לוגו אי-פי
אי-פי

40 ימים ו-40 לילות לאחר שנכנסו 15 מתנדבים למערת לומבריב בדרום־מערב צרפת, הסתיים אתמול (שבת) ניסוי "זמן עמוק", שנועד לבדוק כיצד בני אדם מתמודדים עם שינויים קיצוניים בתנאי המחיה שלהם. "זה היה כמו ללחוץ על כפתור השהייה", סיפרה מרינה לנסון, אחת משבע נשים שהשתתפו בניסוי. לנסון, בת 33, הוסיפה כי על אף שהיתה מסוגלת להישאר כמה ימים נוספים בתוך המערה היא שמחה על כך שיצאה.

היא בירכה במיוחד על האפשרות לחוש את הרוח על פניה ולשמוע את ציוץ הציפורים בעצים שמחוץ למערה, שבפירנאים הצרפתים. לנסון הוסיפה כי היא מתכוונת להימנע בימים הקרובים משימוש בטלפון הנייד שלה, כדי להימנע מחזרה "אכזרית מדי" לשגרה. לדבריה, היא אינה חשה דחף מיוחד לעשות דבר.

משתתף אחר בניסוי, יוהאן פרנסואה, סיפר כי בעת השהייה במערה הוא חש לעיתים "דחפים מוחשיים" לצאת מהמקום. פרנסואה, מורה למתמטיקה ומדריך שיט בן 37, הוסיף כי הוא נהג לרוץ במעגלים בתוך המערה כדי לשמור על כושר, במסלול שהצטבר לעשרה קילומטרים.

לדבריו, בהיעדר חובות יומיומיות כמו דאגה לילדים, האתגר העיקרי בחיים במערה היה "כיצד להפיק את המירב מאותו הרגע, בלי לחשוב על מה שיקרה בעוד שעה או שעתיים". זאת, בשל העובדה כי לאיש מחברי הקבוצה לא היה עמו שעון.

משתתפי הניסוי לאחר שיצאו מהמערה, אתמולצילום: Renata Brito/אי־פי

פרנסואה העריך אתמול עם תום הניסוי כי חלפו 23 ימים בלבד. לדברי כריסטיאן קלו, חוקר צרפתי-שווייצרי שהוביל את הניסוי, מרבית המשתתפים העריכו כי חלפו 30 ימים. לבד מתחושת הזמן המעורפלת, הקבוצה נאלצה להתמודד עם טמפרטורה ממוצעת של עשר מעלות צלזיוס ולחות יחסית של 100% בכל זמן שהותם במערה.

עם צאתם חזרה, כל ה-15 הרכיבו משקפי שמש כהים כדי לאפשר לעיניהם להסתגל בחזרה לאור יום. הם התקבלו במחיאות כפיים בידי צוותי תקשורת ומדענים שפיקחו על הניסוי מרחוק. כך למשל, כל אחד מהמשתתפים בלע בתחילת הניסוי כמוסה שהכילה מדחום זעיר ששידר נתונים על חום גופו ומצבו למערכת ניטור.

כריסטיאן קלו ואחת ממשתתפות הניסויצילום: /אי־פי

בנוסף לנתונים גופניים, החוקרים מהמכון לחקר ההסתגלות האנושית עקבו גם אחר האינטראקציות בין חברי הקבוצה ודפוסי השינה שלהם. כל ה-15 דיווחו כי השתמשו במחזורי שינה כדי למדוד את משך שהותם במערה, בהיעדר גישה לשעונים או טלפונים ניידים. כך ידעו גם מתי הגיע זמן הארוחה ומתי הגיע היום לסופו.

ביום שישי, היום הלפני אחרון לניסוי, כמה מחוקרי המכון נכנסו למערה כדי לבשר לקבוצה שהגיעו ליום האחרון לשהותם. לדברי בנואה מאוויו, כרונוביולוג ששוחח עם סוכנות הידיעות אי־פי, עשרה מתוך ה-15 הביעו רצון להישאר מתחת לאדמה כדי להשלים ניסויים מדעיים שביצעו במשך השבועות האחרונים.

משתתפי הניסוי אוכלים בתוך המערהצילום: /אי־פי

לדברי קלו, שהקים לפני שמונה שנים את המכון לחקר ההסתגלות האנושית, "העתיד שלנו כבני אדם החיים על כוכב הלכת הזה מחייב אותנו להתפתח. עלינו ללמוד להבין טוב יותר כיצד פועל המוח שלנו ואת יכולתו למצוא פתרונות חדשים לכל מצב שיהיה".

בהקלטה שפרסם צוות הניסוי טרם חזרתם לפני האדמה של חברי הקבוצה, קלו אמר כי אתגר מרכזי היה לפעול בתיאום ולהיפגש בשעה שנקבעה מראש כדי לבצע את הניסויים המדעיים שנכללו בניסוי. "זה מעניין מאוד להתבונן באופן שבו חברי הקבוצה התאימו את עצמם אחד לשני", הוסיף.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ