המערכה טרם הוכרעה

למרות שהתוצאות מעידות על מפלתו של סרקוזי, אין להקדים את המאוחר. במיוחד כשההצבעה משקפת בעיקר את הפחד לנוכח המשבר הכלכלי

אבירמה גולן
אבירמה גולן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אבירמה גולן
אבירמה גולן

לכאורה, תוצאות הבחירות שהוכרזו אתמול מסמנות את נצחונו של השמאל בצרפת, ואם לא את תבוסתו של הימין, לפחות את כישלונו של הנשיא היוצא, ניקולא סרקוזי. למעשה, דבר לא הוכרע.

על התוצאה המבלבלת הזאת העיד יותר מכל דווקא נאומו הנחרץ של מנהיג חזית השמאל, ז'אן-לוק מלנשון, שהצליח לקושש רק כ-11%. הרבה לעומת תחילת הקמפיין, כשניבאו לו 5%, ומעט לעומת אתמול, כשחלם על 15% ויותר. המאבק הקשה ביותר ניטש בינו לבין מרין לה פן, שהסקרים חזו לה לא יותר מ-15%, ולבסוף השיגה 18%.

התוצאות משקפות את האכזבה והפחד לנוכח המשבר הכלכלי, משמעותיות יותר מהחלוקה הולנד-סרקוזי. רוב המצביעים לשני המחנות הביעו בהצבעתם מחאה נגיד הנשיא המכהן, השיטה הפוליטית, הקשר הון-שלטון, גוש האירו ואירופה.

השאלה עתה היא מה יצביעו כל אלה בסיבוב השני. האם מצביעי השמאל ייענו לקריאתו הנרגשת של מלנשון ויתמכו בהולנד "בלי חשבונות, בלי מו"מ ובלי לבקש תמורה, העיקר למגר את שלטון סרקוזי ולרסק את ציר סרקו-מרקל"?

והאם כל מי שהצביעו לימין הקיצוני משנאת זרים, אנטישמיות, מפחד מאבטלה ומהתרסקות רשת הביטחון הסוציאלי והאישי יחזרו אל הקלפיות? ואם יחזרו, האם יתמכו בסרקוזי השנוא, או בהולנד, שמעתה ועד ה-6 במאי יתואר בימין כנגרר אחר שני "גורמי שמאל קיצוני מסוכן" (השניים שהתחייבו לתמוך בו, אווה ז'ולי ממפלגת אירופה הירוקה ומלנשון מחזית השמאל)? הדבר הברור היחיד - השבועיים הבאים יהיו מהסוערים ביותר בחיי הצרפתים בעידן הנוכחי.

פרנסואה הולנד מחויב הלילה בפאריסצילום: רויטרס

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב העדכונים והפרשנויות על המתרחש בעולם

מה שעוד ברור הוא שבבחירות הבאות רשתות הטלוויזיה כבר יתמרדו נגד החוק שאסר עליהן לפרסם את המדגם ברגע שהגיע לידיהן, והחזיק אותן באלם מגוחך עד 20:00 בדיוק. שעה וארבעים דקות התרוצצו המגישים בעצבנות פטפטנית באולפן המאוחד של הערוצים 2 ו-5, עברו בקצב רצחני מכתב שטח אחד לשני, וחזרו שוב ושוב על המידע החשוב שאסור להם לומר אף מלה.

אבל כיוון שהבחירות האלה, שהתחילו בשעמום והפכו בבת-אחת למפגן יצרי ושוקק חיים של אזרחות מעורבת, שברו את האקרנים. הצרפתים, שעד לפני כשבוע נראו כאילו שאט הנפש, החרדה והעייפות ירחיקו אותם מהקלפיות, נהרו אליהן בהמוניהם, חיכו בסבלנות בתור, והצביעו בהתלהבות ובגאווה או בזעם ובמחאה.

התוצאות פשטו כאש בשדה קוצים שעה וחצי קודם, ופני המגישים הסגירו אותן, בעיקר כשהמצלמות תיעדו ללא הרף את דלתו הסגורה של הנשיא היוצא סרקוזי מול ההמונים הצוהלים שהצטופפו מול לשכתו של הולנד, וקיפצו בעליזות אל האוהל הלבן שהקימו אוהדי מלנשון בכיכר סטלינגרד. היחידה שלא היה אפשר לפענח את פניה החתומות היתה מרין לה פן, אף שהיה ברור, מרמזים רבים, שהיא קצרה הצלחה מסחררת.

ואז, סוף-סוף, התגלגלו האפסים מימין לספרה 20, וההצגה הגדולה החלה: התוצאות נחשפו, ונציגי שני המחנות החלו להתקוטט. סגולן רויאל ואחרים מהשמאל הכריזו בששון על ניצחון היסטורי שבו לראשונה נשיא מכהן מפסיד, ואילו רשידה דאטי ואחרים מהימין התעקשו שממחר נטרפים כל הקלפים ומתחילה התמודדות חדשה. אבל כל הדיבורים לא הצליחו להסתיר את התחושה מורטת העצבים: שעוד מוקדם. ואיש אינו יודע מה יהיה. וכאמור, דבר עדיין לא הוכרע.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ