אנשיל פפר, איסטנבול ואנטקיה

בורצ’ין אלטנזאי, אדריכלית מאיסטנבול, הסתובבה ביום שני אחר הצהריים בפארק גזי שבלב כיכר טקסים והתבוננה בחיוך מודאג באלפים שרקדו ריקודי עם, שרו ואכלו את ארוחת הצהריים על המדשאות. אלטנזאי חברה בקבוצה קטנה של אקדמאים ופעילי סביבה, שנאבקה בתוכנית של ראש ממשלת טורקיה, רג’פ טייפ ארדואן, להרוס את הפארק ולבנות במקומו מרכז קניות בבניין דמוי־עותמאני. היא שמחה שהמחאה האזרחית הצנועה שהובילה עם חבריה הפכה לתנועה עממית רחבה, שקוראת לארדואן לא רק לבטל את תוכנית ההתחדשות העירונית שלו, אלא גם לזנוח את שיטת הממשל הדיקטטורית שנוקט ראש הממשלה שנבחר באופן דמוקרטי. מצד שני, היא מרגישה צער עמוק. “היינו חייבים לומר לארדואן שאי אפשר לכפות דברים על האזרחים בצורה כזאת”, היא אומרת. “אבל היתה כאן כל כך הרבה אלימות, ואנחנו חוששים מהתפרצות נוספת של אלימות”.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ