טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

במשחקי הכס באירופה, המלוכה משנה את פניה

לכתבה
מבקרים מחוץ לארמון בקינגהאםאי־אף־פי

בהולנד בית המלוכה כבר לא רלוונטי במגרש הפוליטי, בבלגיה שמו נקשר בשערוריות, בשוודיה הבעיה היא במלך ולא במוסד ובבריטניה המסורת מנצחת. בתי המלוכה של המאה ה-21 נלחמים בעיקר במגרש התדמיתי ומראים שהפמיניזם לא פסח עליהם. תמונת מצב

תגובות

כוחם אינו כשהיה וגם זוהרם ידע ימים יפים יותר, אך שבעה בתי מלוכה אירופים עדיין שורדים, שומרים על ראשם ועל הכתר שעליו, כבר מאות שנים. אולם בתי המלוכה של המאה ה–21 אינם כשהיו, במשחקי הכס של המציאות — דעת הקהל והפוליטיקאים נוגסים באופן קבוע בחומות הארמון, וגם השינויים בחברה ניכרים על יושביו. וכך, ארבע נסיכות (לאונור של ספרד, ויקטוריה של שוודיה, קתרינה אמליה של הולנד ואליזבת של בלגיה), ולא נסיכים, ממתינות לדעת מה יעלה בגורלן ובגורל הכתר שעתיד להיות מונח על ראשיהן.

המשחק הזה מורכב. אל מול התנועות הרפובליקאיות הרואות בבתי המלוכה עדה של אוכלי חינם, ובזבזנים שעבר זמנם — ניצבים מעריצי המונרכיה, ויש רבים כאלה. אלה מקדשים את המסורת ואת הסמלים, רואים בהם כוח של אחדות לאומית ועוקבים בצער אחר כל פיסת בד הנקרעת בשנים האחרונות מהגלימות המלכותיות. נכון להיום, מהכוח האבסולוטי שהיה בידי הכתר בעבר נשאר מעט מאוד, וגם הוא נתון לחסדם של פשוטי העם.

הולנד: ארמון הבזבוזים

בהולנד למשל, לאחר הבחירות הפרלמנטריות שהיו לפני כמה חודשים במדינה, נותר בפעם הראשונה המלך וילם־אלכסנדר ללא תפקיד פעיל בהרכבת הממשלה החדשה. בעבר, הכס ההולנדי היה ממנה "צופה" מטעמו שבחן את האפשרויות השונות להרכבת קואליציה, אך לא עוד. פירור הכוח הזה נשלל ממנו ב–2012 על ידי הממשלה הקודמת. התקשורת ההולנדית ידעה לספר כי בימים שאחרי הבחירות, שלחו יועצי הארמון מסרים דיסקרטיים לפיהם המלך בכל זאת מעוניין להיות בתמונת המגעים להרכבת ממשלה — אך התשובה שהגיעה על כך מיו"ר בית הנבחרים, חאדיג'ה עריב, ילידת מרוקו, היתה חד משמעית: לא.

המלך וילם-אלכסנדר. בן 50. 4 שנים בתפקיד. ממלכה בת 202 שנים. יורשת העצר הנסיכה קתרינה אמליה

מלך ארצות השפלה, זה תארו הרשמי, שחגג לא מכבר יום הולדת 50, נהנה עדיין מפופולאריות — אך היא בסימן ירידה. אמו, המלכה ביאטריקס, קוששה עד לפני עשור כ–80% תמיכה בסקרים ללא קושי — אך בנה נאלץ להסתפק בכ–65% בממוצע. מי שנודע בצעירותו כ־PRINS PILS — על שום חיבתו לשתיית בירה (הוא הידרדר יום אחד עם מכוניתו לתעלה, בהיותו בגילופין), הצליח לאורך השנים לשקם את תדמיתו בעיני בני עמו, מלבד בתחום אחד — הבזבוזים. יותר ויותר הולנדים כועסים על ההוצאות הגבוהות המוטלות הקופה הציבורית ובהן שיפוץ מרכבת הזהב, עבודות תחזוקה יקרות באחוזות הפרטיות וגם הקמת גדר במאות אלפי אירו סביב בית הנופש המשפחתי הפרטי ביוון. בכל פעם שהתקציב המלכותי מוגש לאישור הפרלמנט (באפריל האחרון הוא עמד על כ–41 מיליוני אירו), המחאות והצעקות מצד פרלמנטרים שונים מזעזעות את הבית.

בלגיה: בניגוד לפרוטוקול

בית המלוכה השכן מדרום, זה הבלגי, ידע השפלה מסוג אחר. לפני כמה שבועות פרסם אחיו של המלך, הנסיך לורן בן ה–53, צילום בחשבון הטוויטר שלו — שעשה לא מעט כותרת. למעשה, הוא חשף בו את העובדה שלקח חלק בחגיגות שנערכו בשגרירות סין בבריסל לרגל 90 שנה לייסוד צבא סין. הפרוטוקול קובע כי כל מגע בין בית המלוכה לגורם דיפלומטי זר חייב לקבל אישור ממשרד החוץ. הנסיך לא טרח לבקש, ולא בפעם הראשונה. בשנה שעברה הוא נפגש עם ראש ממשלת סרי־לנקה, ללא רשות, וספג אז התראה מראש ממשלתו שארל מישל.

בלגיה. המלך פיליפ. בן 57. 4 שנים בתפקיד. ממלכה בת 186 שנים. יורשת העצר הנסיכה אליזבת

הפעם הוחלט על עונש. מקורות ממשלתיים הדליפו כי התקציב המלכותי השנתי שמקבל הנסיך מאוצר המדינה (העומד כיום על 308 אלף אירו) יקוצץ ב–10% עד 15%. אולם בינתיים, מתחמק הנסיך מפגישת שימוע עם ראש הממשלה, ופרקליטו מסר כי הוא חולה. העיתון "לה סואר", שערך באחרונה סקר דעת קהל, מצא כי הציבור חד משמעי עוד יותר בנושא: בעוד שרק 33% חושבים שיש להמשיך ולתקצב את הנסיך הסורר, 51% תמכו בביטול מוחלט של ההקצבה.

ככלל, התמיכה במלך הבלגים — זה תוארו הרשמי של היושב על כס המלוכה בבריסל — הולכת ופוחתת משנה לשנה, כך מראה מחקר רב שנים (מאז 1990) הנערך באוניברסיטת לובן. כמו כל דבר בבלגיה, יש לעניין שני צדדים: אצל דוברי הפלמית קיימת התנגדות גדולה יותר למוסד המלוכה; שישה מכל עשרה תושבי פלנדריה רוצים לשנות את הקיים. אצל דוברי הצרפתית המצב אמנם טוב יותר מבחינת המלך, אך גם שם יש סימנים לדאגה. בעוד שלפני 10 שנים 65% הביעו בו תמיכה מוחלטת, היום הם מסויגים. מעט יותר ממחציתם תומכים בו, אך רק 38% חשים מחויבים לו בכל מחיר. ובכלל, כאשר חוקרי האוניברסיטה התבקשו לתאר את "המלוכני האופייני" בבלגיה, התשובה היתה: אשה, דוברת צרפתית, מאמינה קתולית ובעלת השכלה מועטה. מחמיא זה לא.

ההתרחקות בדור האחרון החלה עם המלך בודואן, קתולי אדוק בעצמו. ב–1990 הוא סירב לחתום על החוק המתיר הפלות במדינה, שעם השנים הולכת ונעשית חילונית. הממשלה בתגובה הכריזה עליו "בלתי כשיר למילוי תפקידו" למשך 48 שעות, ועל פי החוקה קיבלה את סמכויותיו. בחתימת השרים אושר החוק. עם מותו של בודואן, ובאין לו יורש, הוכתר למלך אחיו אלבר. המלך החדש הפגין אישיות נטולת כריזמה. בנוסף, רומן שניהל מחוץ לנישואים (בו הודה פומבית) והמאבק המשפטי הממושך שלו נגד ההכרה במי שטוענת שהיא פרי היחסים האלה - פגעו בו ובמוסד המלוכה בשנים האחרונות.

מבקרים מחוץ לארמון בקינגהאם
אי־אף־פי

ב–1991, שנתיים לפני מותו של בודואן, כאשר כבר היה ידוע כי ילדי אחיו מתקרבים לירושת הכתר, שונה החוק על מנת שיאפשר גם לנשים לשלוט בבלגיה. הסיפור מאחורי הקלעים של ההחלטה טוען כי הארמון חשש מן האפשרות שהנסיך פיליפ, בכורו של אלבר, יהיה יורש העצר. שנים אחר כך פורסם בספריהם של העיתונאים פדריק דבורסו וטיירי דאבל, כי הכל היו משוכנעים שפיליפ הוא הומו בארון ובעל אופי מופנם על סף התמהוני. הכוונה היתה לאלץ אותו לוותר על הכס ולאפשר לאחותו הנסיכה אסטריד, להמשיך את השושלת. אך התוכנית הגדולה לא יצאה אל הפועל, שכן פיליפ, הרווק המושבע, התחתן בגיל 39 עם צאצאית למשפחת מלכי פולין בעבר, והביא בזריזות (2001–2008) ארבעה ילדים לעולם. כאשר אביו המלך אלבר פרש מכיסאו ב–2013, הוכתר פיליפ ובתו הבכורה אליזבת היתה ליורשת העצר.

ספרד: בין דיבורים למעשים

גם הנסיכה הספרדייה לאונור, אמורה להיות מלכה, הראשונה בתולדות ספרד המאוחדת. היא כבר עשתה היסטוריה כאשר דבר לידתה ב–2005 — נמסר באמצעות הודעת SMS שיצאה מן הארמון, לראשונה בהיסטוריה של מלכי ספרד. אך עתיד כתרה תלוי בגורל המלוכה בארצה.

ספרד. המלך פליפה השישי. בן 49. שלוש שנים בתפקיד. ממלכה בת 501 שנים, עם הפסקות. יורשת העצר הנסיכה לאונור

הסבא שלה, חואן קרלוס הראשון לבית בורבון, הוכתר למלך ב–1975, עם מותו של הדיקטטור פרנסיסקו פרנקו, וחידוש המלוכה בספרד. הוא צבר לעצמו תמיכה פוליטית רבה ופופולאריות בזכות הגנתו על הדמוקרטיה הספרדית המתחדשת בתקופת שבריריותה, כאשר מוקדי התמיכה ברודנות הפשיסטית עוד ניסו להחזיר לעצמם את השלטון. אולם זקנתו הצליחה למחוק את האשראי שצבר. השיא היה ב–2012, עת חוותה ספרד משבר כלכלי חמור. בימים ההם, כאשר 50% מצעירי המדינה היו מובטלים, התגייס לכאורה המלך לסייע פומבית לממשלה שקראה להדק את החגורה. ואולם, באותם הימים ממש נחשף כי הוא מבלה בציד פילים בבוטסואנה, בתנאי יוקרה מיוחדים, בהזמנת איש עסקים ממוצא סורי (אשר להערכת העיתונים אז נשא בהוצאות בגובה 44 אלף אירו). וכדי להוסיף פלפל לסיפור — התקשורת גילתה כי הוא עשה זאת בחברת פילגשו הבלונדינית, בעלת תואר אצולה גרמני. כל המעשה, אגב, לא היה נחשף אלמלא שבר המלך את עצם הירך והיה צורך להחזירו במהלך חירום לספרד.

תחילה, ברוב מכריע (226 מול 13) החליטה האגודה הספרדית להגנה על בעלי חיים להדיח את המלך מנשיאות הכבוד שלה. מאוחר יותר, ב–2014, על רקע סקרי דעת קהל שהראו כי התמיכה במלך ירדה אל מתחת לקו ה–50%, פרש חואן קרלוס והעביר את כתרו לבנו פיליפה, הצעיר בין שלושת ילדיו, אחיהן של הנסיכות אלנה וכריסטינה.

פליפה ה–6, רהוט, שקול ותמיר (1.97 מ'), הצליח בשלב הראשון לשקם את תדמית המלוכה, אך אז התרגש עליו סיפור שחיתות בו היו מעורבים אחותו כריסטינה ובעלה איניאקי אורדנגרין, שחקן כדוריד לשעבר. החקירה ואחר כך המשפט באשמת קבלת מיליוני אירו מכספי הציבור במרמה, פגעו קשה בתדמית בית המלוכה. המלך הטרי שלל מאחותו ומגיסו את תארי דוכסות פלמה — והרחיקם מכל פעילות הקשורה לבית המלוכה. אולם סקרים שנערכו אחרי חשיפת הפרשה (בין השאר על ידי העיתון המוביל "אל פאיס"), הראו כי התמיכה בבית המלוכה צנחה ל–37%. גם אם בית המלוכה הצליח לצאת בעור שיניו מהסיפור הזה, הרי שמאבקה של קטלוניה לעצמאות, המגיע לשיאו בימים אלה, יכול לזעזע שוב את בית המלוכה. זאת, מאחר שחבל זה הוא אחד ממחוזות הכתר החשובים ביותר של הממלכה ואחראי גם לכ–22% מכלכלת ספרד. הפיכתו לרפובליקה עצמאית עשוי להביא לזעזוע חוקתי משמעותי, ומי יודע מה תהיה השפעתו של כזה על גורל בית המלוכה.

משפחת המלוכה הספרדית. מימינו, יורשת העצר ליאונור, באוגוסט
ENRIQUE CALVO/רויטרס

שוודיה: קריאות לפרישה

קרל ה–16 גוסטב, מלך שוודיה, זוכה בכל שנה באופן קבוע לרגע של תהילה בינלאומית כאשר הוא מעניק את פרסי הנובל. אולם בממלכתו פנימה, הוא דמות מעוררת מחלוקת ולאורך השנים ידע תקופות של חוסר פופולאריות וקריאות לפרוש מכיסאו. הסיבה לכך — שנחשבה בעבר הרחוק לפריבילגיה מלכותית תקנית — הוללות רב תחומית. מדובר בהחזקת פילגשים, בבילוי במועדוני מין (פעילות שתועדה בביוגרפיה שהיתה לרב מכר בשוודיה ב–2010), בדהירה במכוניות פורשה 911 (יש לו אוסף שלהן), ועוד.

שוודיה. המלך קרל השישה עשר גוסטב. בן 71. 44 שנים בתפקיד. ממלכה בת 1047 שנים. יורשת העצר הנסיכה ויקטוריה

אולם מומחים שוודים לענייני מונרכיה מציינים כי ההתנגדות הקיימת היא לרוב אישית למלך — ולא למוסד המלוכה. ולכן, לא נראה כי בתו הבכורה, יורשת העצר ויקטוריה, צריכה לחשוש פן הכתר לא יגיע אליה בבוא היום. זאת אף כי עובדת היותה יורשת עצר היתה נתונה בעבר לתהפוכות. כאשר נולד אחיה הקטן קרל פיליפ, שנתיים אחריה, הוא הפך ליורש העצר במקומה, על פי חוק העדפת הבן הבכור. אולם ממשלת שוודיה החליטה להתערב והעבירה תיקון לחוקה המבטל את ההעדפה הגברית (אגב, בניגוד לדעת המלך שהגן בלהט על המסורת), והיתה בכך לממלכה הראשונה באירופה העושה זאת. אחריה הלכו הולנד (1983), נורווגיה (1990), בלגיה (כאמור ב–1991), דנמרק (2009) וחבר העמים הבריטי (2011). הממלכה היחידה בה טרם הסתיים תהליך חקיקה כזה הוא ספרד — שם למלך שתי בנות, ובינתיים העניין לא דחוף.

נורווגיה: גן עדן מלכותי

נורווגיה היא אולי גן העדן הנוכחי למלכים. האראלד ה–5, היושב בארמון באוסלו (אשר נבנה בכלל עבור מלכי שוודיה, שליטי המדינה עד 1905) נהנה מתמיכה יוצאת דופן מצד בני עמו. בסקרים בשנים האחרונות מגיע האמון בו ליותר מ–90% — ושיעור המתנגדים לו עומד על כאחוז בודד. בזכותו, גם מוסד המלוכה עצמו נהנה מתמיכה מוצקה של יותר מ–80%.

נורווגיה. המלך האראלד החמישי. בן 80. 26 שנים בתפקיד. ממלכה בת 1,145 שנים. יורש העצר הנסיך הוקון

ביקורת, אם קיימת, היא נגד מי שעתידה להיות מלכתם של הנורווגים בעתיד — רעייתו של יורש העצר הוקון, הנסיכה מטה מאריט. הנישואים בין השניים עוררו בזמנו התנגדות, שטרם התפוגגה, בגלל עובדת היותה אם לא נשואה כאשר פגשה את הנסיך. הנסיכה היא גם בת להורים שהתגרשו ונישאו מחדש בזמנו — היא לגבר עם עבר של סחר בסמים, והוא לחשפנית הצעירה ממנו בשנים רבות. נכדתם של השניים האלה, אינגריד, בתו הבכורה של הנסיך הוקון, תהייה יורשת העצר של נורווגיה כאשר הכתר יעבור לאביה.

דנמרק: עתיד בטוח

שתי המלכות היחידות כיום באירופה (ובעולם), הן מרגרטה ה–2, מלכת דנמרק וגרינלנד, ואליזבת ה–2 מלכת בריטניה וצפון אירלנד ו–15 מדינות נוספות בחבר העמים. המלכה הדנית יושבת על כס מלכותה כבר 45 שנה, ובזמן הזה התלונות הקשות ביותר נגדה היו על כך שהיא מעשנת כבדה. בסקרים, היא זוכה בשנים האחרונות באופן קבוע לאחוזי תמיכה הנעים סביב 75%. העתיד הבטוח יחסית של המלוכה בדנמרק נשען גם על האהדה ממנה נהנה יורש העצר, הנסיך פרדריק, הנשוי למארי ילידת אוסטרליה. השניים הכירו בעת המשחקים האולימפיים בסידני, והם הורים לארבעה. מארי זוכה גם לתמיכה רבה בקרב הדור הצעיר בממלכה, בזכות פעילותה למען ארגוני זכויות להט"ב.

דנמרק. המלכה מרגרטה השנייה. בת 77. 45 שנים בתפקיד. ממלכה בת 1037 שנים. יורש העצר הנסיך פרדריק

בריטניה: המסורת נשמרת

גם מלכת המלכות, מי ששברה את שיאי הגיל והוותק בקטגוריית המונרכיות, אליזבת ה–2 (בת 91 ו–65 שנה על כס המלוכה), יכולה להיות שקטה בכל הקשור לעתיד השושלת. למרות סערות העבר ובמיוחד ההאשמות שהוטחו בה לאחר מותה של הנסיכה דיאנה, היא חזרה לקבל באופן קבוע אחוזי תמיכה גבוהים (בסביבות 80%), המצטרפים לשמרנות ושמירת המסורת הטבועה באופי הבריטי ביד נדיבה. באין לה תוכניות לפנות את מקומה, מי יודע, אולי היא עוד תזכה לחיות בימים שבהם רוב בתי המלוכה באירופה נשלטים בידי נשים.

בריטניה. המלכה אליזבת. בת 91. 65 שנים בתפקיד. ממלכה בת 414 שנים. יורש העצר הנסיך צ'ארלס

הרשמה לניוזלטר

כל החדשות והסיפורים החמים מהעולם אצלכם במייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות