בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יוצאים להצביע נגד הנשיא סרקוזי

הסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות צרפת לא צפוי להניב מנצח, אלא בעיקר להזכיר עד כמה מאוכזבים הצרפתים ממועמדי המפלגות הגדולות

14תגובות

הבחירות לנשיאות צרפת החלו הבוקר כסדרן, במערכה שתכריע את עתידה הפוליטי של המדינה לחמש השנים הבאות.הבחירות האלה הן משאל עם בעד או נגד סרקוזי”, אמר אתמול ל”הארץ” דני כהן־בנדיט, פעם “דני האדום” מהפגנות הסטודנטים של 68 ’ והיום נציג מפלגת הירוקים הצרפתית בפרלמנט האירופי, “הולנד יגבר עליו בסיבוב הראשון ובשני ייבחר”.

צרפת מתעוררת הבוקר לסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות. אין ספק שהטינה כלפי “סרקו” והסלידה מאישיותו וממדיניותו התזזיתית, הן לרעתו. “חמש שנים”, אמר אחד הקומיקאים הצרפתים השבוע, “היינו תקועים במעלית שלא זזה עם סרקו. עכשיו הדלת נפתחה. רוצים לצאת!”.

הבחירות היום לא צפויות להניב מנצח, ולפי כל ההערכות, הנשיא המכהן ניקולא סרקוזי והמועמד הסוציאליסטי פרנסואה הולנד ימשיכו לסיבוב השני שיתקיים ב– 6 במאי. הולנד הוביל לרוב בסקרים לקראת הסיבוב הראשון, אך בהפרש קטן. בסיבוב השני הוא עשוי לנצח בפער של יותר מ–10%. על המקום השלישי מתמודדים מועמדת הימין הקיצוני מרין לה־פן, ומועמד השמאל הקיצוני ז’אן לוק מלנשון. מספר שיא של צרפתים צפוי לא לבוא לקלפיות כלל.

רויטרס

שאט הנפש הזה הוא היפוכו הדרמטי של התקווה המשיחית כמעט שאפפה את אותו סרקו עצמו במסע הבחירות הקודם, ב– 2007.

”הצרפתים נוטים להשליך את יהבם על אדם ולטפח סביבו ציפיות מופרזות“, אומר כהן־בנדיט, מסביר כך את הכמיהה הפתטית למדי של רבים בשמאל ובמרכז, המתאבלים מרה על שדומיניק שטראוס־קאהן יצא מהמשחק (אחרי שנחשד בתקיפה מינית של חדרנית בניו יורק והסתבך בהאשמות הקשורות לרשת זנות).

”אין ספק ששטראוס־קאהן הוא אדם מוכשר מאוד, בעל ידע ויכולת מרשימים בתחום הכלכלי“, הוא אומר, ”אבל הגעגוע אליו הוא תעתוע. האפשרות שהוא יחזור לפוליטיקה לא קיימת. הוא לא קיים“.

צרפת בוחרת נשיא: סיקור נרחב

אבל הצרפתים, אומר כהן־בנדיט, מאוהבים בתעתועים ואוהבים לשגות באשליות מתוקות. ”הבחירות לנשיאות בצרפת זאת ממש מחלה. אנשים משתגעים. הם משליכים על המועמד שלהם תכונות דמיוניות, הופכים אותו לאליל. ברגעים כאלה נחשפת צרפת האמיתית - מונרכיה רפובליקאית, הסוגדת למנהיגיה עד שהיא מתאכזבת מהם ובועטת בהם בזעם“.

אי–פי

והאכזבה מסרקוזי אכן גדולה. לא שמישהו יודע בבירור אם מועמד הסוציאליסטים הולנד מסוגל לייצא מדיניות אחרת שתחלץ את צרפת מהבוץ הכלכלי שהיא נקלעה אליו, ולא שמישהו יודע בבירור מה היא בעצם המדיניות שהוא יוביל, אבל אפשר בהחלט להסכים עם כהן־בנדיט כשהוא אומר, בביטחון, שלא רק הכישלון האישי של סרקוזי יבעט אותו, כנראה, הביתה, אלא שהבחירה של הרוב בצרפת בשמאל מבטאת רצון לרסן את הקפיטליזם הפרוע שסרקוזי מייצג.

עליית ז'אן לוק מלאנשון והשמאל הקיצוני: בין נוסטלגיה לרצון במהפכה

ואם בשמאל מדובר, לכאורה כהן־בנדיט היה אמור להתפעל מתחיית ”השמאל של השמאל“, זה שמייצג ז‘אן לוק מלנשון, העומד בראש חזית השמאל. מלנשון, שזינק בזמן קצר מ– 5% תמיכה ל– 13% ויותר ברוב הסקרים, סוחף המונים נושאי דגלים אדומים, ממש, אומרים דובריו, כמו השמאל האמיתי של שנות השלושים בצרפת. ”לא ערכנו שום סקר משלנו“, אמר בסוף השבוע ארנו שמפרמייה־טריגנו, דוברו של מלנשון ומאנשי המפתח במסע הבחירות הסוער שלו, ”הצוות שלנו משופע בסוציולוגים ואנשי מדע המדינה, מומחים המכירים היטב את החברה הצרפתית לרבדיה השונים, ואיש מהם לא מאמין ביכולתם של הסקרים לנבא באמת את התוצאות. אנחנו רואים את השטח. ובשטח מתרחשת מהפכה“.

”לא, לא“, מוחה כהן־בנדיט. ”זאת לא מהפכה. זאת נוסטלגיה. בצרפת יש נוסטלגיה נואשת לשני דברים: קלוד פרנסואה (זמר פופ אהוד משנות השמונים שנהרג בתאונה ביתית בגיל 39 , א.ג .) ושנות השישים. מלנשון הוא הנוסטלגיה לדבר השני“. אם יש מישהו שמבין בענייני שנות השישים, הרי הוא כהן־בנדיט, והוא לא חוסך את שבטו מהמתגעגעים. ”זה כבר לא רלוונטי היום“, הוא אומר. ”ההתלהבות מהדגל האדום מייצרת עכשיו איזה סוציאליזם רפובליקאי־צרפתי אנטי אירופי משונה. בקיצור - תופעה לא אפשרית“.

למה, אם כן, אנשים נמשכים להריע למלנשון בכיכרות ותולים בו תקוות אדירות? כהן־בנדיט תולה את הכמיהה בעתות המשבר. ”זה אולי אכזרי לומר, אבל במשבר, אנשים מרגישים אבודים. חלקם הולך למרין לה־פן, אחרים למלנשון. שניהם כריזמטיים באותה מידה“. אלא שגם הוא מודע לתועלת שב“השמאלת השמאל“ על ידי מלנשון, מה ששמפרמיה־טריגנו מגדיר ”ההישג שכבר הושג“: ”אנחנו“, הוא אומר, ”נמנע מהולנד לסגור בלוק עם המרכז. ואת לה־פן כבר החלשנו“.

ייתכן, ועדיין לה־פן זוכה לתמיכה רחבה. גם מיהודים, ואפילו מאזרחי ישראל. כהן־בנדיט אומר על כך ביובש: ”למה שלא יהיו יהודים פשיסטים? גם יהודים יכולים, כמו כל אחד אחר“. ברור, אפוא, שהוא לא מתלהב מההתארגנויות הפוליטיות היהודיות היוצרות שדולות בתוך המפלגות הפוליטיות.
”באירופה מתנהל דיון סוער על ה‘קומינטוריזם‘ האיסלאמי (בדלנות קהילתי ת), איש לא מדבר על הבדלנות היהודית. אבל זוהי דרמה ממשית. הבעיה היא“, הוא מבהיר, ”שרוב הקהילות היהודיות באירופה מגדירות את עצמן לפני כל דבר אחר לנוכח העמדה הישראלית. זוהי הצלחה מסחררת של משרד החוץ הישראלי, ובעיה מוסרית ואזרחית ממשית“.

המצביעים הצרפתים־הישראלים: סצנה שוקקת ומועמד של החזית הלאומית

בישראל נרשמו יותר מ– 60 אלף בעלי זכות בחירה והם מצביעים ב– 17 קלפיות ברחבי המדינה. רובם הם צרפתים שעלו לישראל בשנים האחרונות. העניין האמיתי בקרב המצביעים הישראלים יהיה רק בבחירות לפרלמנט, שייערכו רק בתחילת יוני, אבל הרשת החברתית של בעלי האזרחות הכפולה רוחשת פעילות והתרגשות כבר עכשיו.

ב– 2012 ייבחרו, בפעם הראשונה בתולדות צרפת, נציגי ”המחוז השמיני“ שמחוץ לרפובליקה, מחוז הכולל את אזרחי צרפת החיים באיטליה, יוון, קפריסין, מלטה, ישראל, הוותיקן וסן־מרטין. החלק הישראלי של המחוז השמיני הוא הגדול ביותר. יש בו 78,748 בעלי זכות בחירה, שרובם נרשמו בפנקס הבוחרים על פי החוק המחייב זאת. זהו הישג משמעותי של הפעילים הפוליטיים בישראל, שהצליחו לגייס בוחרים פוטנציאליים רבים כל כך.

שבעה מתמודדים הציגו את מועמדותם לבחירות הכלליות, והם מייצגים את כל הקשת הפוליטית בצרפת, מהשמאל הרדיקלי (קורין רופ י) ועד - קשה להאמין - החזית הלאומית הימנית־קיצונית (מישל טורי, בן 31 , שאינו מוצא סתירה בין יהדותו וישראליותו לבין העקרונות שמייצגת מרין לה פ ן), וגם נציגה ממלכתית כמעט של המפלגה הסוציאליסטית, דפנה פוזננסקי.

כולם משלבים מעורבות בחברה ובפוליטיקה הצרפתית עם מחויבות לייצג את ישראל והעניין היהודי בצרפת. שילוב מרתק, יש אומרים בעייתי, ובכל מקרה, מעורר תסיסה עצומה בקרב הקהילה הפרנקופונית בישראל. משעמם כבר לא יהיה.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו