10 שנים לפלישה לעיראק

בבגדאד עדיין ממתינים למהפכה הגדולה

בין הפטיש האיראני לסדן הטורקי, עיראק 2013 היא ארץ של ניגודים: יש לה דמוקרטיה, אך רה"מ נוהג כדיקטטור. רמת החיים עלתה, אך השחיתות חוגגת

צבי בראל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
צבי בראל

"תראה, תראה. כולם הוציאו החוצה מן המחבוא את ספרי הדת השיעים. תראה את הפוסטרים של האימאמים שלנו. סוף סוף אפשר להציג אותם בחלונות הראווה. הו, הנה ספר ישן של קיסינג'ר וגם ספרי שירה בפרסית. זו באמת מהפכה".

ההתרגשות הגדולה שאחזה בעלי הדביקה גם אותי ושנינו מצאנו את עצמינו שקועים זמן ארוך מן המתוכנן מול מדפי הספרים של החנויות ברחוב אל-מותנבי במרכז בגדאד. עלי, סטודנט שיעי שהפך לנהג מונית אחרי המלחמה, ליווה אותי במשך הימים שעוד אפשר היה להגיע לבגדאד, חודשיים אחרי שהנשיא בוש הכריז על "סיום הקרבות הגדולים בעיראק" - תקופה שנעה בין מעשי שוד "רגילים" לבין עונת הפיגועים הרצחנית שהגיעה לשיאה ב-2006.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ