לקח 2015 לא נלמד. משבר הפליטים מאיים על קיומו של האיחוד האירופי

טורקיה דוחפת עוד ועוד פליטים לעבור לאירופה ושוב מעמידה את האיחוד בדילמה קשה: הוא לא יכול לבגוד בערכיו ולסגור את גבולותיו, אך כניסת מהגרים ללא פיקוח תגביר את זרם ההגירה ותביא להתחזקות הפופוליסטים

לוגו בלומברג
בלומברג
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מהגרים סמוך לעיר אדירנה שבטורקיה סוחבים פצוע ונעים לכיוון הגבול עם יוון, היום
מהגרים סמוך לעיר אדירנה שבטורקיה סוחבים פצוע ונעים לכיוון הגבול עם יוון, היום צילום: HUSEYIN ALDEMIR/רויטרס

חרף היותה חברה רשמית בברית נאט"ו ומועמדת להצטרפות לאיחוד האירופי, טורקיה הופכת אט אט לאיום גיאו-פוליטי עבור המערב. נשיאה, רג'פ טייפ ארדואן, מבקש תמיכה אירופאית במלחמה שהוא מנהל בסוריה אף שהמתקפה שלו מגדילה את מספר הפליטים הבורחים מהתופת באידליב.  

בניסיון להפעיל לחץ על אירופה, ארדואן דוחף הלכה למעשה עוד ועוד פליטים לברוח לאירופה. בטורקיה ישנם כיום כארבעה מיליון מבקשי מקלט. בצעד זה מפר ארדואן את ההסכם מ-2016 עליו חתם יחד עם האיחוד האירופי, ובמסגרתו התחייב הנשיא הטורקי למנוע ממהגרים לחצות את גבול מדינתו עם יוון ולהשיב את אלו שעושים זאת, בתמורה למיליוני אירו שהעביר האיחוד לאנקרה.   

מהגרים עושים את דרכם בכרכרת סוסים לעבר גבול טורקיה-יוון, אתמול. האיחוד האירופי צריך להשתמש במדיניות המקל והגזר
מהגרים עושים את דרכם בכרכרת סוסים לעבר גבול טורקיה-יוון, אתמול. האיחוד האירופי צריך להשתמש במדיניות המקל והגזרצילום: HUSEYIN ALDEMIR/רויטרס

כתוצאה מהמדיניות החדשה של ארדואן, שבו פליטים לעשות את דרכם בסירות קטנות לעבר איים ביוון ולהצטופף במחנות עמוסים ומטונפים. עתה, לראשונה, הם צועדים גם לעבר הגבולות היבשתיים בין טורקיה ליוון ובולגריה - שם הם נבלמים, נכון לעכשיו, בגדרות תיל וירי של גז מדמיע. יש קושי להעריך בכמה רבבות מדובר אך האיחוד האירופי כבר רואה במצב הנוכחי מקור לאסון פוטנציאלי.    

אם יוון תמשיך בנחישותה לאטום את הגבול עם טורקיה, המוני בני אדם יסבלו מלימבו שיותיר אותם בין המדינות, ורבים מהם יחלו או ימותו. בניגוד למנהיגים כמו ארדואן - המבינים רק את החוקים הקשוחים של הריאל־פוליטיק - האיחוד האירופי לא יכול להרשות לעצמו אסון הומניטרי כזה. אם הוא יבגוד בערכיו, הוא גם יאבד את עצם סיבת קיומו.

ילד מהגר יושב ליד נהר טונקה בעיר אדירנה שבטורקיה, סמוך לגבול עם יוון, היום
ילד מהגר יושב ליד נהר טונקה בעיר אדירנה שבטורקיה, סמוך לגבול עם יוון, היוםצילום: LEONHARD FOEGER/רויטרס

מצד שני, אם אירופה תאפשר למהגרים להיכנס לתחומה בלי פיקוח, יגרום הדבר בעיות גדולות אף יותר. ברגע שיעבור המסר שגבולות אירופה פתוחים, יגדל מספר המהגרים שיזרמו אליהם, לא רק מסוריה, אלא גם מאפריקה, מאפגניסטאן וממדינות נוספות. זרם כזה של מהגרים יהיה בבחינת מתנה לפופוליסטים, הנוטים להיות שונאי זרים ואירו-סקפטים גם יחד. משבר פליטים נוסף פירושו גידול כוחם של הפופוליסטים וריבוי במספר המדינות שיחתרו לחבל באיחוד האירופי מבפנים.

קדימון לדילמה הזו הופיע ב-2015 כשהזעם נגד מהגרים כמעט הוביל להדחתה של אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה. המצב הנוכחי רק מאשש את העובדה שמנהיגי אירופה לא השכילו להיערך למשבר החדש ושהאיחוד האירופי דבק עדיין באותה מדיניות הגירה לקויה שקרסה לחלוטין ב-2015. 

מהגר משוחח עם שוטר יווני בתקרית שבה חסמו תושבים את הגישה למחנה פליטים מוריה באי היווני לסבוס, אתמול. המדיניות האירופית מאלצת את יוון להתמודד לבדה עם המצב
מהגר משוחח עם שוטר יווני בתקרית שבה חסמו תושבים את הגישה למחנה פליטים מוריה באי היווני לסבוס, אתמול. המדיניות האירופית מאלצת את יוון להתמודד לבדה עם המצב צילום: Panagiotis Balaskas/אי־פי
פליפו גרנדי, נציב הפליטים של האו"ם, נואם במהלך פתיחת כנס הפליטים העולמי בז'נבה, בדצמבר. לאיחוד האירופי היו חמש שנים לשנות מדיניות
פליפו גרנדי, נציב הפליטים של האו"ם, נואם במהלך פתיחת כנס הפליטים העולמי בז'נבה, בדצמבר. לאיחוד האירופי היו חמש שנים לשנות מדיניותצילום: POOL/רויטרס

לפי אותה מדיניות, המכונה גם אמנת דבלין, נדרשים מהגרים להגיש את בקשת המקלט שלהם אך ורק במדינת האיחוד הראשונה שאליה נכנסו - כשברוב המקרים מדובר ביוון, איטליה או ספרד. למעשה, עקב התקנה, מדינות גבול אלה נאלצות להתמודד - או לא להתמודד - לבדן עם המצב, גם אם בכוונת רוב המהגרים לעבור למדינות צפוניות ביבשת. יוון, הקורסת תחת נטל המהגרים, השעתה את הטיפול בבקשות המקלט אליה למשך חודש ימים. 

אחרי משבר המהגרים הקודם, ניסו גרמניה וכמה מדינות נוספות, לערוך רפורמה במדיניות. במסגרת היוזמה, האיחוד, כמקשה אחת, היה אמור לחלק את המהגרים למדינות החברות, על פי חוסנן הכלכלי וגודל האוכלוסייה שלהן. אבל גם תוכנית קבלתם של מהגרים מעטים, בעיקר מוסלמים, עוררה התנגדות עזה של ממשלות לאומניות, כמו אלה של הונגריה ופולין, והן בלמו כל ניסיון של רפורמה. 

ילד מהגר מורד ממשאית סמוך לגבול טורקיה-יוון, אתמול. בטורקיה ישנם כיום כארבעה מיליון מבקשי מקלט
ילד מהגר מורד ממשאית סמוך לגבול טורקיה-יוון, אתמול. בטורקיה ישנם כיום כארבעה מיליון מבקשי מקלטצילום: HUSEYIN ALDEMIR/רויטרס

היתה זו טעות מצד האיחוד האירופי לאפשר למדינות אלה לבלום את יוזמת הרפורמה. אולם עתה, האיחוד חייב להמשיך בה בלעדיהן ולמצוא שיטה חדשה שתיתן מענה. גראלד קנאוס, אדריכל ההסכם בין האיחוד לטורקיה ב־2016, כמו גם אנשים נוספים, סבור שקבוצה של מדינות בהנהגת גרמניה, צרפת ואיטליה, צריכה לקחת יוזמה וליישב מהגרים חדשים בתחומיהן, גם אם מדינות אחרות יסרבו לשאת איתן בנטל. הדבר יביא הקלה למדינות כמו יוון וספרד.

יתרה מכך, השיטה החדשה תמנע מצב של "אבן שואבת" באמצעות עיגון גירושם המהיר והוודאי של מהגרי עבודה שאינם זכאים למעמד של פליטים. האיחוד האירופי חייב לאותת שהגירה לא חוקית אינה שווה את המסע המסוכן, ולהציע במקביל מסלול חוקי, שבמסגרתו יינתנו למשל יותר אשרות ורשיונות עבודה לעובדים מיומנים.

ארדואן נואם בבית המחוקקים באיסטנבול, בשבוע שעבר. הופך אט אט לאיום גיאו-פוליטי עבור המערב
ארדואן נואם בבית המחוקקים באיסטנבול, בשבוע שעבר. הופך אט אט לאיום גיאו-פוליטי עבור המערבצילום: /אי־פי

כדי לגייס את שיתוף הפעולה מצד מדינות המוצא של מהגרי עבודה - מאפריקה ועד אפגניסטאן - האיחוד האירופי צריך להשתמש, ומבלי להתנצל, במדיניות המקל והגזר ולהציע למשל למדינות שישתפו פעולה תנאי סחר, השקעות וסיוע משופרים, על פי נכונתן לקבל חזרה את המהגרים שלהן מאירופה.

מובן מאליו שזוהי משימה עצומה ומורכבת. אף שלאיחוד האירופי היו חמש שנים להתחיל בה, הוא לא יכול להצביע על הישגים כלשהם. אוזלת ידו הפקירה אותו בידי תרחישים שעליהם אין לו שליטה - כמו מלחמות ורעב - או בידי מנהיגים כמו ארדואן. קונפדרציה שאינה מסוגלת לפקח על גבולותיה ואינה יכולה ללכד את שורותיה, היא גוף חסר אמינות שיתמוטט לבסוף. אם האיחוד האירופי רוצה להימנע מגורל זה - מוטב שיתחיל להפשיל שרוולים.

לכתבה המלאה של סוכנות הידיעות בלומברג

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ