בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צרפתים רואים ובלתי נראים

המוסלמים בצרפת חשים יותר ויותר מנוכרים. נסר אל-דין חיידרי, אימאם לשעבר ופוליטיקאי, תוקף את המועמדים לנשיאות וקורא להתייחס לבעיות הצעירים בשכונות העוני

5תגובות

נסר אל-דין חיידרי, בן34, מוסלמי, שחור ואימאם לשעבר, יודע שהוא ורבים אחרים שדומים לו, אינם קהל יעד בשביל המועמדים בבחירות לנשיאות בצרפת. עם זאת, הוא מלא זעם על כך שאותם המועמדים לא רק שמתעלמים מהמצביעים בפרברים העניים במדינה, אלא גם משתמשים בהם כדי להעצים שסעים חברתיים ולהפחיד את הציבור. "הפרברים נעדרים לחלוטין ממסע הבחירות של המועמדים", אומר חיידרי. "איש לא רוצה לדבר עליהם".

חיידרי, חבר במפלגה הסוציאליסטית, נולד בצרפת להורים שהיגרו מאיי קומורו שממזרח לאפריקה. הוא נחשב לסיפור הצלחה ומכהן כסגן ראש עיר האחראי לענייני נוער וספורט ברבעים הראשון והשביעי של העיר הגדולה מרסיי שבדרום צרפת.

ואולם, לדבריו, אפילו פרנסואה הולנד, המועמד מטעם מפלגתו לנשיאות, מדבר במושגים מופשטים וכלליים מאוד בשעה שהוא נואם על רב-תרבותיות, שוויון והקצאת משאבים ליצירת מקומות עבודה ושיפור החינוך. "השיח הפוליטי בכללותו נכשל ביחסו כלפי האיסלאם. הוא מנותק מהמציאות".

חיידרי מתרעם על כך שהולנד מציע שאם ייבחר, ידאג כי בממשלתו יתווסף תפקיד שר או שרה לענייני נשים, אולם הוא אינו מציע שר לענייני ערבים. "אנחנו זקוקים לשר שיתמקד בשאלות של שוויון ויפעל למגר את האפליה".

בכל הנוגע לנשיא ניקולא סרקוזי או חברי החזית הלאומית שבימין הקיצוני, טוען חיידרי כי במסע הבחירות שלהם הם מתמקדים בפילוג החברה ובמציאת שעיר לעזאזל. "הם יוצאים נגד הרעלות שמכסות את הפנים, אולם זה לא העניין המרכזי. הם מעלים סוגיה זו כדי ליצור מתח בחברה ולהראות לאזרחים שהם יודעים כיצד 'לטפל' במוסלמים".

אוצר המלים שמאפיין את השיח הפוליטי הפך לקיצוני במיוחד בעקבות רציחתם בחודש שעבר של שבעה בני אדם בפיגועי הירי בטולוז. ב-11 וב-15 במארס הרג מוחמד מראח, מוסלמי, בן 23, שטען שקיבל את השראתו מאל קאעדה, שלושה חיילים צרפתים. ב-19 במארס ירה מראח לעבר בית ספר יהודי בעיר והרג ארבעה בני אדם, רב ושלושה ילדים. בעקבות מקרי הרצח, ערכה משטרת צרפת גל מעצרים של קיצונים איסלאמים חשודים. לדברי סרקוזי, פשיטות המשטרה לא היו קשורות לאירועים בטולוז או לבחירות לנשיאות.

אפילו במרסיי, עיר שידועה בזכות סובלנותה, התלהטו הרוחות עקב ניסיון לבנות מסגד גדול, שבנייתו הופסקה בגלל מחלוקות פוליטיות, קשיי מימון ופילוג בקהילה המוסלמית. המוסלמים מהווים 30% מאוכלוסיית מרסיי, שמונה כ-850 אלף בני אדם, ושיעור הילודה בקרבם גדול מזה של התושבים הלא מוסלמים. לפי הערכות, שיעור המוסלמים בצרפת הוא 8%-9% מ-63 מיליון האזרחים במדינה.

"עיריית מרסיי אינה מעוניינת בהקמת מסגד גדול", אומר חיידרי. "העיר בעלת צביון נוצרי במהותה ונחשבת למעוז של החזית הלאומית. מי שמקבל החלטה לבנות את המסגד הגדול בצרפת בעיר השנייה בגודלה במדינה, מסתכן באיבוד חלק ניכר מקולות המצביעים. האנשים כאן רוצים איסלאם בלתי נראה. הם מעדיפים חדרי תפילה קטנים על פני מסגד גדול כקתדרלה".

לדבריו, "הפוליטיקה הצרפתית נוטה ימינה. מגמה זו מאפיינת לא רק את המרכז והימין, אלא גם את השמאל, והאיסלאם עומד במוקד. קל יותר לבנות מקדש בודהיסטי מאשר מסגד. הסיבה לכך היא שהקמת מסגד מיד מציפה את הבעיה של האיסלאם בצרפת". חיידרי מתייחס גם למקומם של המוסלמים ביחס למגמה זו. "המסגד לא ממש חשוב להם. הבעיות שמדאיגות אותם הן האבטלה, האפליה והחינוך. ילדים מוסלמים מסיימים את בית הספר ואינם כשירים לעבודה. כבר מלידתו נגזר על ילד מוסלמי להיות מודר מהחברה, זאת מכיוון שהוא גר בשכונת מצוקה ולא זוכה לחינוך ראוי", הוא מוסיף. "המוסלמים לכודים בגטאות, וכאן מתחיל חוסר הצדק".

הוויכוח הבלתי פוסק בשאלת האיסלאם בצרפת חידד בקרב מוסלמים רבים את זיקתם לזהותם הדתית והתרבותית, והגביר את תחושת הניכור שלהם מהחברה הלא מוסלמית. חוקר האיסלאם, ז'יל קפל, קבע בדו"ח שפרסם לאחרונה על שכונות המצוקה בצרפת כי יותר ויותר מוסלמים בצרפת מזדהים עם אמונתם הדתית ומתנתקים מהתרבות והחברה הצרפתית.

בעקבות המהומות בשנת 2005, שבהם הפגינו מוסלמים ומהגרים רבים בפרברי פאריס וערים אחרות במדינה, עלתה מצוקת הפרברים לראש סדר היום בבחירות לנשיאות שהתקיימו ב-2007. המנצח סרקוזי הבטיח "תוכנית מרשל" להבראת הפרברים ומינה את פדלה עמארה הפמיניסטית לשרה זוטרה בממשלתו. אולם, מרבית התוכניות הגדולות התפוגגו, בעיקר בגלל המשבר הכלכלי באירופה. עם זאת, השקיע סרקוזי יותר מ-30 מיליארד דולרים בפיתוח "אזורים אורבנים רגישים", והוא יכול לזקוף לזכותו את העובדה שלא התחוללו מהומות קשות מאז בחירתו, אף על פי ששיעור האבטלה באזורים אלה נסק ליותר מ-40%.

המסגד היה אמור להיבנות בצפון מרסיי, באתר שבו שכנה בעבר המשחטה העירונית ובסמוך לבית ספר ששייך לכנסייה. התושבים הלבנים העניים באזור, רבים מהם מלחים בגמלאות, שמחים שתוכנית הבנייה לא תצא ככל הנראה לפועל. "צריך לבנות משהו שייצור מקומות עבודה, לא מסגד", אומר בעליו של בית קפה מקומי. "במרחק חמש דקות מכאן ילדים משתמשים בסמים".

בהמשך הרחוב, מוחמד ג'מאט עובד במכולת של דודו. ג'מאט, בן 34, נולד בתוניסיה. הוא מחזיק ברישיון נהיגה על משאיות כבדות ונשיאת מטענים מסוכנים. הוא מספר כי בא הנה מאיטליה מפני שמרסיי היא עיר נמל, והיה בטוח שכאן ימצא בקלות עבודה כנהג משאית.

ג'מאט מתאר כמה וכמה מקרים, שבהם חבריו הלבנים, שהכשרתם פחותה משלו זכו במשרות והועדפו על פניו. לדבריו, הוא נדחה רק בגלל שמו המוסלמי, צבע עורו וכתובת מגוריו, ברובע שידוע כשכונת מהגרים ענייה.

"האנשים מסתכלים על הכתובת ואומרים: אנחנו לא מעסיקים אנשים משם", הוא מספר. "רבים מהם אומרים לי שיתקשרו, אבל אף אחד לא מתקשר בסוף". ג'מאט כועס. הוא מיואש וחש צער רב על כך שהוא מתבסס על דודו לפרנסתו. ואולם, אין לו ברירה. עליו להאכיל את שני ילדיו הקטנים. "גם הולנד לא ישנה את המצב", הוא אומר על המועמד לנשיאות.

הולנד העלה כמה הצעות, בעיקר בנאום שנשא במרסיי, שבו דיבר על יצירת מקומות עבודה חדשים ותוספת כוח אדם למשטרה. כסוציאליסט, חיידרי אומר שהוא מעדיף את הולנד. "אבל הוא יצטרך להזיע ולעשות יותר מאשר הבטחות כלליות", הדגיש.

תרגום: פרידה פרס-דניאלי

ניו יורק טיימס

ניו יורק טיימס


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו