תגובה מאוחרת, מסרים סותרים ונשיא מרוחק. הקרב הבא של ממשלת צרפת יהיה על אמון הציבור

במשך שנים שילמו הצרפתים מסים בשיעור שנחשב לאחד הגבוהים בעולם וביטאו בכך את אמונם בשלטון. אלא שהאופן שבו מקרון ואנשיו טיפלו בווירוס מעורר ביקורת קשה בציבור ומערער את יחסי האמון בין האזרחים לממשלה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עובד בבית קפה בסו, השבוע
עובד בבית קפה בסו, השבועצילום: ANDREA MANTOVANI / NYT
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

מאהא רמבוסק נאבקה בניסיון להדק את המסכה שגלשה מתחת לאפה, מבלי להפיל את שני הבגטים שהיו תחובים מתחת לזרועה. היא אלתרה את המסכה הזו זמן קצר לאחר פרסום הצו העירוני המחייב את תושבי העיר סו לעטות מסכות מחוץ לבית, אך סיפרה שהתבלבלה לגמרי כשהממשלה ביטלה את הצו תוך יומיים. "אני לא יודעת מה ההנחיות המעודכנות, ואין לי לאן לפנות כדי לקבל תשובות", סיפרה.

הצו שהוכרז בפרבר האמיד, המצוי דרומית לפריז, היה רק יוזמה מקומית אחת מני רבות שאתגרו את הדרך שבה הממשלה הצרפתית טיפלה בהתפרצות נגיף הקורונה. במקביל הן גם ערערו את האמון בממשלה המרכזית, עקרון יסוד בחברה הצרפתית.

בפרפיניאן, חולי הקורונה הועברו למלון. עיריית מרסיי ערכה בדיקות נרחבות בקרב תושבים חולים ובריאים כאחד, על אף שהממשלה הורתה לבדוק רק חולים במצב קשה. עיריית פריז הידקה את הסגר הכללי ואסרה על ריצה גם בשעות היום.

שוטרים אוכפים את הנחיות הריחוק החברתי בפריז, בחודש שעברצילום: ANDREA MANTOVANI / NYT

מערכת הבריאות הצרפתית המהוללת מנעה אמנם אסון נרחב יותר, אך מספר המתים במדינה עומד כעת על 25,531, רביעי בעולם אחרי ארה"ב, איטליה וספרד. רבים טוענים שהממשלה כשלה בחיזוי היקף המגפה ועוצמתה.

הכישלון הזה, לצד המחסור במסכות ובערכות בדיקה שהיה גם הוא תוצאה מהפער בין מדיניות הממשלה למדיניות המחוזות והערים במדינה, הוביל להתפשטות מהירה ומוקדמת של הנגיף בצרפת, ואילץ את הממשלה להטיל את אחד הסגרים המחמירים ביותר בעולם.

ראש הממשלה אדואר פיליפ הודיע ביום שני על מתווה לפתיחה הדרגתית של הפעילות העסקית במדינה החל ב–11 במאי. בשלב הראשון ייפתחו בתי הספר והעסקים, ללא מסעדות או בתי קפה. פיליפ קרא לחברות להורות לעובדיהן לעבוד מהבית, והבטיח שמסכות וערכות בדיקה יהיו זמינים ככל שיידרש.

רחוב בסו, השבועצילום: Andrea Mantovani / NYT

אך בשלב זה לא ברור אם הצעדים האלה יצליחו לעצור את הירידה הבולטת באמון הציבורי בממשלה. "האמון בממשלה נשחק מאז שהמדינה לא מצליחה להבטיח את ביטחון התושבים", אמר פיליפ לוראן, ראש עיריית סו, שמכהן גם כמזכיר הכללי של אגודת ראשי העיריות בצרפת.

לא מוכנים ללמוד מאחרים

עד כה הגישו לפחות עשרה אזרחים וארגונים רפואיים תביעות לבית המשפט לצדק, גוף מיוחד המטפל בתלונות על טיפול ממשלתי כושל. כמה מהבכירים הואשמו בכך שנמנעו בכוונה מנקיטת הצעדים המתאימים נגד הנגיף וסיכנו בכך חיי אדם.

כישלונה של הממשלה בעצירת המגפה בתחילתה חותר תחת חוזה חברתי חשוב בין המדינה לבין העם, אמר ההיסטוריון פייר ורמרן. "המסים והוצאות המדינה אצלנו הם מהגבוהים ביותר בעולם, והעם הצרפתי מקבל את זה כי המדינה מבטיחה להגן עליו", אמר ורמרן המלמד בסורבון.

גדות נהר הסן ריקות מאדם, בשבוע שעברצילום: Dmitry Kostyukov / NYT

מתנגדי הממשלה טוענים כי כישלונה נובע, לפחות בחלקו, מהריכוזיות של הנשיא עמנואל מקרון. בתחילת המשבר גברה הפופולריות של הנשיא, אך ככל שהוא נמשך היא הלכה והתפוגגה. באחד הסקרים האחרונים, כ–60% מהנשאלים תיארו אותו כ"נשיא רע". סקר אחר הצביע על ירידה באמון הציבורי ביכולת של הממשלה לנהל את המשבר, מ–55% ל–39% תוך חודש.

מקרון, המחזיק בתדמית של נשיא מרוחק וקשוח, הכעיס צרפתים רבים כשהאשים אותם על שלא כיבדו את הוראות הריחוק החברתי כשהצביעו בבחירות לרשויות המקומיות, שהוא עצמו אישר לערוך. הוא גם נחשב לאחראי למסרים המנוגדים בעניין המסכות.

מערכת הבריאות הצרפתית האיתנה בדרך כלל הצליחה לטפל בחולים ולמנוע אסון כמו זה שנראה באיטליה. הממשלה גייסה רכבות מהירות להעברת מאות נוסעים כדי להקל על בתי החולים העמוסים בפריפריה, והוציאה עשרות מיליארדי אירו לתמיכה בעסקים ובכך מנעה פגיעה כלכלית קשה יותר.

עוברי אורח בפריז, בחודש שעברצילום: Christophe Ena/אי־פי

אך ההתרסה נגד השלטון המרכזי, כמו זאת שבאה לידי ביטוי בהוראה בסו לחבוש מסכות, נענתה בנזיפות קשות. שר הפנים גינה את ההוראה, שאותה כינה "פגיעה בחירויות הבסיסיות", ומועצת המדינה — בית המשפט האדמיניסטרטיבי העליון — ביטל אותה. כתוצאה מכך, עיריית ניס שעמדה לפרסם צו המחייב לחבוש מסכות, חזרה בה מכוונתה.

מתנגדי הממשלה אומרים שבלימת כל התנגדות היא סימן לחולשתו של משטר, שנאלץ לנקוט עמדה מתגוננת לאחר שנכשל בהבנת הסכנה בתחילתה. גם לאחר שהמגפה התפשטה במדינות אסיה, התעקשו מקרון ורעייתו בריג'יט לבקר בתיאטרון ב–6 במארס כדי לעודד אנשים לצאת מבתיהם. 11 ימים לאחר מכן, מקרון הודיע על עוצר בנאום שנשא.

בראיון שנתן לאחרונה לעיתון "לה פואה" הודה מקרון שלצרפת נודע על המגפה בסין כבר בתחילת ינואר. ב–24 בינואר נרשמו מקרי הקורונה הראשונים בצרפת. מדינות אסיאתיות הקרובות למוקד המגפה בסין — כמו טייוואן ודרום קוריאה — הגיבו במהירות בעזרת מעקב אחרי אי שמירת ריחוק ועריכת בדיקות, אך צרפת לא נעזרה בניסיונן.

"צרפת אינה יכולה להשוות את עצמה לדרום קוריאה או לטייוואן. היא מוכנה להשוות את עצמה רק למעצמה גדולה אחרת", אמר ז'אן ז'אק רוש, מומחה למדיניות חוץ צרפתית באוניברסיטת פריז. "התחושה שהיא נאלצת להשוות את עצמה למדינות שאינן מעצמות, היא מבחינות רבות בלתי נסבלת עבורה".

לכתבה של נורימיטסו אונישי וקונסטאן מהיי בניו יורק טיימס

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ