בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

60% בצרפת: הולנד ניצח בעימות; סרקוזי: "הסוציאליסטים שקרנים"

הנשיא המכהן הזהיר כי בחירה במועמד השמאל עלולה לגרור את המדינה לגורל דומה לזה של יוון וספרד

12תגובות

כבר שנים לא היתה צרפת מסוחררת בשיגעון בחירות קדחתני כל כך. בכל פינת רחוב מדברים כאן כמעט רק על העימות הדרמטי, ומנסים להבין מי ניצח את מי. הפרשנים סימנו תיקו, ואולי יתרון דחוק למועמד המפלגה הסוציאליסטית פרנסואה הולנד על הנשיא היוצא ניקולא סרקוזי. ועדיין לא ברור אם יש קשר כל שהוא בין התוצאה הזאת, אם היא באמת משקפת מה שקרה שם, לבין מה שיתרחש בעוד יומיים בקלפיות.

מהבוקר טחנו כל תחנות הרדיו את העימות וניסו לדלות סימנים שיבשרו על התוצאות, אך לשווא. כל הדיבורים היו צפויים מראש: אוהדי סרקוזי העריכו שהוא "קרע את הולנד", שהולנד היה מגומגם ומבויש, ושהנשיא הבהיל אותו כהוגן. אוהדי הולנד התעקשו לתאר את המפגש במלים אחרות לחלוטין. הולנד, הם אמרו, נתן פייט מכובד. הוא היה מצויד בנתונים, פרש תוכנית אידיאולוגית ומעשית מפורטת, וידע בדיוק מה הוא עושה. נכון, הם הודו, לא פעם הוא נכנס לדברי הנשיא, לא פעם הוא התעצבן בגלל המניפולציות של "סרקו", אבל הנשיא עצמו איך הוא התנהג? זוועה, פשוט זוועה. לא היה בדל ממלכתיות בהתנפלותו התוקפנית על היריב. בסקר שערך ערוץ הטלוויזיה BFMTV, סברו 60% שהולנד שכנע יותר בעימות, ואילו 40% סברו שהנשיא המכהן נתן הופעה טובה יותר.

"תשמעי מה שאני אומר לך, גברת", אמר לי נהג המונית בדרך משדה התעופה לבניין המטה של המפלגה הסוציאליסטית. "אצלי הנשיא הזה גמר את הקריירה. לא יכול להיות שחמש שנים הוא יפלג ככה את העם, יסית נגד היריבים שלו, יתחנף למצביעים של הימין הקיצוני, יפגע באנשים שעובדים קשה ויחלק לחברים שלו העשירים, ויצפה שנבחר בו שוב. אנשים שונאים אותו, זה מה שאני אומר".

רויטרס

צרפת בוחרת נשיא - סיקור נרחב

צריך להודות שקשה לנחש מי נגד מי בצרפת של היום. הפילוחים הישנים לשכבות עממיות מול משכילים, עשירים נגד עניים, בורגנים נגד חסרי כל וצרפתים "לבנים" נגד מהגרים, לא עובדים יותר. בלב שוק המגונדר של שכונת פאסי הוותיקה והיוקרתית, בבית הקפה המטופח והמקושט בירק ופרחי אביב, נדו שתי קשישות בורגניות בראשיהן לשמע השאלה מה דעתן על העימות ומה הן יצביעו. "אם השמאל ינצח זה יהיה אסון", אמרה אחת מהן. "כבר ראינו מה הם יודעים לעשות. כבר שכחתם את רפורמות ההלאמה של מיטראן? לזה אתם רוצים לחזור?".

"ותראי", גחנה חברתה ולחשה לה, "תראי את הרובע הזה. מתי את אומרת שגרת פה? אה, בטח. לפני עשרים שנה. לא ראית כאן אפילו אחד מאלה", רמזה בראשה אל שני צעירים אלגנטיים ששתו מיץ תפוזים והתחממו בשמש האביבית ליד שולחן קטן בקצה בית הקפה, ושוחחו ביניהם ערבית צפון אפריקאית. "אף אחד! היום את רואה בשוק עשרות, אולי אפילו מאות!".

אף שרוב הפרשנים מאמינים שלהולנד יש יתרון קל, של כ-6% לפחות, הם נזהרים הפעם, לנוכח האווירה הטעונה יצרים ורגשות, לא להתנבא. בערב נערכו שתי אסיפות הבחירות האחרונות של שני המועמדים, בשתי ערים שונות בדרום-מזרח צרפת. סרקוזי בעיר שבחרה בו ברוב גורף בסיבוב הראשון, טולון, והולנד בעיר שחיבקה אותו (ואת השמאל בכלל - מלנשון התקבל שם בהתלהבות עצומה), טולוז. "אתם העם הצרפתי שרוצה להישאר על הרגליים, שלא מוכן להיכנע, שלא מאמין לשקרים של השמאל", קרא סרקוזי באסיפה שהחלה שעה לפני זו של יריבו. "כי המלה שקר לגביהם לא חזקה מדי". הוא איים שהסוציאליסטים יגררו את צרפת להשפלה היוונית, לכישלון הספרדי, לבוץ הפורטוגלי ולתהום האירית, והסביר שוב שהוא איננו נגד המהגרים אלא בעד העובדים הצרפתים.

סרקוזי יודע להיעזר במהגרים מצליחים במיוחד, כמו ראשידה דאטי שרת המשפטים לשעבר, המדברים בלשון רפובליקאית-פטריוטית ומדגישים שגם הוא בן מהגרים, כדי להאשים את יריבו, המציג עמדות הומניסטיות מובהקות, בצביעות. שעה אחר כך התקבל הולנד בכיכר הקפיטול בטולוז בשירה אדירה. "שימי לב מה שאני אומר לך", אמר נהג המונית כשעצר מול הפתח הומה האדם של מטה המפלגה הסוציאליסטית. "את רואה כמה אנשים מצטופפים פה ושרים ורוקדים? אני מציע לך ללכת למטה של היריב. בית קברות תראי שם. זה מה שתראי". והאם זה אומר שהנשיא היוצא יוצא באמת? "את זה נראה ביום ראשון", אמר הנהג, כמו היוצאים הפוליטיים, העיתונאים והפרשנים הוותיקים.

בשבע בערב בדיוק, לאחר שהולנד שמע את החלטתו של מועמד המרכז פרנסואה ביירו להצביע עבורו, הוא נראה חדור ביטחון עצמי. "השמאל כאן, ומוכן להנהיג את המדינה!", ציטט את פרנסואה מיטראן. ביום ראשון נראה, אם כן, מי ינצח: הזעם של טולון, או החום הנלהב של טולוז, "צרפת החזקה" של סרקוזי או "עכשיו" של הולנד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו