מריחים את הקפה והאדמה בסוריה

הפליטים הסורים ממשיכים לחצות את הגבול לעבר העיירה הטורקית ריהאנלי. בינתייים, המתיחות בינם לבין המקומיים מאיימת להתפרץ בכל רגע

צבי בראל, גבול טורקיה־סוריה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
צבי בראל, גבול טורקיה־סוריה

"חברים? אין לי חברים. לא היו לי חברים בלאדקיה ואין לי פה בריהאנלי", מספר אבו מאהר, שנמלט לפני קצת יותר משנה מהעיר לאדקיה, המעוז העלאווי בצפון סוריה, טיפס על ההרים ובא לעיירה הקטנה שבמחוז הטאי הטורקי. שתי בנותיו הנשואות נשארו בלאדקיה והוא נמלט לטורקיה עם שישה ילדים בגיל העשרה ועם אשתו.

לא הקרבות הם שאילצו אותו לברוח. "היה עלינו לחץ. כאשר למישהו יש ילדים בוגרים שאינם רוצים לשרת בצבא, מתחילים לאיים עליו. שני החתנים שלי כבר עצורים בסוריה וללאדקיה אינני יכול לחזור עכשיו, אבל מדי פעם אני חוצה את הגבול לסוריה לקנות מצרכים. להביא קפה סורי ולהריח את האדמה הסורית", הוא מספר.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ