעיקר חששה של הממשלה, שהוא מכנה "טוטליטרית", אינו להתיר את סבך האינטרסים בתחום, אלא להכניס מועמדים חדשים משלה: "הם מחזירים אותנו 15 או 20 שנה לאחור".

"כל האנדרלמוסיה הזאת נובעת מרצונה של הממשלה להשיג יתרון טקטי", אומר סטליוס פפאתנאסופולוס, מרצה לתקשורת באוניברסיטת אתונה. לדבריו, "מצבה של התקשורת ביוון הוא הגרוע ביותר בהיסטוריה שלה. למרות זאת, אנחנו עוסקים רק בשאלה מי יקבל רישיון. אבל מה נראה בטלוויזיה אחרי המכרז, אין לי מושג".

בין נתניהו לציפראס / נתי טוקר

ההשוואה בין יוון לישראל רווחה מאוד בשנים האחרונות, כאשר לרוב היא נעשתה על רקע משבר החובות של יוון והבעיות הכלכליות שלה - והחשש מפני היווצרות משבר כזה גם בישראל. אך יש מקום להשוואה בין שתי המדינות גם בכל הקשור לשוק התקשורת, שכן בימים אלה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מוביל רפורמות רגולטוריות דרמטיות בשוק השידורים, כפי שעושה גם ראש ממשלת יוון, אלכסיס ציפראס.

מסקנות הוועדה בראשות מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר - שטרם אומצו רשמית אך כבר נמצאות בשלבי חקיקה ראשוניים - כוללות המלצה לפתוח את שוק השידורים לתחרות. בעוד שביוון, לפני כ-30 שנה, ערוצים מסחריים קיבלו רישיון שידורים ללא כל תנאי סף ומחויבות רגולטורית, בישראל הוענק זיכיון ממשלתי לערוץ מסחרי יחיד, ערוץ 2, בשנות ה-90, ולאחר מכן לערוץ נוסף — ערוץ 10. בעוד שביוון מנסים כעת, לאור הפסדי הערוצים וחולשתם, לצמצם את מספר הרישיונות לארבעה ערוצים בלבד, בישראל ההמלצה הנוכחית היא לאפשר ריבוי שחקנים בשוק השידורים באמצעות הפחתת חסמי הכניסה ומתן הגנת ינוקא למתחרים החדשים. כך למשל, ערוץ חדש לא יחויב בהשקעה מינימלית בשידור חדשות.

מסקנות ועדת פילבר זכו לגיבוי מלא של אנשי המקצוע. גם רשות ההגבלים אמרה לא פעם כי יש ריכוזיות בשוק השידורים, בעיקר בשידורי חדשות, ויש צורך לאפשר תחרות בשוק הדעות ולאפשר פלורליזם וגיוון. מנגד, הערוצים המסחריים וחברות החדשות טוענים כי פתיחת השוק לתחרות וכניסת שחקנים חדשים תוביל להיחלשות גופי התקשורת ותפגע גם בעשייה העיתונאית של חברות החדשות בטלוויזיה. לטענתם, המוטיבציה של נתניהו היא פוליטית, במטרה לפגוע בעוצמתן של חברות החדשות בטלוויזיה שמסקרות אותו באופן מוטה, לשיטתו.

כמו ביוון, גם בישראל יש נדידה של הצופים לאינטרנט וסטגנציה של עשור בשוק הפרסום. כמו ביוון, גם בישראל ערוצי התקשורת הגדולים נשלטים על ידי בעלי ההון הגדולים במשק, שעוסקים במקביל גם בפעילויות עסקיות ומשמעותיות אחרות. השינויים בשוק התקשורת ביוון והמעורבות הפוליטית הגבוהה שם עשויים להוות נורה אדומה גם לשוק התקשורת בישראל ולסכנה הקיימת בכך שלצד היתרון בהגברת התחרות והפלורליזם, ריבוי ערוצי טלוויזיה עשוי לגרום גם להיחלשות גופי התקשורת ולפגיעה בעצמאותם.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

ויטמינים ותוספים בחנות פארם

כן, מדובר בסוג של אובססיה. זו רשימת תוספי המזון שאני לוקחת

אלן קאמינג ב"החבר הגאון שלי מהתיכון". כל זיכרון ילדות מחייב בדיקת עובדות

מרענן לראות טאץ' קומי בז'אנר שלא מצטיין בחוש הומור

סופה בחצי הכדור הדרומי

מחקר: התחזקות סופות שמדענים חזו ל-2080 מתממשת כעת

ליד בית הספר רוב בטקסס, היום

גם הטבח בטקסס לא ישנה את עמדת השופטים השמרנים בעליון בארה"ב

Hand drawn pregnant woman belly, Vector sketch isolated on white background, Line art illustration

בניגוד לכל מה שדמיינתי, יש לי ילד אחד חי וכך זה יישאר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"