הצרפתים לא אהבו את מקרון היהיר לפני הקורונה. הם שונאים אותו יותר אחרי שבלם את הנגיף

ניהול משבר הקורונה על ידי נשיא צרפת זכה להערכה ממנהיגים ומומחים בעולם, אבל הצרפתים לא שוכחים לו את המחסור הראשוני במסכות ומעדיפים לברך את ראש הממשלה שלו על סגר מוצלח. "אני חושב שהם לעולם לא יהיו מרוצים", אמר סוציולוג

מקרון בסיור במפעל בצפון צרפת, לפני כשבועיים
מקרון בסיור במפעל בצפון צרפת, לפני כשבועייםצילום: Ludovic Marin/אי־פי
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

ממשלתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון הצליחה להתמודד עם משבר הקורונה בהצלחה יחסית. התפשטות הנגיף נבלמה, גל פיטורים עצום נמנע, משכורותיהם של המובטלים גדלו ושיעור התמותה ממחלת הריאות לה גורם הווירוס הוא כמעט הנמוך ביותר באירופה, שני רק לזה שבגרמניה. את ההצלחה יש לייחס להוראותיו של מקרון, שפתח בסגר קפדני בן כמעט חודשיים. אלא שהצרפתים נוטרים לו טינה כעת יותר מתמיד.

בצרפת, הציפיות שנתלות במנהיגים תמיד גבוהות מאוד. מקרון לא חריג. למעשה, לא פעם נדמה שככל שמצב המדינה טוב יותר, כך הצרפתים בזים יותר לנשיאם. דפוס ההתנהגות הזה קיים מאז שמקרון נכנס לתפקידו ב–2017, ומצליח להעיב על הקדנציה שלו העומדת להסתיים בעוד שנתיים.

לזכותו של מקרון נזקפים הישגים לא מעטים. הוא הצליח להקטין את שיעור האבטלה ויצר מקומות עבודה חדשים, אבל הצרפתים כועסים משום שביטל כמה מההגנות על העובדים. הוא ביצע רפורמה במערכת הפנסיות המבולגנת, והצליח להתגבר על שביתות שנערכו במשך חודשים על ידי איגודי עובדים ממורמרים ועל אי האמון של האזרחים שלא האמינו לכוונותיו.

עובדי רפואה מפגינים בפריז, בשבוע שעברצילום: Francois Mori/אי־פי

בסוף החודש שעבר, כשהצרפתים חגגו את סוף הסגר ופתיחת בתי הקפה והמסעדות, הנגיף רק חיזק את הפרדוקס ביחסיו הלא קלים של הנשיא עם אזרחיו. "היציאה מהבידוד מתנהלת יפה", אמר אוליבייה גאלאן, סוציולוג מהמרכז הלאומי למחקר מדעי. "אבל לא נראה שהצרפתים מרוצים. אני חושב שהם לעולם לא יהיו מרוצים".

"חוסר אמון הוא אלמנט מבני יציב ומבוסס היטב בחברה הצרפתית", כתב גאלאן במאמר שפרסם לאחרונה באתר המדעי Telos.

עוברי אורח בפריז, בסוף השבועצילום: AFP

ז'אן פרנסואה דלפְרֶסי, מומחה באימונולוגיה וראש המועצה המדעית הממשלתית,  הכריז ביום שישי בראיון לתחנת רדיו צרפתית כי המגפה "תחת שליטה". אך הצרפתים, הרבה יותר משאר שכניהם, שופטים בקשיחות את ביצועי הממשלה בתגובה למשבר הבריאותי.

בממוצע, דעתם של יותר ממחצית מאזרחי אירופה מחוץ לצרפת חיובית לגבי ביצועי ממשלותיהם בהקשר לנגיף, אפילו במדינות שנפגעו ממנו בצורה משמעותית. אך בצרפת 66% מהאזרחים מתייחסים בשלילה לביצועי הממשלה, לפי סקר שנערך לאחרונה על ידי העיתון "לה פיגארו".

לאחרונה, כשנשאל בטלוויזיה הצרפתית מה הסיבה לחוסר הפופולריות שלו, מקרון התאבן ונראה חסר סבלנות. "אני לא יושב סתם ומרחם על עצמי", אמר. "אני מביט קדימה". בהמשך אמר, "במשך עשרות שנים ידעה המדינה הזאת ספקות ופילוגים. אני לא מאמין בנסים. צרפת החשדנית ממשיכה להתקיים. היא לא השתנתה".

המנצח הגדול

הערכת הצרפתים על ההצלחה הממשלתית בטיפול בקורונה נזקפת כולה לטובת ראש הממשלה, אדואר פיליפ. בשבוע שעבר סיכם את תוצאות הסגר ואמר שמדובר ב"בשורות טובות". 60% אמרו שהוא משכנע, לפי סקר שנערך על ידי חברת הסקרים העצמאית אודוקסה בעבור העיתון "לה פיגארו" ותחנת הרדיו "פראנס אינפו".

עובדי תעשיית התרבות מפגינים בפריז, בסוף השבועצילום: AFP

כאות להתחזקות מעמדו הפוליטי, תמונתו של פיליפ הופיעה בשבוע שעבר בעמוד הראשון של השבועון הפופולרי L'Obs, תחת הכותרת "האיש הקשוח". בטקסט הנלווה שאלו המחברים, "האם יוכל מקרון להסתדר ללא אדואר פיליפ?", והעלו את ההשערה כי מיד בתום המשבר, מקרון ידיח את ראש הממשלה שגזל ממנו את אור הזרקורים.

בצרפת הנשיא מחליט, והאומה הולכת בעקבותיו. אך המחיר לכך הוא גם האחריות המלאה שעליו לקחת, הכוללת גם אחריות על המחסור הראשוני במסכות, בו הממשלה לא הודתה תחילה

בפועל, ההחלטות שהתקבלו היו צעדיו של מקרון. כזו היא הדרך הצרפתית: הנשיא מחליט, והאומה הולכת בעקבותיו. אך המחיר לכך הוא גם האחריות המלאה שעליו לקחת, הכוללת גם אחריות על המחסור הראשוני במסכות, בו הממשלה לא הודתה תחילה. הפרשה הסעירה את התקשורת הצרפתית במשך שבועות, אך נשכחה מאז.

"הדבר המרגיז ביותר הוא הידיעה ששיקרו לנו", אמרה מארי באלאריל, מדריכה לעבודה סוציאלית בת 27 באחת מאוניברסיטאות פריז, שהתייחסה לסירוב הממשלה להודות כי במדינה היה מחסור במסכות.

תושבים ליד הנהר בפריז, בחודש שעברצילום: AFP

הנשיא הגן בתוקף על מעשיו. "בואו נדבר בכנות", אמר לאחרונה בראיון טלוויזיוני. "בתחילת מארס, אף אחד לא דיבר על מסכות. וכשהבטתי מסביב, אף אחד לא היה מוכן לעטות אותן. אף אחד".

יהיר ואוטוריטרי

שיעור התמותה מהמגפה לנפש בצרפת גבוה יותר מאשר בארה"ב, שבה מתו יותר ממאה אלף אנשים. אך צפיפות האוכלוסייה — שהיא משתנה חשוב ביותר במגפה — גדולה בצרפת יותר מפי שלושה מאשר בארה"ב. עקומות האשפוז והמוות צנחו בצורה חדה מאז השבוע השני של אפריל. בניגוד לציבור, מומחים ופוליטיקאים נתנו לממשלה ציונים טובים.

גיום שִיש, חבר פרלמנט שפרש לאחרונה ממפלגתו של מקרון — סימן נוסף לירידה בפופולריות של הנשיא — אמר כי פעולות הממשלה היו משמעותיות מאוד. "כעת הן נראות הגיוניות", אמר. "אני חושב שההחלטות שהממשלה קיבלה היו אופטימליות".

מקרון במסיבת עיתונאים בפריז, בחודש שעברצילום: POOL/רויטרס

עם זאת, הוא הצטרף ל–13 חברי פרלמנט שפרשו במאי ממפלגת השלטון וביטלו בכך את הרוב שלה, מכה סמלית שפורשה על ידי רבים בתקשורת הצרפתית כאות מבשר רעות לעתידו של מקרון.

יותר ממחצית מהצרפתים מרוצים מתוכנית הממשלה הצרפתית לפתוח מחדש את המדינה, אך הם אינם מרוצים ממקרון — רק 30%–40% אמרו שהצליח להתמודד עם המגפה. בסקר אחר של "לה פיגארו" ענו 62% מהנשאלים כי התנהגותו של מקרון "יהירה" ו"אוטוריטרית".

מבחינות רבות, מקרון הוא האויב הגרוע ביותר של עצמו. סגנונו תקיף ונאומיו במהלך המשבר היו ארוכים וספרותיים, סימן ההיכר שלו. בתחילה הוא גער בצרפתים על שנעדרה מהם "תחושת אחריות", אך לאחר מכן שיבח אותם על המשמעת שלהם.

לאחרונה הוא נראה בטלוויזיה בפגישת וידאו עם קבוצה של שפים בכירים, שנראו אומללים מאוד. השפים — שביניהם היו כמה מהשמות המפורסמים ביותר בקולינריה הצרפתית, כולל אלן דוקאס — לא הסתירו את תסכולם מהעובדה שנאסר עליהם לפתוח את המסעדות שלהם בתקופת הסגר. "אנחנו חוששים לגורלן של כמחצית מהמסעדות שלנו", אמר דוקאס.

מקרון לא התרשם. הוא חייך חיוך קל והטיף מוסר לשפים. "אני אוהב חופש בדיוק כמוכם, אבל עליכם לזכור שטוב לממש את החירות הזאת במדינה כמו צרפת. טוב לחיות במדינה שבה יש שלטון חזק". הוא הוסיף בהדגשה: "יש מדינות שבהן השלטונות מאכזבים את התושבים".

לכתבה של אדם נוסיטר בניו יורק טיימס

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ