בתקופת השיא של טורקיה ושלו, ארדואן במבחן של מגבלות הכוח

המחאה באיסטנבול אמנם מתנגדת ל"עריצותו הסולטנית" של ארדואן, אך בפריפריה, בשכבות הביניים ובקרב אנשי העסקים התמיכה בו איתנה

צבי בראל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
צבי בראל

ההפגנות בפארק גאזי שליד ככר טקסים שבאיסטנבול מעלות אמנם זיכרונות מכיכר תחריר בקהיר, אבל המרחק ביניהן, לא רק הגיאוגרפי, אלא המהותי, רחוק מאוד. הרקע להן הוא החלטת ממשלת טורקיה להפוך את הפארק הנאה הזה למרכז מסחרי ענק ועל הדרך לבנות מערכת כבישים שנועדו לחסל את הפקקים האדירים וקשיי התחבורה שמאפיינים את מתחם כיכר טקסים. אבל זהו גם הפארק שבתקופת האביב והקיץ משמש מקום בילוי לאלפי משפחות, למפגש בין צעירים ולהתרעננות מן החום והלחות של העיר. לכאורה, זהו גם מאבקם של הירוקים נגד חיסול הריאה הירוקה הגדולה ובין האחרונות שנותרו בעיר והעברתה לידיהם של טיקונים. אולם מה שהחל לפני מספר ימים כהפגנות על רקע של איכות סביבה התפתח במהרה להפגנה פוליטית רחבת היקף שזלגה גם לערים אחרות, כנגד מה שנתפש כ"עריצותו הסולטאנית" של ארדואן.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ