אירופה סגרה את שעריה בשל איום הקורונה, והותירה רבבות פליטים לבד לגורלם

ארגוני זכויות אדם מזהירים כי התפשטות הנגיף מסכנת את מחנות הפליטים ביוון, בבוסניה ובצרפת - שעלולים להפוך למוקדי התפרצות חדשים. תושב מחנה פליטים: "התנאים פה לא בשליטתנו, החלטנו לפעול ולעשות מה שאנחנו יכולים"

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אשה במחנה הפליטים מוריה באי לסבוס ביוון, בשבוע שעבר
אשה במחנה הפליטים מוריה באי לסבוס ביוון, בשבוע שעבר. כ-20 אלף איש חיים בשטח שנועד להכיל כ-3,000 בלבדצילום: AP Photo/Aggelos Barai
לוגו גרדיאן
גרדיאן

ארגונים המסייעים לפליטים באירופה הביעו בימים האחרונים חשש מהשלכות משבר הקורונה על מצבם של ההמונים המתדפקים על דלתות היבשת, המצטופפים במחנות הפליטים שבהם התנאים ירודים. זאת, ברקע החלטת האיחוד האירופי על סגירת גבולותיו בפני זרים, וכן הטלת סגר פנימי בשטחן של כמה מהמדינות החברות, בהן איטליה, צרפת וספרד.

בסוף פברואר, בד בבד עם התפשטות הנגיף לשטחה של אירופה, פתחה טורקיה את השערים לאירופה, בגבולה עם יוון, בפני פליטים רבים, בהם גם פליטים סורים, כשברקע ההסלמה בלחימה בינה לבין צבאו של הנשיא בשאר אסד. כחלק מהמאמצים למנוע ממשבר הפליטים להחריף בתקופה זו, מנהיגים באירופה מקיימים שיחות עם נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, על העברה של מיליארדי אירו לקליטת פליטים בתחומי ארצו. 

אולם, נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR) וכן ארגון ההגירה העולמי (IOM) - הפועל אף הוא תחת האומות המאוחדות - הודיעו אתמול כי הם ישהו את פעילותם ליישוב מחדש של פליטים, בשל המשבר הבריאותי. בהודעה משותפת מסרו שני הארגונים כי מדובר בצעד זמני וכי "הוא יישאר בתוקף ככל שיהיה בכך צורך". במצב שבו מדינות רבות כבר סגרו את גבולותיהן בפני זרים והקפיאו את התוכניות שלהן לקליטת פליטים, לא נותרה ברירה לשני הארגונים אלא להשהות את פעילותם. בהודעה המשותפת הודגשו הסכנות שבחשיפת פליטים לנגיף עם הגעתם למדינות חדשות.

טורקיה קיבלה בשנים האחרונות כשלושה מיליארד אירו (כ-12 מיליארד שקלים), מתוך שישה מיליארד שהובטחו לה בהסכם שנועד לסיים את משבר הפליטים של 2015. גם אז הגיעו לשעריה של אירופה מיליוני בני אדם שנעקרו מבתיהם בסוריה, ברקע מלחמת האזרחים במדינה שנכנסה לאחרונה לשנתה העשירית.

שלשום שוחחו נשיא צרפת עמנואל מקרון, ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון וקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל עם ארדואן, ודנו בהמשך העברת הסיוע לאנקרה להמשך קליטת הפליטים. בשיחת וידאו שארכה כשעה ורבע, הועלו הצעות להסכם פליטים נוסף עם טורקיה, וכן הצעות חדשות לריסון הלחימה במחוז אידליב שבצפון סוריה - שם מעניקה רוסיה גיבוי אווירי לכוחותיה של דמשק.

יוון, שכנתה של טורקיה, השהתה את חלוקת אשרות השהייה בתחומה למשך חודש - בגיבוי האיחוד האירופי. מוסדות האיחוד אף הציעו להעביר תשלומים נרחבים במזומן לפליטים השוהים במחנות ביוון, בתמורה לכך שישובו לטורקיה. לפי הערכות האו"ם כ-13 אלף פליטים נמצאים עתה במחנות במחוז אדירנה בטורקיה, בקרבת הגבול עם יוון ובולגריה וממתינים להיכנס לתחומי האיחוד האירופי. אתמול סגרה אנקרה את מעברי הגבול עם שתי שכנותיה לכניסת מבקרים ויציאתם - אך הותירה את המשך העברת הסחורות דרכם.

ברקע המגעים עם טורקיה, באיחוד אף מפעילים לחצים על אתונה להפחית את הצפיפות במחנות הפליטים - מחשש שיהפכו למוקד התפרצות נוסף של נגיף הקורונה. נציבת זכויות האדם במועצה האירופית, דוניה מיאטוביץ', קראה לממשלת יוון להגביר את מאמציה בתחום בעקבות מותה בתחילת השבוע של ילדה בת שש בשריפה במחנה הפליטים מוריה באי לסבוס, שם מצטופפים כ-20 אלף בני אדם בשטח שתוכנן להכיל כ-3,000 בלבד. "על הרשויות ביוון לפעול באופן מיידי למנוע טרגדיות נוספות ולהפחית במהרה את הצפיפות במחנות שבאיים", כתבה מיאטוביץ' בחשבון הטוויטר שלה ביום שלישי. 

מצב התברואה במחנות הפליטים ביוון ירוד, וכמעט שאין בהם גישה למים זורמים. בשל הצפיפות, המקלחות והשירותים במחנות נסתמים באופן תדיר. בשבוע שעבר התגלתה חולה ראשונה בקורונה בלסבוס - בעיר פלומרי שנמצאת במרחק כ-20 ק"מ ממחנה מוריה הנוגע לשמצה. טרם ידוע על חולים נוספים באי, אך המודעות לסכנות התפשטות הנגיף גבוהה.

מסכות הגנה מאולתרות, מתקני חיטוי על העצים

בהיעדר סיוע של הרשויות ביוון, תושבי המחנות - ואנשי הארגונים המסייעים להם - מוצאים פתרונות משלהם להתמודדות עם נגיף הקורונה. "התנאים פה אינם בשליטתנו אז החלטנו לפעול ולעשות מה שאנחנו יכולים", סיפר דין מוחמד עליזאדה, אזרח אפגניסטאן בן 30 השוהה במחנה. יחד עם שוהים נוספים, עליזאדה הקים צוות להעלאת מודעות לסכנות ההדבקה. "הדבר היחיד שניתן לעשות מול הנגיף הוא להגביר מודעות ולחלק לאנשים הנחיות", הוסיף. הצוות מונה כ-50 חברים, ולצדו של עליזאדה הוא מכיל פליטים מסוריה, מאריתריאה, מקונגו וכן מאפגניסטאן. הם עוברים בין קבוצות של מי שהגיעו מאותן ארצות כמוהם ומסבירים להם בשפתם על ההנחיות למאבק בהתפשטות הנגיף.

בשל הביקוש הגבוה ישנו מחסור במסכות רפואיות להתגוננות בעיירות הסמוכות למחנה, אך הפליטים מיהרו למצוא פתרון משלהם. ארבע נשים אפגניות התנדבו לתפור מסכות מכותנה ולחלקן לשוהים במוריה. ארגון המסייע לפליטים ופועל בלסבוס סיפק להן מכונות תפירה ששימשו בעבר במיזם מקומי אחר. "תוך שש שעות סיימנו להקים הכל", סיפר איש הארגון, מיכאליס אביאלוטיס, על "מפעל" המסכות שהוקם ביום שישי האחרון. "אחת הנשים היתה חייטת בקאבול והתנדבה לפקח על הייצור", הוסיף.

ביומן הראשון לעבודה, ארבע הנשים ייצרו כ-500 מסכות, מגלילי בד שנקנו בחנויות בקרבת המחנה. המסכות יחולקו בחינם לשוהים במוריה, כאשר מי שהראו תסמינים של מחלת הריאות שלה גורם הנגיף או דיווחו כי אינם חשים בטוב יזכו לעדיפות בקבלתן. במקרה הצורך, ניתן להרתיח את המסכות על מנת להשתמש בהן מחדש. אביאלוטיס העריך כי עד כה יוצרו כ-1,500 מסכות במפעל, שלדבריו פועל לפי ההנחיות למניעת הדבקה בנגיף הקורונה - לרבות "ריחוק חברתי".

גם השוהים במחנה הפליטים באי סאמוס סובלים מצפיפות - קרוב ל-7,500 בני אדם חיים במקום, בשטח שיועד להכיל כ-650 בלבד. 400 מתוכם הם ילדים שהגיעו ללא ליווי אדם מבוגר לאי, ורבים מהם סובלים ממחלות עור כמו סקביאס בשל תנאי התברואה הירודים. ארגון סיוע הולנדי הפועל במקום החל להרכיב מתקנים לחיטוי ידיים על עצי זית במקום כדי לעודד את השוהים להקפיד על כללי היגיינה נוכח התפשטות נגיף הקורונה.

ג'וליה צ'יקולי, מייסדת שותפה של ארגון המפעיל מרכז חינוכי לילדים במחנה נוסף באי, סיפרה כי אנשי הצוות מסבירים על הנגיף ועל דרכי מניעתו. הילדים אף ציירו כרזות של שטיפת ידיים ופעולות נוספות הקשורות לשמירה על היגיינה, כחלק מההסברה. "מרביתנו הגענו מאיטליה ולקחנו מאוד ברצינות את העלאת המודעות לנגיף, עוד לפני שהתחילו לאבחן חולים ביוון", הוסיפה צ'יקולי. בשבוע שעבר נאלץ המרכז לילדים לסגור את שעריו, אך לדבריה הילדים הספיקו ללמוד כיצד לברך זה את זה בלחיצת מרפקים או באמצעות "כיף" עם כפות הרגליים".

"האנשים פה סובלים גם כך ממחלות ריאות, בשל השהות בחוץ, העייפות והקור. ובוודאי שאין להם שום דרך להיכנס לבידוד ביתי, אם יצטרכו"

קלייר מוסלי, מנהלת ארגון סיוע לפליטים בקאלה

ביום שלישי השבוע קראו ארגוני סיוע העובדים עם פליטים לממשלות יוון וצרפת לפעול לסיוע לאוכלוסיות המחנות, ובייחוד לקבוצות הילדים שנעקרו מארצותיהם ללא בני משפחה. במכתב שנשלח לבכירים באיחוד האירופי ובאתונה, הזהירו הארגונים כי אין כל תיעוד של שהיית הילדים האלו במחנות ולכן הם חשופים לסכנה. בנוסף, הארגונים ביקשו לקבל מידע על צעדים לבלימת התפשטות נגיף הקורונה באזור המחנות, וכאלה שישפיעו על הפליטים בכלל. לצד הקריאה להבטחת הסיוע בקליטת פליטים והפסקת גירושם ממדינות באירופה, בארגונים הזהירו כי התפשטות הנגיף מביאה לכך שפחות ופחות אנשים מתנדבים להצטרף לשורותיהם.

בצרפת, קבוצה של 24 ארגוני זכויות אדם קראו לממשלה לנקוט צעדים דחופים לסיוע לשוהים במחנות הפליטים במדינה, בייחוד בערים קאלה וגרנד-סינת. "מצבם של העקורים הוא בלתי מתקבל על הדעת: היעדר קורת גג, קור ולחות קיצוניים, מתח נפשי, עייפות, צפיפות באוהלים גדולים, תנאי תברואה מזעזעים", כתבו הארגונים במכתב שנשלח גם לראשי הערים הללו. 

קלייר מוסלי, מנהלת ארגון המסייע לפליטים בקאלה, הביעה חשש כי התפרצות נגיף הקורונה במחנות תהיה הרת אסון ותפגע באוכלוסייה שגם כך נמצאת בסיכון גבוה. לדבריה, כאלף בני אדם שוהים באזור קאלה וכ-2,000 נוספים חיים לאורך החוף מול דנקירק. "אנחנו דואגים מאוד, הרבה אנשים פה סובלים מבריאות ירודה ונאלצים לחיות תחת כיפת השמיים. הם סובלים גם כך ממחלות ריאות, בשל השהות בחוץ, העייפות והקור. ובוודאי שאין להם שום דרך להיכנס לבידוד ביתי, אם יצטרכו".

גם בוסניה מתמודדת עם מצוקה גוברת של פליטים, ולפי נתוני נציבות האו"ם לפליטים, כ-7,000 פליטים חיים בשטחה. גם במחנות פליטים לאורך הגבול עם קרואטיה שוהה אוכלוסייה גדולה של פליטים, המצטופפים במבנים נטושים כמו תחנות רכבת ובנייני מגורים ישנים. שלג כבד שירד באזור בדצמבר ובינואר החריף את המצב במחנות אלו, שהשוהים בהם נאלצים להתמודד ללא חשמל, חימום או מים לשתייה.

המשבר בגבול יוון-טורקיה עלול להביא לכך שאלפים נוספים יגיעו למדינה הבלקנית, הנחלקת בין שתי יישויות אוטונומיות - הפדרציה של בוסניה והרצגובינה, ורפובליקת סרפסקה. ביום שני הכריזה הפדרציה על מצב חירום, על מנת להחיל תקנות חירום לבלימת התפשטות נגיף הקורונה. עד כה אובחנו 24 חולים בנגיף בבוסניה, מהם 20 בשטחה של סרפסקה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ