לפני 90 שנה, הדרך של הנאצים לשלטון החלה במדינה זו. השבוע היה לגרמנים דז'ה ווּ

התקשורת בישרה על הפיכה, ההמונים יצאו לרחובות והקנצלרית נאלצה להתערב. לאחר שמפלגתה של מרקל חברה למפלגת הימין הקיצוני כדי לבחור מושל למדינת תורינגיה, כבר היו מי שחששו שהרייך השלישי קם לתחייה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מפגינה בעיר ארפורט מחזיקה שלט שעליו נכתב "פאשיסטים לעולם אינם שותפים", בשבוע שעבר
מפגינה בעיר ארפורט מחזיקה שלט שעליו נכתב "פאשיסטים לעולם אינם שותפים", בשבוע שעברצילום: AFP
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

הכותרת היבשה לא בישרה במאום על הדרמה: מושל מדינת המחוז תורינגיה שבמזרח גרמניה נאלץ להתפטר מתפקידו. על פניו, לא יותר מחדשות מקומיות. אלא שהשחקנים המעורבים במקרה הפכו לאירוע שהסעיר בשבוע שעבר את גרמניה כולה — והוציא מהבוידעם זיכרונות קשים משנות ה–30 של המאה שעברה.

גלי ההדף של המשבר הפוליטי אף הביאו היום (שני) את יו"ר המפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDU), אנגרט קראמפ-קארנבאואר, להודיע כי לא תתמודד על משרת הקנצלר בבחירות הפדרליות של 2021. סיפור המעשה, בקצרה, הוא כזה: ביום רביעי שעבר חברה ה-CDU השמרנית -מפלגת השלטון של הקנצלרית אנגלה מרקל - למפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), ותמכה במועמדות של תומס קמריך לתפקיד המושל.

קמריך הוא איש "המפלגה הדמוקרטית החופשית" (FDP) מהמרכז-ימין, לה מושבים מעטים בבית המחוקקים של תורינגיה, אך בעזרת תמיכת שתי המפלגות הללו, הצליח להשיג את הרוב הדרוש ולגבור על מועמד השמאל. אך קמריך הוא שחקן משני בפרשה הזאת. העיקר, כפי שהיטיבו לבטא זאת רבים, הוא ההצבעה המשותפת שעוררה חששות שמא CDU הפרה את הטאבו הקיים בקרב מפלגות הזרם המרכזי בגרמניה מאז מלחמת העולם השנייה לשתף פעולה עם הימין הקיצוני. התגובה היתה מהירה וזועמת.

מפגינים מדליקים אבוקות בהמבורג בהפגנת מחאה נגד הדיל בתורינגיה, בשבוע שעבר
מפגינים מדליקים אבוקות בהמבורג בהפגנת מחאה נגד הדיל בתורינגיה, בשבוע שעברצילום: AFP

"הסכם עם הפאשיסטים!", זעקה אחת מכותרות העיתונים בגרמניה. כותרת אחרת קוננה על "הפיכה". והמחאה לא נותרה על הנייר בלבד; מפגינים נאספו באופן ספונטני בערים גדולות ברחבי המדינה וקראו סיסמאות נגד הפאשיזם. הקולות הללו נשמעו עד דרום אפריקה, שם ביקרה באותה העת מרקל ונאלצה להגיב. "זה היה יום רע לדמוקרטיה", אמרה. בשבת כבר הפכה זכייתו של קמריך בתפקיד להיסטוריה — הוא התפטר מתפקידו, וכעת יצטרכו המפלגות למצוא מועמד של פשרה או לערוך בחירות חדשות. השלכות היו גם בתוך CDU: כריסטיאן הירטה, אחד מבכירי המפלגה בתוריניגה, פוטר בעקבות לחצים שהפעילה מרקל.

שלוש שנים חלפו מאז הפכה AfD למפלגה הימין הקיצונית הראשונה שהצליחה להיכנס לבונדסטאג, בית הנבחרים הגרמני, מאז תום מלחמת העולם השנייה והאירועים האחרונים הדגישו עד כמה המפלגות המסורתיות עדיין נאבקות בצורך להתמודד עם הכוח החדש והבעייתי הזה. ולא רק המפלגות. בקרב גרמנים רבים, האפשרות שלמפלגת ימין קיצוני תהיה היכולת לקבוע את הרכב השלטון המקומי מעוררת זיכרונות אפלים. זהו קו אדום שרבים מתנגדים לחצייתו. "ממבט בתגובות אפשר היה לחשוב שהרייך השלישי קם לתחייה", אמר יאן טכאו, מנהל "תוכנית אירופה" בקרן מרשל הגרמנית בברלין. "בעומק לבם, הגרמנים לא בוטחים בעצמם. זאת אחת הירושות מתקופת היטלר".

לכל אלה מוסיפה העובדה שתורינגיה היא המקום שבו, בתקופת הדמדומים של רפובליקת ויימאר לפני יותר מ–90 שנה, הנאצים זכו לראשונה בניצחון בבחירות לשלטון המקומי ומשם המשיכו וכבשו את כל המדינה. גם אז זה נעשה בעזרת המפלגות השמרניות.

העובדה שההיסטוריה חזרה במידה מסוימת על עצמה הדהדה ברחבי המדינה. בודו רמלו, מושל תורינגיה מטעם השמאל בשש השנים האחרונות שלא זכה שוב בתפקיד מיהר בשבוע שעבר לצייץ ציטוט מדברים שהיטלר אמר ב–1930, השנה שבה המפלגה הנאצית זכתה לראשונה בדריסת רגל במדינת המחוז. "זכינו בהצלחה הגדולה ביותר בתורינגיה", התפאר אז היטלר. "אנחנו כיום המפלגה הקובעת. המפלגות ששלטו עד עכשיו בתורינגיה אינן יכולות להגיע לרוב ללא עזרתנו". על כך הוסיף גם גרהארט רודולף באום, לשעבר שר פנים ממפלגת FDP. "ניחוח קל של ויימאר, ואני אומר זאת בלי להגזים ואחרי הרהור עמוק, מרחף מעל הרפובליקה", אמר לרדיו הציבורי הגרמני.

האירועים בתורינגיה קיבלו סמליות וחשיבות גדולות עוד יותר משום שהמדינה המזרח גרמנית היא מעוזו של ביורן הוקֶה, המנהיג הימני קיצוני הידוע לשמצה של AfD, שבעבר כינה את האנדרטה לשואה בברלין "אנדרטת חרפה". אשתקד אף פסק בית משפט כי לגיטימי לכנות אותו "פאשיסט".

ביורן הקה, המנהיג הימני קיצוני הידוע לשמצה של AfD, לוחץ ידיים עם קמריך בעיר ארפורט, בשבוע שעבר
ביורן הקה, המנהיג הימני קיצוני הידוע לשמצה של AfD, לוחץ ידיים עם קמריך בעיר ארפורט, בשבוע שעברצילום: AFP

תמונה של הוקה, שבה הוא נראה לוחץ ידיים עם קמריך, עוררה מחאות חריפות. "לחיצת ידיים מביישת", היתה הכותרת של העיתון בילד, שהוסיף כי המושל החדש "נבחר על ידי הניאו־נאצי הוקה".

גם אם הפרשה הנוכחית הסתיימה בפיצוץ שיתוף הפעולה בין מפלגתה של מרקל לבין הימין הקיצוני, הרי שבאקלים הפוליטי הנוכחי בגרמניה נדמה כי לא ירחק היום שבו "אלטרנטיבה לגרמניה" תהפוך לכלי מרכזי במשחק. באחרונה היא מגדילה ללא הרף את כוחה והשפעתה בבתי המחוקקים של המדינות השונות. במדינות מזרח גרמניה לשעבר היא אף מגיעה למקומות הראשונים בבחירות. כך קרה גם בתורינגיה, שבה הגיעה AfD למקום השני אחרי שקיבלה 23.5% מהקולות והקדימה את המפלגה השמרנית של הקנצלרית. למקום הראשון הגיעה קואליציה של המפלגה הפרוגרסיבית ומפלגות שמאל, אם כי הן לא קיבלו רוב. לכן הן גם כשלו באישור המועמד שלהן, וכך נסללה הדרך לאותו שיתוף פעולה שנוי במחלוקת.

מפגינים בארפורט, בשבוע שעבר. "בושה"
מפגינים בארפורט, בשבוע שעבר. "בושה"צילום: AFP

על פניו נדמה כי זה לא יפתיע איש שהמפלגה השמרנית של מרקל תעדיף מועמד שמרן, אבל "המטרה אינה מצדיקה את האמצעים", כתב שר החוץ לשעבר זיגמר גבריאל, מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית, "הכוח אינו חשוב יותר מיושר והגינות". גבריאל הוסיף כי זה לקח שמפלגות הזרם המרכזי "חייבות להנציח בשלמותו ובאופן בל יימחה".

ואולם, במחנה השמרני מתחילים להישמע קולות התובעים לשקול מחדש את המדיניות כלפי AfD. מרטין פצלט, אחד מתומכיה המושבעים של מרקל, אמר באחרונה שהוא מבין מדוע החרמת Afd מכעיסה את אלה שמצביעים בעדה ואפילו אחדים מהמצביעים בעד המפלגה הנוצרית-דמוקרטית. "אנחנו לא יכולים לטמון את ראשינו בחול ולהעמיד פנים שהם אינם קיימים", אמר בראיון שנתן לפני הבחירות בתורינגיה. "AfD לא תיעלם ונצטרך ללמוד להתמודד איתם בצורה בוגרת".

לכתבה בניו יורק טיימס של קתרין בנהולד

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ