בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האולטימטום למורסי: נקמת הגנרלים על טיהור צמרת הצבא

בהפלת מובארק, הצבא סירב לעשות את העבודה המלוכלכת, אח"כ ניסה לרקום דיל עם האחים המוסלמים ואף שנכשל הוא מאותת כעת שעדיין לא אמר את המלה האחרונה

20תגובות

כשהערב ירד על קהיר בסוף "יום שישי של זעם", לפני שנתיים וחצי, כשאלפי מפגינים השתלטו על לב הבירה המצרית בתום שעות של לחימת רחוב עם כוחות המשטרה, החלו שיירות טנקים להתנהל בכבדות ברחובות העיר. הם תפסו נקודות אסטרטגיות ליד הגשרים על הנילוס, סביב בניין הטלוויזיה הלאומית וליד ארמון הנשיאות. זה היה יכול להיות רגע "טיאננמן" של המהפכה המצרית. אבל החיילים לא ירו. קצינים ירדו מהטנקים, חיבקו את המפגינים והבטיחו שהם כאן להגן עליהם, לא לדכא את הדרישה לדמוקרטיה. באותן דקות נולדה הקריאה בכיכרות "העם והצבא –...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו